בעשור האחרון עמד שיעור הילדים העניים בישראל על 33% - כך עולה מדוח המועצה לשלום הילד שהוגש היום (שלישי) לנשיא ראובן ריבלין. בשנת 2016 חיו בעוני 369,981 ילדים בישראל. כמעט כל ילד שלישי חי מתחת לקו העוני. בקרב היהודים, אחד מחמישה ילדים חי בעוני, ובעוד שבחברה החרדית השיעור כפול. 2.5 מכל שלושה ילדים בחברה הערבית חיים מתחת לקו העוני, כך שתחולת העוני בקרב משפחות ערביות עם ילדים גדלה מ-53% בשנת 2000 ל-62%בשנת 2016. מדובר בעליה של עשרה אחוזים בתחולת העוני בקרב משפחות ערביות. עוד עולה כי 26% מהמשפחות החד הוריות הן עניות.
עם קבלת הדוח אמר הנשיא ריבלין כי יש להקצות עוד משאבים, כסף וכוח אדם לסיוע לילדים. "קשה מאוד לגלות שהתמונה עגומה והנתונים קשים", אמר ריבלין. "אכן מדובר בעוני יחסי שאופן החישוב שלו שנוי במחלוקת ועדיין במספרים גדולים כאלה יש גם הרבה עניים ממש, יותר מדי". הנשיא הוסיף עוד כי "ילדים הם המשאב הלאומי היקר והחשוב ביותר שלנו - הדאגה לשלומם היא דאגה לעתיד החברה כולה. תפקידנו עכשיו הוא לעשות יותר למען עתיד ילדינו".
בסוף שנת 2016 חיו במדינת ישראל 2,851,911 ילדים, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה, לעומת 34% בשנת 2000. בתוך 46 שנים, מאז שנת 1970, הכפיל את עצמו מספר הילדים בישראל. מספר הילדים המוסלמים בישראל גדל ביותר מפי שלושה בתקופה זו.
בשנת 2017 שהו בישראל 4,360 ילדים בעלי מעמד של תושב ארעי. 28% מהם היו בעלי אשרת נלווה להליך מדורג כלומר ילדים לבן זוג של אזרח ו-17% מהם הם נינים של יהודי/ה. כ-40% מתוך כלל הילדים בעלי המעמד הארעי הם ילידי מאוקראינה וכרבע מהם מרוסיה. במהלך 2017 קיבלו 2,980 ילדים מעמד של תושב קבע.
בשנתיים האחרונות למדו 2,290,514 ילדים במערכת החינוך, מהם 76% בחינוך היהודי ו-24% בחינוך הערבי. עם הירידה בגיל, חל גידול בפער בשיעורי הלמידה בין המגזרים. שיעורי הלמידה בחינוך היהודי בגיל שנתיים, לדוגמה, עמד על 56% לעומת 24% בחינוך הערבי. בין השנים 2000 ל-2016 חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב מ-52% ל-66%.
בעשור האחרון גדל מספרם של התיקים הפליליים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים מ-14,513 ל-17,445. 57% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה נסגרו, וכך גם 81% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מחוץ למשפחה.
מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל מאז 2011 ועד לשנה שעברה מ-2,300 ל-2,514. 15% מהתיקים שנפתחו בשנת 2016 בגין עבירות מין היו בגין הטרדה מינית, לעומת 4% לפני כעשור. להערכת המועצה לשלום הילד, הפער קשור לעבירות שמתבצעות דרך האינטרנט. בין 2010 ל-2016 נפתחו מדי שנה בממוצע 520 תיקים פליליים לבגירים בחשד לביצוע עבירות מין נגד קטינים במוסדות חינוך.
ילדים בגיל 7 עד 17 דיווחו פי שניים ויותר מהוריהם על פגיעה בהם ברשת 11% לעומת 5% בהתאמה. יותר מ-77% מהילדים בגילאים אלה דיווחו כי נפגעו מעלבון ברשת, ו-34% נתקלו שלא במכוון בתוכן פורנוגרפי.
34% מהבנים נפגעו מאיום או אלימות מילולית ברשת לעומת 30% מהבנות שנפגעו מכך. 13% מהבנות נפגעו מהטרדה מינית ברשת, פי שניים ויותר מהבנים 6%. 38% מקרב בני הנוער שנפגעו מפשיעה או מבריונות ברשת סיפרו על כך להורה, ו-26% סיפרו על כך לחבר. 18% ממי שנפגעו בחרו שלא לספר על כך לאיש.
על פי נתוני המועצה לשלום הילדים, מספר הקטינים החשודים בעבירות ירד מ-25,100 בשנת 2010 ל-23,233 בשנת 2016. אחוז הקטינים החשודים בעבירות בקבוצת גילם, 12-17, הוא 4.2% בלבד. העבירות השכיחות ביותר, שבגינן נפתחו תיקים פליליים לקטינים בחשד לעבירה נגד קטינים הם עבירות ביטחון (2,144), עבירות כלפי גופו של אדם (1,226), כלפי הסדר הציבורי (900), עבירות מין (501) ועבירות רכוש (386).
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה בתגובה לדוח: "הנתונים הקשים והכואבים שמובאים בדוח מוכיחים כי לחברה הישראלית ולמוסדותיה יש עוד הרבה מה לעשות בתחום ההגנה על הילדים ובשמירה על זכויותיהם. כמעט ולא ניתן למצוא נתון מנחם בדוח או תחום אחד שבו חלה תפנית משמעותית למענם".
שאשא ביטון הוסיפה כי "הכללת הילדים בסדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל היא הכרחית וקריטית. יחד עם זאת, מתחת לפני השטח, כבר עתה מתבצעים תהליכי עומק הנוגעים ישירות לשיפור מעמדם ומצבם של הילדים. לצערי, זה מעט ולאט מדי, אך כולי תקווה כי בשנה הבאה ניחשף לנתונים משופרים. הוועדה בראשותי תמשיך, לצד כל הארגונים והגורמים הפועלים לטובת ילדי ישראל, להשמיע את קולם ביתר שאת ולהיאבק למען זכויותיהם".
(עדכון ראשון: 10:30)