פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעקב ממוחשב, שדרוג תנאי הרופאים: כך יוכל צה"ל לשפר את השירות הרפואי

      הקמת הוועדה לבחינת השירות הרפואי עוררה עניין בצבא בשל ביקורת רבה שהושמעה על התנהלותו. גורמים בצה"ל הסבירו מדוע קופות החולים האזרחיות טובות יותר, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. "לא להתייחס לחיילים כאל מתחזים"

      הרמטכ"ל גדי איזנקוט אישר לפני שבוע הקמת ועדה לבחינת השירות הרפואי לחיילי הסדיר והקבע בצה"ל. לראש הוועדה מונה סמנכ"ל בית החולים איכילוב תא"ל (במיל') פרופסור יצחק שפירא וכחברי הוועדה נבחרו קצינים בקבע ובמילואים, נציגי ממשרד הביטחון וגורמי רפואה אזרחיים. נקבע כי הוועדה תגיש את המלצותיה תוך ארבעה חודשים, ואף תקיים יום פתוח לרעיונות מהציבור ב-2 בינואר. המהלך, שאותו יזם ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) אלוף אהרון חליוה, מעורר עניין רב בצבא, שם נשמעת לא פעם ביקורת על האופן שבו מנוהל השירות הרפואי הניתן לחיילים.

      "אין ספק שהשירות הרפואי בקופות החולים הוא איכותי יותר, מאחר שהוא מבוסס על רופאים ותיקים בעלי ניסיון רב יותר מהרופאים הצעירים במרפאות הצבאיות", אמר גורם המעורה בהתנהלות המערך הרפואי הצבאי. "לא מעט חיילים שנכנסים למרפאה צבאית מוגדרים קודם כל כמתחזים, בעיקר אם הבעיה שלהם לא מובהקת. ככה גם מתייחסים אליהם – כאילו המטרה שלהם היא רק לקבל 'גימלים' (ימי מחלה – א"ב) וללכת. ההתנהלות הזו צריכה להסתיים", הוסיף.

      חיילת בביקור רופא (מערכת וואלה! NEWS , דובר צה"ל)
      (צילום: דובר צה"ל)

      בעבר הועברו חלק משירותי הרפואה הצבאיים למרפאות אזרחיות, והתגלו כמה מקרים שבהם רופאים הקלו עם חיילים ורשמו לזכותם ימי מחלה. הצבא התקומם נגד ההתנהלות, וטען כי היקף האישורים שניתנים במסגרת האזרחית הוא גדול פי שלושה מהממוצע במרפאות הצבאיות. בצל הביקורת שהטיח הצבא התנגדו הרופאים בקופות החולים להתערבות חיצונית בשיקול דעתם. בעקבות זאת הציעו לאחרונה גורמים בצבא להקים מנגנון בקרה שלא יתערב באופן ישיר בהחלטות הרופא, אבל כן יבצע בקרה ותיאום מול החלטות הרופאים האזרחיים להעניק ימי מחלה לחיילים.

      גורמים צבאיים בעלי ניסיון בתחום הרפואה הצבאית טענו כי המעקב הרפואי הממוחשב בצה"ל לוקה בחסר. "אין באמת רצף של התיק הרפואי של כל חייל וחייל שמתגייס לצבא. הוא עוזב קופת חולים אזרחית ועובר לשירות צבאי. הפערים האלה הם נקודת תורפה לא רק בתהליך הגיוס אלא גם בהמשך השירות", אמרו הגורמים.

      חיילת בביקור רופא (אילוסטרציה) (מערכת וואלה! NEWS , דובר צה"ל)
      רופא צבאי עם חיילת (צילום: דובר צה"ל)

      יש לציין כי בעשור הקודם התמודד צה"ל עם מחסור חמור ברופאים, וגישר על הפערים הקריטיים במיוחד ביחידות השדה על ידי הקמת מסלול "צמרת", שנועד להכשיר את דור העתיד של רופאי הצבא, בדגש על היחידות הקרביות. חיילי "צמרת" לומדים רפואה בשילוב תכנים ייחודיים לשירות הצבאי בתמורה לשירות קבע ארוך טווח.

      אך המשבר לא נפתר במלואו, וביחידות העורפיות הרופאים הם עדיין משאב יקר. לכן, גורמים בצבא מציעים לבצע הבחנה ברור בין השירות הרפואי ללוחמים ולתומכי הלחימה, שברוב שירותם לא נמצאים ליד אחת מהערים הגדולות שבהן ניתן שירות רפואי לחיילי העורף. במילים פשוטות, הגורמים ממליצים לחזק את איכות השירות הרפואי הצבאי לחיילים הקרביים, ולהעדיף מרפאות אזרחיות כמענה לחיילי המנהלה והעורף. "אין שום סיבה שחייל יקבע שירות פחות טוב מאזרח. החייל מתגייס לצה"ל מתוקף חוק, ולכן הוא לא יכול לבחור קופת חולים. זו תריכה להיות נקודה ההתחלה של כל החלטה בוועדה החדשה", אמר גורם צבאי. "משרד הביטחון וצה"ל צריכים להגדיל את התקציב כדי שיתקבל שירות טוב יותר", הוסיף.

      בתוך כך, גורמים בתוך הצבא קוראים לשדרג באופן ניכר את מעמד הרופאים ביחידות השדה. לדבריהם, השדרוג צריך להיעשות לא רק בשכר אלא גם בתנאי השירות – כדי לעודד יותר רופאים לשרת בגדודים וביחידות המובחרות. רעיונות אלה ואחרים יוצגו בפני הוועדה בחודש הקרוב.