שנתיים וחצי אחרי הפיצוץ המתוקשר של גשר מעריב, מה שבעיני רבים נחשב ליריית הפתיחה של הפרויקט התחבורתי הגדול ביותר שידעה ישראל עד היום כריית הרכבת הקלה בגוש דן נחשף מתחם תחנת אבא הלל, אחת התחנות המרכזיות והחשובות בקו האדום של הרכבת. התחנה, שנמצאת 12 מטרים מתחת למתחם הבורסה ליהלומים שברמת גן ומוקמת על ידי נת"ע, אמורה לשרת את רבבות הנוסעים שיעשו את דרכם מדי יום ללב תל אביב, בפחות מ-15 דקות, עם פתיחתה הצפויה באוקטובר 2021.
שר התחבורה ישראל כץ, שביקר לראשונה בתחנה החדשה, לא הצליח להסתיר את התרגשותו מכך שה"בייבי" שלו קורם עור וגידים. "מיזם הרכבת הקלה הוא דוגמה מובהקת ליכולת לקבל החלטות", אמר. לדבריו, האתגרים במיזם הזה הרתיעו רבים ומנעו את יישומו במשך יותר מארבעה עשורים. "מנהיגות לא נרתעת מאתגרים. מנהיגות חותרת למגע, דוחפת לביצוע ללא הפסקה כדי לממש מדיניות משנה מציאות. רבים חתמו על הצהרות ותכניות ורבים הניחו אבני פינה, אבל אנחנו מבצעים", הוסיף. "המציאות שתהיה כאן ובגוש דן כולו בעוד שנים ספורות תיראה אחרת".
השר כץ ציין כי פרויקט הרכבת הקלה מתקדם כמתוכנן וכי נעשים כל הצעדים הדרושים כדי לעמוד בלוח הזמנים המקורי של הפרויקט. "אני רואה חשיבות רבה בהפעלת הקו האדום במועד שנקבע, בשל הצורך הדחוף לשנות את המציאות התחבורתית בגוש דן. הוריתי להוציא לדרך את הפרויקט לפני יותר משנתיים, לאחר שנים של דחיות ועיכובים. העבודות להקמת הרכבת נמצאות כיום בעיצומן. חזון הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, שרבים הטילו ספק לגביו, הופך היום למציאות", אמר.
על מנת לצמצם את ההפרעה לתנועה, עבודות ההקמה של התחנה מתבצעות בכמה שלבים, בעוד שמעל החלקים שכבר נחפרו הותקן גשר פלדה ובטון שמשמש ככביש זמני שמתחתיו נמשכות העבודות. היום התנועה זורמת ממש מעל חלל התחנה, והעבודות מתמקדות בשולי הכביש, לשם הקמת שלוש כניסות לתחנה: בצפון - כניסה מאזור בניין הבורסה, מדרום כניסה מכיוון תחנת הדלק "דלק", וממזרח כניסה מכיוון מגדל משה אביב.
יהודה בר-און, מנכ"ל נת"ע, ומי שמנווט בשוטף את אחד מפרויקטי הדגל של משרד התחבורה, אמנם זהיר מאוד לגבי נקיבת המועד המדויק של שריקת הסיום של המיזם, אבל נשמע מאוד החלטתי לגבי זמני הנסיעה. "בשעות השיא תגיע בכל שלוש דקות וחצי רכבת לתחנה", אמר. על פי לוחות הזמנים, זמן הנסיעה מתחנת אבא הלל אל תחנת אלנבי בתל אביב לא יעלה על שבע דקות וחצי, ונסיעה לבית החולים בילינסון שבפתח תקווה תסתכם בעשר דקות וחצי של נסיעה מתחת לפקקים של גוש דן. לדברי בר-און, עד כה נחפרה התחנה לעומק של כ-12 מטרים, אבל בתום עבודתן של מכונות הכרייה תושלם החפירה עד לעומק של 25 מטרים.
תקציב הקמת הקו האדום נאמד בסכומים שנעים סביב 16.1 מיליארד שקלים, ובמקביל עובדת נת"ע ביותר מ-20 אתרי עבודה ברחבי גוש דן. בין היתר מתבצעות עבודות בעשר תחנות תת-קרקעיות שנמצאות בשלבי הקמה שונים, מסעף מסילות תת-קרקעי, "הדיפו" מתחם התחזוקה של הרכבת, המקטע העילי בבת ים, וחדרי תשתית תת-קרקעיים לאורך התוואי. לחברה שלושה פירי שילוח שמהם יוצאות מכונות הכרייה, ה-TBM, אל השטח "גלי גיל" במרכז, "קריית אריה" במזרח, ו"הרצל" במערב. שבע מכונות כאלה חופרות בו זמנית מתחת לגוש דן. בשבוע האחרון יצאה לדרך המכונה השביעית מפיר הרצל, ובעוד כחודשיים תצא המכונה השמינית. עד כה נחפרו כשישה קילומטרים של מנהרות, במקביל לעבודת הכרייה, החטיבה הטכנולוגית של נת"ע מקדמת את ייצור הקרונות והמערכות החשמליות של הקו האדום.
בר-און לא מסתיר את אכזבתו מחלק מראשי הערים בגוש דן. "אילולא השר כץ וראש עיריית תל אביב רון חולדאי פרויקט הרכבת הקלה היה נשאר בגדר חלום רחוק. אין מה לעשות, כשנכנסים לכזה פרויקט מורכב, צריך לפעמים לקחת סיכונים כואבים", אמר. בשבוע שעבר הוא נכח בכנס בתל אביב, שם האשים את חלק מראשי העיריות בגוש דן בעיכוב הפרויקט וב"פוליטיקה של שנת בחירות". "חוץ משר התחבורה, הפרטנרים הכי טובים שלי היו אמורים להיות ראשי הרשויות. חולדאי הוא כזה, אבל למרבה הפלא הוא היחיד באזור. כולם רוצים רק רכבת בלי עבודות", הוסיף. "כולם מסכימים שצריך רכבת בלב העיר, אבל בכמה תנאים: שהעבודות לא יפריעו לאף אחד, שלא יתקיימו בלילה ובטח לא בשבת. זה לא עובד ככה".
כשיתחיל לפעול, הקו האדום צפוי להסיע יותר מ-250 אלף בני אדם מדי יום. לצורך השוואה, מדובר במספר הנוסעים היומי ברכבת ישראל בכל הארץ. במשרד התחבורה מקווים שמתוך מאות אלפי הנוסעים, לפחות 50 אלף יעדיפו את התחבורה הציבורית וישאירו את האוטו בבית. הפקקים לא ייעלמו, אלא רק יתגברו, לנוכח הגידול המתמיד במספר כלי הרכב בכבישים ולאור תכניות הבינוי בגוש דן. לכן, מטרת המשרד היא בראש ובראשונה להקים מערכת תחבורה ציבורית איכותית ומתקדמת, שתהווה חלופה אטרקטיבית לרכב הפרטי, כמו בערים הגדולות ברחבי העולם.
