ראש ממשלה תחת חקירה

מראש ממשלה בחקירה – לשר חוץ בתנופה: משחק הכיסאות של נתניהו

ראש הממשלה ייצר לעצמו לו"ז טיסות צפוף בחודש הקרוב, עם התקרבות מועד ההמלצות בתיקי 1000 ו-2000, וכשהמבקרים יצקצקו - יזכיר שהוא בכל זאת שר החוץ. ואולם, מוטב שישקיע גם בביתו שלו, כשבצל התמיכה ושיתופי הפעולה בקואליציה הליכודניקים הולכים ומתרחקים

צילום: רויטרס, לע"מ

לוח הטיסות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשבועות הקרובים הולך להיות עמוס. זה התחיל בשבוע שעבר, בביקור בזק בפריז שבצרפת ובבריסל שבבלגיה, וימשיך בחודש הבא בנסיעה לחבר הטוב, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. בהמשך, מתוכננים לנתניהו גם מסעות לכינוס הכלכלי השנתי בדאבוס, שאותו הוא נוהג לפקוד מדי שנה, ואחר כך גם לכנס ההגנה במינכן שבגרמניה – הכנס השנתי הבולט ביותר של שרי הגנה מכל העולם. בדרך כלל מדובר בתענוג ששמור לשר הביטחון, אבל הפעם נתניהו החליט שהוא רוצה לגנוב את ההצגה. סמיכות הזמנים למועד המתקרב של פרסום המלצות המשטרה בעניינו תעורר בוודאי את מקטרגיו של נתניהו לצעוק שהוא בורח מהחקירות, והוא, בתמימות מעושה, כנראה יטען להגנתו: מה אתם רוצים, אני הרי שר חוץ.

נתניהו אכן נזכר שהוא עומד בראש משרד החוץ, או לפחות כך עולה מסדר היום שלו בשבועיים האחרונים, בדיוק כשהמחאה על ריח השחיתות שעולה מפרשות ראש הממשלה ועלילות השגריר באו"ם דני דנון, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שר הרווחה והעבודה חיים כץ ובכירים נוספים במפלגת השלטון החלה לתפוס בכל הכוח.

בבוקר שאחרי ההפגנה ההמונית הראשונה ברוטשילד שבתל אביב ובזמן שיו"ר הקואליציה הגיע לראשונה למשרדי להב 433 בלוד, ראש הממשלה זימן את בכירי משרד החוץ לסקירה בממשלה. יומיים לאחר מכן, ביושבו כשר חוץ, התייצב נתניהו לדיווח דומה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בסוף אותו שבוע הוא כיבד בנוכחותו כנס דיפלומטיה דיגיטלית במשרד, והיה לנואם המרכזי, ובשבוע שעבר בבריסל – נפגש עם 28 מקביליו – שרי החוץ של האיחוד האירופי. בין לבין, הוא פרסם מאמר על שער ה"אקונומיסט" שבו התפאר באומת החדשנות הישראלית והעלה שלושה סרטונים בפייסבוק על הישגיו המדיניים. אלה שאתם לא שומעים עליהם בתקשורת, כמובן.

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
נתניהו בישיבת הממשלה, השבוע (צילום: יונתן זינדל)

בשנה הראשונה אחרי הרכבת הממשלה, לא מעט בכירים בליכוד היו ממורמרים על כך שנתניהו בחר להשאיר את תיק החוץ לעצמו, אבל היום כבר ברור שהטענה שהוא מכר אז – שהוא משאיר את התיק כפיקדון אצלו לצורך הרכבת ממשלת אחדות לאומית – הייתה בלוף. במבט לאחור, ייתכן שיתברר כי לנתניהו היה שווה לשמור על תואר שר החוץ רק בשביל הרגע הזה, שבו המערכת הפוליטית והציבור דרוכים כולם לקראת המלצות המשטרה בתיקי 1000 ו-2000, ונתניהו יוכל להתמקד בהיותו מדינאי שמביא הישגים בינלאומיים חסרי תקדים.

הכרזת הנשיא טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל חיזקה את הרוח הגבית למסר שהוא יבקש להעביר בחודשים הקרובים, בזמן שהטבעת הפוליטית תלך ותתהדק סביב צווארו אחרי שייוודעו תוצאות החקירות האינטנסיביות שהמשטרה ניהלה בשנה האחרונה. המסר הזה כנראה ילווה אותנו עד לבחירות הבאות, מתי שלא יהיו: בעוד יאיר לפיד ואבי גבאי נערכים למסע שיתמקד בשחיתות וניקיון כפיים, נתניהו ינהל את הקמפיין שלו במגרש הבינלאומי.

אבל נתניהו הוא לא רק איש העולם הגדול, הוא גם יודע לרדת לעם, כפי שהוכיח בשבוע שעבר בביקור הלילי הספונטני במזנון הכנסת, במהלך ליל שימורים של הצבעות שלקראתו הקואליציה ניהלה מאבק על כל קול וקול. הכותרת העיקרית מהמופע היא שאחרי כמה שבועות של מחלוקות ומשברים, לנתניהו חשוב מאוד לשדר יציבות. "הבחירות יהיו ב-2019", אמר בחיוך מתעתע.

בנט (צילום: נועם מושקוביץ)

המסר יועד לשותפיו לממשלה: המטרה העיקרית של נתניהו בימים אלה היא לצלוח את ההמלצות בשלום, ולוודא שהן לא יהיו קו פרשת מים פוליטית ושהקואליציה תכיל את הטלטלה בספינה. הוא מגיע לישורת האחרונה במצב לא רע, אחרי שבועות של מסע דה-לגיטימציה למשטרה, שהתחיל במאבק האלים של דוד ביטן ודוד אמסלם על חוקי החקירות וההמלצות, המשיך במתקפה נגד העסקתו של היועץ האסטרטגי ליאור חורב, ובימים אלה מתחזק בשורה של הדלפות על התנהלותו התמוהה של המפכ"ל אלשיך ודיווחים על עימותים ומחלוקות בינו לבין היועץ המשפטי לממשלה. אחרי כל זה, נתניהו מקווה שהציבור ישתכנע שהמלצות המשטרה מוטות, צפויות וידועות מראש, ולכן, כפי שצייץ אחרי חקירתו האחרונה, "אין חדש תחת השמש", ואין כל סיבה לתבהלה.

בקואליציה, בשלב זה, כולם ישמחו לשתף עם נתניהו פעולה, להתעלם מההמלצות ולגלגל את הכדור עד להכרעת היועץ המשפטי בעניין הגשת כתב אישום, מה שיעניק לממשלה חיי מדף של לפחות כמה חודשים נוספים. הדבק הקואליציוני, האינטרס המשותף לכולם שלא ללכת לבחירות מוקדמות, מחזיק לעת עתה, אך לא לעולם חוסן, במיוחד – כשבפתח יש דיוני תקציב, ובמיוחד כששר האוצר משה כחלון מסומן כחוליה החלשה, שעשוי לשנות מסלול אם הלחץ הציבורי ילך ויתגבר. למרות מסרי ההרגעה של נתניהו, סימני השאלה על הליכה לבחירות מוקדמות לא חלפו מהעולם, ובתוך כך – כולם מחדדים עמדות: שר האוצר משה כחלון מחלק יותר ממיליארד שקל בהורדות מסים ושר הביטחון אביגדור ליברמן מודיע כי יצביע נגד הממשלה על חוק המרכולים. שר החינוך נפתלי בנט, בינתיים משחק אותה שקט, אך גם הוא קשוב לקולות הגוברים בימין הדתי-לאומי שיוצאים נגד השחיתות ומבקרים את התנהלותו של נתניהו.

מוטב דווקא לבחון את המתרחש בבית. ישיבת סיעת הליכוד (צילום: נועם מושקוביץ)

דווקא מהליכוד יש לנתניהו יותר ויותר סיבות לחשוש: כל שרי הליכוד התייצבו בזה אחר זה כדי להתנער מהתרחיש שתיאר יועז הנדל ב"ידיעות אחרונות" מוקדם יותר החודש, לפיו חמישה בכירים במפלגה שוקלים קריאה עתידית לנתניהו ללכת הביתה, אך בשיחות סגורות עם לא מעט מהם בהחלט עולה תחושת המיאוס שהנדל תיאר במאמרו, והחשש מחזרתה לזירה של סיסמת "מושחתים נמאסתם".

גם העשירייה השלישית בכנסת, זו שנלחמת על חייה העתידיים, מתחילה לגלות בקיעים. בשבוע שעבר, כשיו"ר הקואליציה דוד ביטן והשר המקשר יריב לוין תזזו במסדרונות הכנסת בניסיון לגייס רוב חוק המרכולים, הם רדפו אחרי ליכודניקים – ח"כ יהודה גליק ושרן השכל – ולא אחרי השותפים בקואליציה. כך שנתניהו אולי נהנה לתפקד כשר חוץ, אבל ייתכן שדווקא עכשיו, הוא צריך להשקיע הכי קרוב לבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully