פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סירוס בתי המשפט ושליטה על התקשורת: פולין שוקעת אל תוך דיקטטורה

      שנתיים של ממשלה לאומנית בוורשה משנים את המדינה הקומוניסטית לשעבר מן הקצה, כשהיא הופכת ללאומנית ולדתית יותר. מערכת המשפט נכבשת, התעמולה מתגברת ושנאת הזרים עולה - והקרב בין בריסל לורשה עולה מדרגה

      סירוס בתי המשפט ושליטה על התקשורת: פולין שוקעת אל תוך דיקטטורה
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      כשראשת הממשלה הראשונה בהיסטוריה של פולין הודחה מתפקידה בחודש שעבר לא היה זה בשל חוסר הצלחתה או חוסר התמיכה הציבורית בה. ממשלתה הייתה אחת הפופולריות ביותר מאז נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989, אך היא נאלצה לזוז הצדה על ידי השליט האמיתי של מפלגת השלטון, הממשיך במשימתו לשנות את אופייה של המדינה המזרח האירופית.

      על ביאטה שידלו הוטל התפקיד עם שובה של מפלגת חוק וצדק לשלטון לפני יותר משנתיים, קאמבק שסימל את יריית הפתיחה למהפכה חוקתית ולצנזור התקשורת עד כדי חשש ממשי להישרדותה של הדמוקרטיה הצעירה. מול הממשלה השמרנית, התייצב האיחוד האירופי, בהנהגת ראש ממשלת פולין הקודם דונלד טוסק, שנוא נפשו של מנהיג המפלגה ירוסלב קצ'יסנקי.

      קצ'יסנקי, ראש ממשלה לשעבר בעצמו, הוא קובע הטון האמתי בוורשה, שצורם למנהיגי האיחוד ומעמיד את הצדדים במסלול התנגשות. החלפתה של שידלו בשר האוצר מתאוש מורביצקי, שאמור לשפר את תדמיתה של הממשלה הלאומנית ובמקביל להמשיך ביישום האידיאולוגיה שלה.

      טקס השבעת הממשלה החדשה של פולין בארמון הנשיאות בוורשה, 8 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      נערכים לעידן בחירות. שידלו ומורביצקי בטקס השבעת הממשלה החדשה (צילום: רויטרס)

      שידלו הדפה בקנאות את הביקורת של בריסל על צעדי ממשלתה ולא היססה להתנגח במדיניות הגוש, כך שמינויו של הבנקאי לשעבר בן ה-49 לתפקיד הפיח תקווה באיחוד כי תיתכן הפשרה בעימות החזיתי עם המדינה המזרח אירופית, חלק מקבוצת מדינות שהיו בעבר בגוש הקומוניסטי ומתנגדות לכך מהעקרונות שמקדם האיחוד בהובלת גרמניה.

      מורביצקי, בעל השורשים היהודיים, דובר גרמנית ואנגלית שוטפת, והתחנך באוניברסיטאות מערביות. דמותו המכובדת התקבלה בברכה במסדרונות האיחוד, אך פרט למסרים הקוראים לדיאלוג לא צפוי שינוי של ממש במדיניות של הממשלה השמרנית במדינה הקתולית.


      באוקטובר 2015, התחלף השלטון בוורשה. היו אלו ימי משבר הפליטים ששטף את אירופה, אחרי החלטתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לפתוח את שעריה למאות אלפים. על אף שפולין, כמו מדינות אחרות בבלקן ובמזרח אירופה, לא הייתה היעד הסופי לאותם אנשים שחיפשו עתיד טוב יותר ביבשת, המפלגות הלאומניות והפופוליסטיות ניצלו את החשש בקרב התושבים והתחזקו בבחירות.

      בפולין, מפלגת "חוק וצדק" עלתה במקומה של מפלגת "הפלטפורמה האזרחית" הליברלית של טוסק, ושינתה את המסלול שבו צעדה המדינה. מאחת החברות הפרו-אירופיות ביותר בגוש, שאליו הצטרפה ב-2004, הפכה לאחת הפופוליסטיות שבה, יחד עם הונגריה של ויקטור אורבן, במהירות בזק ועל בסיס תכנית מגובשת היטב.

      הפגנה בוורשה, פולין, נגד הרפורמות במערכת המשפט, 14 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      קולה של האופוזיציה נודם. מפגינים נגד הממשלה בוורשה (צילום: רויטרס)

      כדי ליישם את המהפכה שלה, הממשלה החדשה בוורשה החלה לטפל במכשולים העיקריים העומדים בפני כל מי שרוצה להעביר חוקים כאוות נפשו ועם מעט מאוד פיקוח וביקורת - התקשורת ובתי המשפט.

      כבר בימיה הראשונים עטה הממשלה על בית המשפט החוקתי, האמון על הגנת הסדר החוקתי מפני חוקים שרירותיים שאינם עולים בקנה אחד עמו. זהו אחד המאחזים החשובים לריסוק עבור ממשל המנסה לבסס את שלטונו בכוח השררה, והפיכתו לכלי שרת נאמן מרסקת את אחד מהמוסדות החשובים ביותר בשלטון חוק דמוקרטי.

      סבב מינויים בבית המשפט שערכה המפלגה הליברלית בתום כהונתה בוטל וזכה להתעלמות מצד הנשיא אנדז'יי דודה, איש מפלגת "חוק וצדק" שמאשר ברוב מוחלט של המקרים את החוקים שמעבירים המחוקקים ובכך משלים את שליטתה הפוליטית המלאה. הרוב הנדרש לקבלת פסיקות הוגדל, כמו גם הקוורום הדרוש לקיום דיונים, והוחלט כי התיקים יידונו לפי סדר כרונולוגי ולא לפי חשיבותם - תיקונים ציניים שנועדו להקשות על שומרי הסף לרדת לעומקם של דברים בעודם מתרחשים.

      האבסורד המשפטי הגיע כאשר הרכב שופטי בית המשפט החוקתי, שמחו בהתנגדות נמרצת לרפורמה הזריזה שהועברה במהירות הבזק בשני בתי הפרלמנט, קבעו כי היא חוקתית - אך פסיקתם מעולם לא פורסמה ולכן לא נכנסה לתוקף. לפי החוק, רק אם החלטת בית המשפט החוקתי מודפסת באופן רשמי היא תקפה, ומאחר שבית הדפוס הרשמי נשלט בידי הממשלה, זו מעולם לא ראתה אור.

      "רצון העם"

      החדירה הראשונה אל ביצורי בית המשפט החוקתי הייתה מכרעת עבור קצ'ינסקי, זכר למפחי הנפש של העבר. בכהונתו הראשונה והקצרה כראש ממשלה בעשור הקודם, לצד אחיו לך שכיהן כנשיא (וב-2010 נהרג לצד בכירים נוספים בהנהגה בהתרסקות המטוס המסתורית ברוסיה, שלפי קצ'ינסקי הייתה מעשי ידי הקרמלין) סיכל בית המשפט החוקתי פעם אחר פעם חוקים שניסה להעביר. עתה, הגיע הזמן לסגור חשבונות, כפי שהבטיח.

      "בדמוקרטיה, הריבון הם העם, נציגיו בפרלמנט, ובמקרה של פולין, הנשיא הנבחר", אמר קצ'ינסקי בעצרת תמיכה בשנה שעברה, כשהבטיח ש"רצון העם" - מונח מפתח עבור ממשלים אוטוריטריים - גובר על שלטון החוק. ומי כמו מפלגות שלטון יודעות זאת יותר טוב מכולם.

      ניצחון לשמרנים בבחירות בפולין: "מחנה אדום-לבן גדול בפרלמנט" (רויטרס)
      למד את לקחי כישלונו הקודם. מנהיג מפלגת השלטון בפולין קצ'ינסקי (צילום: רויטרס)

      כדי להוכיח שאותו רצון אמורפי אכן מקוים, על האזרחים לדעת עד כמה ממשלתם מתאמצת עבורם - ולא לשמוע את הביקורת כלפיה. לשם כך, לצד העיסוק במערכת המשפט, שקדה הממלה בוורשה מאז בראשיתה בהידוק שליטתה על התקשורת. החוקים הראשונים הקנו לה שליטה על מינוי מנהלי רשתות הטלוויזיה והרדיו הציבוריות, והסמכות שהייתה שמורה בידי גוף רגולטורי עברה לידיו של שר האוצר.

      עשרות עיתונאים המתנגדים לצעדי הממשלה פוטרוף והתקשורת הממוסדת הפכה למעין שופר תעמולה, הדומה לאלו המנגנים את זמירות השלטון בארצות דיקטטוריות ותיקות. כל מחאה של האופוזיציה נצבעה בצבעי מרד, והמפגינים תוארו כמי שרוצים להכניס פליטים מוסלמים לשטחה של המדינה הנוצרית. מיזוג בין סימון היריב כבוגד וכגיס חמישי לצד הפחדה מפני האחר - כשבמקרה של פולין, מעטים בכלל רוצים להשתקע בה ובאוכלוסייתה ההומוגנית - היא האמצעי היעיל ביותר להשתלת מסרים מצד כלי תקשורת בעלי פניות.

      "מרד רחוב להבאת פליטים מוסלמים"

      כשהטלוויזיה הממלכתית תיארה את המפגינים שמחו ביולי האחרון נגד רפורמות נוספות במערכת המשפט, המחאה כונתה "מרד רחוב", שמטרתו "להביא מהגרים מוסלמים לפולין" והמפגינים כונו "מגניהם של פדופילים". ערוץ החדשות הפרטי TVN24, שבבעלות חברה אמריקנית, נקנס ב-310 אלף אירו על כיסוי הפגנות של האופוזיציה מול הפרלמנט בשנה שעברה נגד חוק להגבלת הגישה של התקשורת לפרלמנט. מועצת השידור הלאומית, שגם העומד בראשה מונה על ידי הפרלמנט, קבעה כי הסיקור היה משול ל"עידוד לפעולה שתוביל לקריסת הסדר הציבורי".

      ערוץ החדשות הודיע כי יערער על הקנס הכבד, אך המגמה היא ברורה ומדאיגה. הסטנדרטיים העיתונאיים של פולין מתדרדרים, שטיפת המוח גוברת וכלי התקשורת הממוסדים מתחילים להידמות לאלו המריצים את תעמולתו של ולדימיר פוטין ברוסיה השכנה השנואה או את אלו בהונגריה החברה לחזית הלאומנית והאירו-סקפטית. להבדיל מסיקור מחאות האופוזיציה, כשאלפי אנשי ימין קיצוני מרחבי אירופה וחוליגנים מקומיים צעדו ברחובות ורשה במצעד לציון העצמאות של פולין כשהם קוראים קריאות אנטישמיות וגזעניות, כינתה זאת התקשורת הממלכתית "מפגן של פטריוטיות".

      לא בכדי צנחה פולין במדד חופש העיתונות של הארגון עיתונאים ללא גבולות - מהמקום ה-18 והמכובד ב-2015, השנה שבסופה עלתה מפלגת חוק וצדק לשלטון, אל המקום ה-54 בשנה הנוכחית. המצב עשוי להחריף אם יתקבל חוק שיגביל את אחוז המניות של חברות זרות בכלי תקשורת מקומיים, ממקסימום של 40% כיום אל 15% בלבד.

      מצעד של אנשי ימין קיצוני ולאומנים בוורשה, לציון יום העצמאות של פולין, 11 בנובמבר 2017 (רויטרס)
      זכו לסיקור אוהד בתקשורת הממלכתית. מפגן יום העצמאות בוורשה (צילום: רויטרס)

      לצד החלשת מערכת המשפט והתקשורת בשנתיים האחרונות, הממשלה של פולין התמקדה גם ביישום האידיאולוגיה הלאומנית-דתית שלה, ומי שנהנה מעדנה מחודשת הוא הממסד הקתולי העוצמתי, שבניגוד למקביליו במדינות אחרות באירופה, נותר גוף משמעותי חרף תהליך החילון שעוברת היבשת.

      אנשי הדת, שלהם היה תפקיד חשוב נגד המשטר הקומוניסטי - ביקורו ההיסטורי של האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס ה-2 בשנות ה-80 היה ממבשרי נפילתו של המשטר, חברו למפלגת השלטון כדי לשמר את מעמדם ולמנוע מהליברליזם המערבי השפעה של ממש על החברה המקומית. לצד מענקים נדיבים מהממשלה, הוחלט כי יום ראשון יהיה שבתון על מנת לאפשר למשפחות לבלות יחד.

      אבל כל מהפכה נתקלת במהמורות בדרך, לעתים כאלו המאיימות על עצם המשכיותה. כשהממשלה ניסתה בשנה שעברה להחמיר את ההגבלות על ההפלות - שממילא הן בין המחמירות ביותר בעולם - עד כדי איסור גורף, שטפו את הרחובות מאות אלפי נשים וגברים גם יחד. "יום שני השחור" באוקטובר אשתקד היה יום של מחאה ושל שביתה כללית, והוא הצליח לגרום להנהגה לסגת. החוק נחל תבוסה מהדהדת בפרלמנט הנשלט על ידי חוק וצדק ולעת עתה ירדה היוזמה מעל סדר היום, אך אין זה אומר שהרשויות לא מצאו דרכים אחרות להתנכל לארגוני נשים.

      מחאות בפולין נגד ביטול ההפלות במדינה, אוקטובר 2016 (רויטרס)
      עצרו את ההחמרה במגבלות על הפלות. מחאת הנשים נגד הממשלה, 2016 (צילום: רויטרס)

      אחרי שורת הפגנות ביום השנה הראשון ל"יום השני השחור" שקראו להקלות נוספות בחקיקה הדרקונית בתחום ההפלות, פשטה המשטרה על משרדים של ארגונים לזכויות נשים המגנים על קורבנות תקיפה מינית, והחרימה מחשבים ומסמכמים. הטענה הרשמית הייתה לאי-סדרים כספיים שבוצעו תחת הממשלה הקודמת, שהעבירה להם כספים, אך התזמון לא הותיר מקום לספק לגבי הכוונות האמתיות במהלך. הממשלה השמרנית, שמעודדת את אזרחיה להתרבות כמו ארנבים, הופכת בהדרגה את פולין למקום לא קל עבור נשים וביטלה מימון לכמה ארגונים בטענה כי הם "מפלים גברים שנפלו קורבן לאלימות מינית".

      חינוך מחדש

      כדי ליצור אומה בצלמה ובדמותה של הממשלה הנוכחית, גם מערכת החינוך לא ניצלה מטופריה של מפלגת השלטון. בספרי הלימוד הושם דגש רב על גיבורים לאומיים. כך לדוגמה, החל מהשנה, תלמידים בכיתה ד' כבר לא לומדים היסטוריה של העת העתיקה, אלא זו מתחילה היישר מתקופתו של מיישקו ה-1, מייסדה של פולין במאה ה-10.

      סוגיה היסטורית רגישה במיוחד היא השואה. בפולין פועלים במרץ כדי להסיר את האחריות לכל שרוב ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה היו על אדמותיה, ואסרו בחוק לכנות את מחנות ההשמדה "מחנות פולניים", ומפנים את האצבעות אל גרמניה.

      קצ'ינסקי אף העלה לאחרונה דרישה שלפיה על ברלין להגדיל את תשלומי הפיצויים על שנות הכיבוש האכזרי של הנאצים, אך ממשלתה של מרקל דחתה זו וטענה כי העניין כבר הוסדר בעבר.

      חרף המחלוקות סביב זיכרון השואה והחלק של הפולנים בה ושורת תקריות אנטישמיות, הממשלה הבהירה כי היא תילחם בכך ואף הודיעה על שיפוץ בית הקברות היהודי בוורשה, בעלות מאה מיליון שקל. בקרקוב, שהייתה אף היא מוקד יהודי מרכזי לפני השואה, נפתחה לאחרונה מסעדה כשרה ראשונה.


      כשהיא לאומנית יותר, שמרנית יותר ודתית יותר, צועדת פולין בראש מורם אל העימות הדיפלומטי והאידיאולוגי מול האיחוד האירופי. הטון של ראש הממשלה החדש מפויס ומרוכך יותר, אך גם השימוש הראשון אי-פעם של הנציבות האירופית בסעיף 7 באמנת ליסבון - המכונה "האופציה הגרעינית" - לא הצר את קצ'ינסקי ושות', אולי רק להיפך.

      שעות לאחר אותה החלטה תקדימית של בריסל, שהציבה אולטימטום של שלושה חודשים לוורשה, אישר בגאון הנשיא את הרפורמות מרחיקות הלכת במערכת המשפט, שלפי שופטי העליון הם למעשה הפיכה שלטונית.

      "הם הולכים על סף תהום ועלולים להפיל את כל האומה", הזהירה נשיאת בית המשפט העליון במכתב פתוח שפרסמה לאחר החתימה על החוקים, שבמסגרתם תשתלט המערכת הפוליטית על המועצה המשפטית לצד הורדת גיל הפרישה לשופטים, שיוביל לפרשית 40% מההרכב הנוכחי.

      כך, עלול להפוך הגוף העצמאי החשוב ביותר במדינה לחותמת גומי לצעדים מרחיקי לכת נוספים, כמו חוק בחירות שכבר עבר בבית התחתון של הפרלמנט ויעניק לשר הפנים שליטה על הרכב ועדת הבחירות, לקראת שורת מערכות בחירות בשנתיים הבאות, שבהן תבקש "חוק וצדק" מנדט נוסף מהאזרחים.

      הפופולריות של הממשלה לא נפגעה גם אחרי המהלכים הדרמטיים שנקטה בשנתיים האחרונות - אולי אף בזכות - וההשקעה הרבה ברווחה והאבטלה הדלה משתלמים לה בכיבוש הלבבות. היא מנצלת את המשבר העמוק ביותר שחווה האיחוד האירופי מאז ומעולם, לנוכח פרישתה של בריטניה, השיתוק הפוליטי של גרמניה אחרי הבחירות האחרונות והתחזקות הכוחות הלאומניים במזרח ובמרכז אירופה, כדי לדהור בדרכה הברורה.

      עבור בריסל, המשבר מול ורשה הוא צומת קריטי שיהיה מקרה בוחן לעתיד - אם יפגין האיחוד חולשה כפי שעשה מול בודפשט בשנים האחרונות, עלולות להתבסס ממשלות סמכותניות דומות, אך אם תכפה את מרותה יתר על המידה, הגורמים הפופוליסטיים יזכו בחומר תעמולה נוסף נגד ה"דיקטטורה הבירוקרטית".