פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התנקשות היא לא רק אקדח: צל רוסי מאיים על הבחירות בישראל

      קו אחד מפותל מחבר בין חקירות ראש הממשלה, קרש ההצלה של טראמפ והחברות לכאורה עם פוטין: אמיר אורן מסכם את 2019 עוד לפני שהתחילה, וממליץ לפוליטיקאים עם שלדים - לא לענות לטלפון בלילה

      עוד לא נכנסה, עדיין מתחממת על הקווים, אבל כבר אפשר לתלוש את דפי 2018 מלוח השנה. זאת תהיה שנה אבודה. התקדמות לשלום? מה פתאום. לכל היותר, וזה הרבה, לא תהיה מלחמה.

      זאת השנה הרביעית והאחרונה של רב-אלוף גדי איזנקוט בתפקיד הרמטכ"ל. מה שלא ישיג השנה, מה שלא יבנה, מי שלא ימנה, יושארו ליורשו, ככל הנראה סגנו, האלוף אביב כוכבי. זאת גם עשויה להיות השנה השלישית והאחרונה של המפכ"ל, רב-ניצב רוני אלשיך, אם הממשלה לא תעניק לו ארכה. בהרכב הנוכחי של השרים, לא מסתמנת נטייה לגמול לאלשיך על הגיבוי לחוקרי בנימין נתניהו בתוספת שליש. אחרי שהתאכזבו משחקן החיזוק – כלומר ההחלשה, של המשטרה – מהשב"כ, וטוב שכך, צפויים הפוליטיקאים לקדם למפכ"ל ניצב מבפנים, מפקד מחוז ירושלים יורם הלוי.

      לפני כשלושה חודשים, ערב ראש השנה העברית, דיבר אחד מבכירי המשטרה על תשכ"א – תהיה שנת כתבי אישום. הוא התכוון לתיקי נתניהו וגם בין השאר, למה שהיה אז חסוי – תיק דוד ביטן. בין השאר, כי יש עוד, בשלבי הבשלה שונים. על פוליטיקאים החוששים מהפללה, בהכירם היטב מדי את עצמם ואת עברם, חולפים לאחרונה ימים ולילות קשים. הטלפון הבא עלול להיות לא מאראלה ממפעל הפיס, אלא מכורש ממפעל החקירות.

      אלשיך (עיבוד תמונה)
      שנה שלישית ואחרונה? רוני אלשיך

      פרשת ביטן היא מכת מוות ליומרת הליכוד לטעון שהסתבכויות הזוג נתניהו מתמקדות באדם אחד וברעייתו ומשקפות מזימה פוליטית ואישית. אחד החשדות כלפי ביטן דומה ביסודו לתיק 2000 נגד נתניהו (וגם לחוק ההמלצות) – השחתת תהליך החקיקה לצרכים אישיים. השיטה פשוטה: מקימים ממשלה וקואליציה, בעזרת קרובו, מקורבו ופרקליטו של נתניהו, דוד שימרון, הלא הוא הדוד השלישי בצמד ביטן-אמסלם; נועלים את השותפים במחויבות להצביע לפי תכתיב נתניהו או ביטן; ומביאים הצעות חוק משיקולים זרים ולעתים נסתרים, כדי להטיב עם גביר מלאס וגאס או בריון מראשון לציון. מעולם לא היה המונח "הצעת חוק פרטית" טעון כל כך.

      ביטן (עיבוד תמונה)
      מעולם לא היה המונח ?הצעת חוק פרטית? טעון כל כך. דוד ביטן

      רקב השחיתות דבק במפלגת השלטון. בהיעדר מחלוקות גדולות בנושאי חוץ וביטחון, חברה וכלכלה ואף דת ומדינה, הבחירות הבאות תתמקדנה בשחיתות. הליכוד יידחק למגננה. מאותיות הפתק שלו, מחל, תהדהד הסיסמה "מושחתים חייבים לעוף".

      הבלדה על ביבי ודונלד

      יומרת נתניהו להצלחות בזירה העולמית לא תציל אותו, גם כשיצטלם בהודו עם נרנדה מודי ושרה תתקשט בעין שלישית. גיחתו לפריז ולבריסל רק הבליטה את בידודו הדיפלומטי. אמנם השלטים הירוקים שהוצבו לאחרונה ברחובות יפו ותל אביב, מחוף הים ועד ככר רבין, מכוונים את ההמון המבוהל לבריחה מזרחה מפני צונאמי אמיתי, לא מדיני, אבל שום ממשלה חשובה ושום אירגון בין-לאומי אינם מוכנים להושיט לו קרש הצלה.

      חוץ מממשל אחד, כמובן, המסובך בצרות לא פחות ממנו. זאת הבלדה על דונלד וביבי, ברווזים חיגרים המדדים זה בעזרת זה אך שדבקותם זה בזה מזיקה לשניהם. טראמפ, שההבטחה היחידה שקיים היא להוביל את טבלת הנשיאים הכושלים ביותר אי-פעם, נשען בקושי על שליש מהאמריקאים. בתוך שליש זה יש ליבה, או לבה, של גזענים משיחיים, ספוגי אהבה תועלתנית לישראל כמארחת המונדיאל של גוג ומגוג, חורבן כמבוא לאחרית הימים ותחיית המתים. למעלה ממחצית האמריקאים מנוכרים למיעוט זה. הסקרים משקפים קיטוב גובר, גם ביחסם לישראל, בין המצביעים לרפובליקאים לבין הבוחרים בדמוקרטים.

      נתניהו (עיבוד תמונה)
      מזדהה עם הצד המגונה והמפסיד בציבור האמריקאי. נתניהו

      נתניהו מזדהה עם הצד המגונה והמפסיד בציבור האמריקאי, זה ששליטתו בבית הלבן ובקונגרס ארעית וסותרת את המגמות הדמוגרפיות ארוכות הטווח. כמה מחבריהם הטובים ביותר של חבריו הטובים ביותר הם אנטישמים.

      ברור ששבחי נתניהו לטראמפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל נועדו לסייע לשניהם – לעזור לנשיא במצוקה, בקרב יהודי אמריקה ואחרים הקשובים לראש ממשלת ישראל, תהיה זהותו אשר תהיה, ולאותת שמדינאותו של נתניהו חוללה את ההצלחה הכבירה. ההתפארות לא הצליחה להסתיר את המהות: בעקבות הצהרת טראמפ מצבה של ישראל לא השתפר. להיפך.

      הדרך בין הכרה בירושלים לפיגוע בניו יורק

      הרגיעה שהושגה בעמל רב מול חמאס הופרה ועלולה לגרור הסלמה למערכה מיותרת, בעת שצה"ל זקוק לשנה נוספת של שקט כדי להשלים את המכשול לאורך הקו, לשכלל את שיטת גילוי המנהרות ולשדרג את מערכת החיישנים המפעילים את "כיפת ברזל".

      הפיגוע בניו יורק הוצמד בפי מבצעו לתקיפות צה"ל בעזה, שהיו תגובה על שיגור הרקטות, שהגיב על הכרזת ירושלים. אכן, ההשראה הכללית היתה של דאעש וההכנות לפיגוע התפרסו על פני חודשים רבים, אך מה לעשות והנימוק נלקח מהזירה הישראלית-פלסטינית. אין זו הפעם הראשונה: סירחאן בישארה סירחאן, רוצחו של הסנאטור והמועמד לנשיאות בבחירות 1968, רוברט קנדי, בחר להתנקשות את יום השנה הראשון למלחמת ששת הימים והסביר שזעם על תמיכת קנדי במכירת פאנטומים לישראל.

      משטרת ניו יורק נחשבת במערכת המודיעין והאבטחה בישראל לסוכנות אכיפת החוק האמריקאית המקצועית ביותר, טובה מהסוכנויות הפדראליות העסוקות באיסוף ראיות לכתבי אישום לאחר הפשע יותר מאשר בסיכול פיגועים מתהווים (רוב מתנדבי דאעש ודומיהם הנעצרים והנשפטים בקול תרועה רמה לא תיכננו פיגועים, אלא התפתו לסוכנים-מדיחים לאחר שהביעו עניין בפעילות. דממת אלחוט מונעת יירוט). הדמוקרטים בקונגרס אומרים שטראמפ, בניגוד להצהרותיו, מפריע ללחימה בטרור, כי הוא מקצץ במימון יחידות הגילוי, הסיכול והתגובה, בתקציב המשרד לביטחון המולדת, לטובת החומה האהובה שלו בגבול מקסיקו.

      טראמפ (עיבוד תמונה)
      עושה רושם שאין סכנה לבניין ברחוב הירקון 71 בתל אביב. טראמפ (צילום: רויטרס)

      הודות לטראמפ ספג מעמדה השנוי במחלוקת של ירושלים מהלומה מפי רוסיה, האיחוד האירופי ומדינות ערב והאסלאם, כולל אלה המקיימות עם ישראל קשרים מדיניים וביטחוניים. שום תועלת מעשית לא צמחה למדינה ולבירתה. אם שר החוץ רקס טילרסון יודע שהשגרירות לא תועתק בשלוש השנים הבאות, המשמעות היא שאין סכנה לבניין ברחוב הירקון 71 בתל אביב. שלוש שנים, כלומר לאחר הבחירות הבאות לנשיאות, שגם אם טראמפ ישתתף בהן (כרגע סביר יותר שלגמר יגיעו מתמודדים מסוגם של מיט רומני הרפובליקאי וג'ו ביידן הדמוקרט, למרות גילם – רומני צעיר בשנה מטראמפ, ביידן יתקרב ל-78) יתקשה למחזר את ההבטחה להעביר את השגרירות.

      חמור מכך: הטענה המרכזית של טראמפ, שזכתה לתשואות סוערות וקצרות-ראות מספסלי הימין הישראלי, היא חובת ההכרה במציאות. אם זהו ההגיון הקר והמפוכח, כי אז היום ירושלים, מחר עזה, מחרתיים חיזבאללה והרקטות שלו ובעצם גם איראן גרעינית. המציאות, פנים רבות לה. המתנחלים אוהבים אותה, בדמות עובדות בלתי-הפיכות בשטח. אלא שריאל-פוליטיק מתגלה במהרה כנכונות להשלים גם עם מצבים שאותם שואפת ישראל לשנות.

      סודות הלחימה נגד החמקן

      סיפור ירושלים נתן לרג'פ ארדואן הזדמנות נוספת להתקרב אל ולדימיר פוטין ולהתרחק מטראמפ. ההתפתחות המדאיגה ביותר בטורקיה, בעיניים ישראליות, היא ההצטיידות במערכת הטילים קרקע-אוויר הרוסית אס-400, בעוד טורקיה עומדת לקנות מהאביב הבא ואילך גם מטוסי אף-35. אחת התכונות החשובות ביותר של אף-35 היא החמקנות. אולי חשוב ממנה היותו מחשב מעופף, אשף היתוך מידע ואיסוף מודיעין חזותי ואחר למרחקים, אך מובן שיכולת החדירה שלו למערכים מוגנים תלויה בעיוורונו של המכ"ם הניצב מולו. החמקנות, שלהשגתה בתצורה הנקייה והמיוחדת של המטוס משלמים בהפחתת כושר הנשיאה החיצוני של חימוש ודלק, גבוהה מאד, אך אינה מושלמת. בזוויות מסויימות של תימרון עלול המכ"ם המתקדם של אס-400 לחשוף את אף-35. דו-קיום של מטוס-הקרב והמכ"ם המתקדמים ביותר יאפשר לרוסים, שיתפעלו את המערכת בטורקיה ויפיקו ממנה נתונים, ללמוד את סודות הלחימה נגד המטוס המוביל של חיל-האוויר הישראלי בעשורים הבאים.

      ארדואן (עיבוד תמונה)
      גם בטורקיה רוצים חמקן. ארדואן (צילום: רויטרס)

      השגת הכשירות המבצעית הראשונית של האף-35 בחיל האוויר הישראלי, שנה לאחר נחיתת הצמד הראשון בבסיס נבטים, הייתה מהירה להפליא, יותר מזו של חילות האוויר והנחתים האמריקאים. כ-20 טייסים הוכשרו; אין עדיין טייסת ביניהם (אצל האמריקאים יש אחת, מתוך מאות). ה"אדיר" מוכן להפעלה בגיחות תקיפה במבצעים, אך מוקדם מדי לראותו משתתף במלחמה במלוא כושרו, להבדיל ממשימות נקודתיות: הזנב הלוגיסטי טרם הדביק את החרטום הקרבי.

      החוזים המוצקים של חיל-האוויר עם חברת לוקהיד מרטין, באמצעות משרד הביטחון והפנטגון, יספקו לישראל 50 "אדירים", שתי טייסות. על הטייסת השלישית ניטש עדיין ויכוח פנימי. נתניהו רוצה אף-35 בגירסת המארינס ("בי"), להמראה ונחיתה אנכיות, לשמירת הרציפות התיפקודית של חיל האוויר כשבסיסיו יוכו במטחי רקטות וטילים. אביגדור ליברמן, וחיבותיו עמו, עשוי להעדיף אף-15 נוספים של בואינג, המסוגלים להגיע רחוק יותר עם יותר חימוש ויעילים במטסים שלאחר הפתיחה המוחצת של אף-35, על עוד אף-35 של לוקהיד. בהתלבטות כזו עשויה להכריע עמדת הרמטכ"ל, שתגובש בעקבות ההמלצות שיגישו מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין וראש אגף התיכנון אלוף אמיר אבולעפיה – קצין יבשה, ראש אג"ת הראשון זה עשור שאינו טייס-קרב שהגיע מחיל-האוויר וקיווה לחזור אליו כמפקדו.

      ויכוח כזה כרוך כמובן גם בכסף. חלק ממנו מקווים להשיג ממכירת טייסת שלמה של אף-16, טייסת 110 מבסיס רמת דוד, לחיל האוויר של קרואטיה. זאת הטייסת שביקרה בעיראק במלחמת ששת הימים ושוב, לא לבדה, בהשמדת הכור ליד בגדאד. העיסקה אושרה בירושלים ובוושינגטון. קרואטיה עדיין שוקלת את יתרונות ה"ברק" האמריקאי-ישראלי לעומת ה"גריפן" השוודי.

      התחום הצבאי הוא כמעט היחיד הניתן עדיין להשפעה הרת גורל, הרת אסון, של הנשיא האמריקאי וראש ממשלת ישראל, שלכל תכלית מעשית אחרת אינם שליטים בארצותיהם, לנוכח חקירות, חקיקות וחריקות. קל מאד, קל מדי, לגלגל שרשרת גירויים ותגובות שתביא לעימות קרבי. די בהכנסת הצהרה רהבתנית או פעולה ראוותנית לצד אחד של המטחנה כדי לקבל נקניק מלחמתי בצד האחר. כדי לבלום גלישה במידרון, תידרש עמידה איתנה, ערכית ומקצועית, של המנגנונים הביטחוניים.

      מה שקרה בוושינגטון - יגיע גם לירושלים

      אלה דימדומי שלטונו של נתניהו. ערב הגשת המלצות המשטרה נגדו, הניראות בטוחות ממש כמו מניות "טבע" עד לאחרונה, החלופה הסבירה ביותר להתפתחות הפוליטית בשנה הקרובה היא ממשלה בהרכב דומה אך עם ראש שונה, בכנסת הנוכחית שתתמהמה להתפזר.

      אם, בכל זאת, בעקבות התפטרות נתניהו – או סירובו להתפטר בעוד היועץ המשפטי דוגר על תיקיו, או אף לאחר הגשת כתבי אישום – יוקדמו הבחירות, תהיה לשב"כ דאגה חדשה: התערבות רוסית בבחירות. התופעה, שהגיחה לעולם עם נצחון טראמפ וגלשה למדינות נוספות, מעסיקה עתה את המופקדים על אבטחת המשטר הדמוקרטי בישראל ומוסדותיו.

      פוטין (עיבוד תמונה)
      נתניהו רואה בעצמו חבר של פוטין, אבל המומחים מזהירים מהתערבות רוסית בבחירות. פוטין (צילום: AP)

      הפרשנות הצרה של משימה זו מתמקדת, בוודאי בשני העשורים האחרונים, באבטחת ראשי הממשלה. כל מופע ציבורי גדול בהשתתפות נתניהו עודנו מיבצע אבטחה המובא לאישור ראש השב"כ. כל התבטאות חריפה, מאיימת, ולו גם ברגע של רתיחה חולפת, מזמנת את המשמיע לשיחת ניעור ואזהרה. אבל יש גם חשש מפני התנקשות בדמוקרטיה, באמצעות השפעה זרה ותחבולנית בעת מערכת הבחירות לכנסת, ואולי גם בבחירות המקדימות, הפחות ממוחשבות, לראשות המפלגות ולרשימותיהן. נתניהו אולי רואה בעצמו חבר של פוטין, אבל המומחים המזהים עשרות סוכני מודיעין והשפעה זרים בישראל והעוקבים אחר הפירסומים האמריקאים אודות קשרי טראמפ-רוסיה מזהירים שמה שקרה בוושינגטון יגיע גם לירושלים.