המטיף האנטי-אמריקני ששינה את עורו והפך למגנה של עיראק

בסוף החודש שעבר העניק איש הדת ומנהיג מפלגת "הזרם הסדרי" בעיראק, מוקתדא א?סדר, ריאיון ארוך וחשוב לערוץ החדשות העיראקי "א?שרקייה". א?סדר, מדמויות המפתח בפוליטיקה העיראקית בתקופה שמאז הפלת משטר הבעת' נודע בעשור הקודם כמעין בריון שכונתי - שבסיס כוחו ברובע "מ?ד?ינ?ת א?סדר" בבגדאד, לשעבר "מדינת סדאם" - בעל ייחוס משפחתי מכובד, כבן למשפחת אנשי דת שיעים מובילים, ויכולת לגייס המונים בהבל פיו.

א?סדר קנה את תהילתו, המפוקפקת, יש יאמרו, על רקע המאבק בפלישה האמריקנית והמאבק המקביל בסניף העיראקי של אל?קאעדה, בפיקודו של אבו מוסעב א?זרקאווי.

א?סדר עמד בעשור הקודם בראש מיליציה בשם "צבא המהדי" וניהל אז קשרים ענפים עם איראן. בשנת 2007, במהלך המבצע האמריקני ל"חיסול הטרור והשבת הביטחון" הידוע בשם The Surge גלה א?סדר לאיראן מחשש שייתפס על ידי האמריקנים ושהה בה כמה שנים כגולה פוליטי, כשהוא מנהל קשרים ענפים עם ראשיה.

מאז חזר לעיראק בשנת 2011 הפך א?סדר אישיות לא חביבה על האיראנים שכן קרא פעם אחר פעם לסילוק גורמים איראניים מעיראק ולהגבלת המעורבות והבחישה האיראנית בפוליטיקה הפנימית בעיראק.

מאז אותם זמנים עברו כמה שנים טובות, זקנו של א?סדר הלבין ולפחות מן השפה אל החוץ עושה רושם ששינה את תפיסות עולמו ואת אסטרטגיית הפעולה שלו וכן עידן את הרטוריקה שלו. "הילד הרע" של עיראק בעשור הקודם נראה כעת כמי שהבין מה נדרש כדי להבטיח בשלב הנוכחי שמה שקרה בשנים הקשות שבין הפלישה האמריקנית לעיראק לבין קריסתה של המדינה העיראקית בפני דאעש, בקיץ 2014, לא יקרה שנית.

גם הגלגול הנוכחי של המיליציה שלו, המתהדר בשם "גדודי השלום" (והבחירה לא מקרית) הוא בלי כל ספק האגף המתון ביותר והאנטי?איראני ביותר בתוך המטרייה המיליציונית הקרויה "אל?חשד א?שעבי". א?סדר עצמו כבר הצהיר לא פעם כי הוא מעוניין בכלל בסגירת המטרייה המיליציונית של ה"חשד" ולשם כך הוא מבקש לפרק את המיליציה שלו ולבלוע את לוחמיה בתוך צבאה הפדרלי של עיראק.

בשנות הפלישה האמריקנית לעיראק ועד לנסיגה בשנת 2011, היה א?סדר, הסמן הימני והקיצוני ביותר בכל הנוגע להתנגדות – פוליטית ומזוינת כאחד – לנוכחות האמריקנית במדינה. אלא שלפחות מאז קיץ 2014 הוא שינה כיוון והפך הסמן הימני הקורא לחיזוק המדינה העיראקית ולבניינה מחדש, באופן משופר, ריכוזי ויציב יותר, שיבטיח את קיומה ואת כוחה.

לשם כך הוא הפך עצמו לגורם הפרגמטי ביותר בפוליטיקה העיראקית, מיצב עצמו כקורא לרפורמות ולמלחמה בשחיתות (קריאה שהוא נתן לה את השם "שלע קלע", כלומר "סילוק ועקירה" של השחיתות והמושחתים) והחל מטיף מעל כל במה לפיזור הממשלה המורכבת מנציגי המפלגות ולהקמת ממשלת טכנוקרטים עצמאים המתמחים בתחומי משרדם. הילד הרע של העשור הקודם, לקח על עצמו כעת את דמות המבוגר האחראי, האמון על שיקומה של עיראק ועל השמירה על ריבונותה, על המנהל התקין בה, על עצמאותה המדינית ועל עצמאות קבלת ההחלטות שלה.

כדי להמחיש את מחויבותו לסדר העיראקי החדש שלו הוא מטיף, א?סדר הציב את עצמו, את מפלגתו ("הזרם הסדרי") ואת מיליצית "גדודי השלום" הנתונה למרותו כדוגמה ומופת למלחמה בשחיתות ולשידוד המערכות הרצוי במנגנוני המדינה העיראקית. לשם כך הוא פועל נמרצות בחודשים האחרונים לכינון שותפות פוליטית עם ראש הממשלה הנוכחי, חיידר אל?עבאדי, ונוסע לביקורים מדיניים עצמאיים במדינות האזור, לרבות בערב הסעודית שחידשה רק לאחרונה את קשריה עם עיראק לאחר 26 שנות נתק, מאז מלחמת המפרץ הראשונה.

הריאיון הטלוויזיוני שהעניק לפני שבוע היה עמוס רגעים מעניינים. ממש בתחילת הדברים, במענה לשאלת הפתיחה של המראיין, אחמד מולא טלאל, אישיות טלוויזיונית בכירה בעיראק, שנסובה סביב הפגנות המיליונים שארגן א?סדר לפני כשנה וחצי מול "האזור הירוק" (הקומפלקס הממשלתי בבגדאד; ע"ב), השיב א?סדר: "כבר ניסינו את האסלאמיסטים בשלטון והם נחלו כישלון מחפיר, אז אנחנו נאלצים לפנות לכיוון אחר, זה של ממשלת טכנוקרטים עצמאים. לא מדובר בעניין אסלאמי – הטכנוקרט יכול להיות אסלאמיסט או חילוני גמור. למעשה, כל עיראקי יכול להיות טכנוקרט".

לדבריו, "מה שחשוב הוא שהוא יהיה מומחה שמכיר היטב את ענייני המשרד שעליו הוא מופקד כדי שיוכל לספק את הסחורה. אנחנו מחויבים לבחון את הכיוון הזה ואם הטכנוקרטים הללו יצליחו לשרת את עיראק ואת העם העיראקי, הם יתוו דרך חדשה. הרי כבר למדנו את הלקח מן הממשלות הקודמות, שהיו מבוססות על מכסות (שיבוץ שרים לפי שיוכם הדתי והעדתי; ע"ב), על עדתיו?ת ועל השתייכות מפלגתית. את כל הדברים האלה אני איני רוצה!".

הריאיון הזה הוא הפעם הראשונה, ככל הידוע לי, שא?סדר מתייחס במישרין לשותפות הפוליטית שכרת עם ראש הממשלה אל?עבאדי לקראת הבחירות המתקרבות, באפריל 2018. א?סדר קורא לילד בשמו, בלי כחל וסרק – שותפות פוליטית לצרכים אלקטורליים. א?סדר מהלל את אל?עבאדי ומציין שאם עליו להשוות את ממשלתו לממשלות קודמות, מדובר בהבדל של שמיים וארץ. הוא מונה אחד אחד את הישגיו של אל?עבאדי בכל תחום: ממיגורה של דאעש והשבת השטחים שנפלו בידי הארגון, עבור בשיקום המשבר הפוליטי במדינה, הטיפול במשבר משאל העם הכורדי בדרך מכובדת ועד עמדותיו ההגיוניות והצהרותיו המתונות והבלתי מתלהמות.

א?סדר מצהיר כי הוא תומך באל?עבאדי לכהונה שנייה כראש ממשלה אך לא לכהונה שלישית ולא בגלל שיש בין השניים עניין אישי, אלא כי הוא מתנגד עקרונית לכהונה שלישית מטעמי מנהל תקין. הוא מציין שלאחר הבחירות האלה הוא יחדל מלהתערב עוד בעניינים פוליטיים כיוון שמערכת הבחירות הקרובה צפויה להיות השלמה של פרויקט הרפורמה שלו ולאחריה לא יהיה צורך נוסף במעורבותו. הוא מצהיר שלא יקבל דחייה של הבחירות בשום צורה ועומד על קיום הבחירות במועדן, אפריל 2018, ולא יסכים להתפשר בעניין. הוא גם טוען כי הדבר מסוכם באופן מפורש עם אל?עבאדי, למרות שמועות שעלו בימים האחרונים כי הוא חושב על דחיית הבחירות).

אחת מאמירותיו המעניינות בריאיון היא כי הוא דורש שלמפלגות לא יהיה כל חלק בממשלה העתידית, כולל למפלגתו, "הזרם הסדרי", זאת מתוך תפיסתו, הגורסת כי הממשלה צריכה להיות מופקדת בידיהם של טכנוקרטים ואילו הפוליטיקאים צריכים להצטמצם לעשייה פוליטית בלבד.
המראיין שואל אותו אם השותפות עם אל?עבאדי לא נועדה כדי להציב חומה בפני חזרתו לשלטון של נורי אל?מאלכ?י לראשות הממשלה. א?סדר אומר לו "אין לי עניין אישי עם אל?מאלכי והוא אינו העניין. אני פשוט לא רוצה ממשלה עדתית, אני לא רוצה דיקטטור ואני לא רוצה שעיראק תימכר פעם נוספת. אנחנו רוצים ראש ממשלה שיהיה דמות אב ושישרת את עיראק יותר מאשר ישרת את עצמו".

המראיין שואל מה האינטרס מאחורי ביקוריו של א?סדר בערב הסעודית. האחרון השיב לו: אותי מעניין רק האינטרס של עיראק. אני לא הולך לסעודיה ולא לאף מדינה אחרת. אתה יודע, חייתי שנים באיראן אבל תמיד קיבלתי את ההחלטות שלי כעיראקי. כך גם מערכת היחסים שלי עם סעודיה – היא לא לטובת האינטרס הסעודי, שהיא מדינה שכנה. אני מתעניין אך ורק באינטרס העיראקי. אני רוצה שהסכסוכים בעיראק ייפתרו ולהרחיק את סכנותיהם מעל עיראק, לא יותר מזה. אם מדינות אחרות רוצות להילחם, זה לא עניין שלי, אבל שתעשינה את זה בינן לבין עצמן ושתרחקנה את עיראק ואת העם העיראקי מן הסכסוכים שלהן".

המראיין הקשה ושאל מה העניין המיוחד שמגלה סעודיה בו. הוא אומר לו "הסעודים מעוניינים בכולם, לא רק בי. וגם אנחנו מעוניינים ביחסים עם כולם ולא רק עם הסעודים". המראיין אומר לו שהקשר עם הסעודים מעניין במיוחד ומעניין למה הוא חותר ביחסים איתם. א?סדר השיב לו: "אני מעוניין ביחסים טובים, יחסים בין ממשלות. לא שום דבר מעבר לכך. היחסים הם לא איתי. דנו רק על סוגיות שאין להן שום נגיעה אישית לי או לזרם הסדרי. בלמתי כל דבר שחורג מכך". המראיין שואל "מה אופי הסוגיות האלה? א?סדר אומר לו " כל דבר שעולה לך בראש. החל מסוגיות פוליטיות שנוגעות למפלגה, תמיכה מורלית או תמיכה כספית – כל הדברים האלה אסורים והיו מחוץ לגבול, וזה נכון לגבי ערב הסעודית כמו גם לגבי כל מדינה אחרת".

המראיין אומר לו שהדיבור ברחוב אומר שהוא נסע לערב הסעודית כיוון שהסעודים מעניקים לו מיליארדים עבור מפלגתו. מוקתדא מחייך ואומר: "יש לנו בעיה... הסעודים יודעים שאסור לתת לנו מתנות בכסף ואת זה הם ידעו עוד מלפני כן, עוד מאז שעליתי לרגל למכ?ה. מכיוון שכך, הם נתנו לנו תיבות גדולות מלאות במתנות קטנות כמו קטורת או חתיכות בד מהכיסוי של הכ?עב?ה. אלא שהאנשים ראו תיבות גדולות וישר חשבו שהן מלאות בכסף". הוא הוסיף שעוד מאז ביקורו הראשון במדינות השכנות, בשנת 2005, הוא למד שאסור לו לקחת אפילו דינאר אחד מאף גורם, וזאת מפאת מראית עין וכדי שההחלטה תישאר עצמאית בידיה של עיראק ואך ורק בידיה.

עיראק נבנית בימים האלה מחדש, ובאופן יציב ואיתן יותר מבעבר. א?סדר, יחד עם שותפו חיידר אל?עבאדי, ממצב עצמו כשושבין הראשי של שיקום המדינה העיראקית ומנצל כל הזדמנות להבהיר שכזה הוא וככזה הוא רואה את עצמו ורוצה שייראו אותו. הוא מודע לדימוי השלילי שיצא לו בגלל עמדותיו בעבר בעיני חלקים רחבים של הציבור העיראקי ומחוץ לעיראק, אך גם מספיק מודע לכוחו ולהשפעתו ברחוב העיראקי דהיום כדי להבין שאת פגמי העבר ניתן לתקן בעזרת מחויבות בהווה לסדר, לריבונות, למנהל תקין ולטוהר מידות.

כל זה אף יואץ, כמובן, ככל שהדיבורים ילוו במעשים בשטח.
א?סדר הוא אמנם איש?דת שיעי העומד בראש מפלגה שיעית, אך מוטב להישמר מלייחס לכל שיעי "איראניו?ת" מובנית ואוטומטית. א?סדר הוא מקרה מובהק (כמו גם אל?עבאדי) שמראה כי השיעיו?ת איננה בהכרח המאפיין הראשון המכתיב את סדר יומו של מנהיג שיעי, גם אם היו מנהיגים עיראקים?שיעים שהפכו את העניין העדתי קרדום לחפור בו וכלי להתקרבות לאיראן (דבר שנגדו יוצא א?סדר עצמו בבוטות רבה בריאיון).

שיעים בעיראק, ולמצער רובם, רואים בעצמם קודם כל עיראקים ומקדשים את ריבונותה של המדינה העיראקית לפניי כל דבר אחר. אפשר להטיל בכך ספק בריא כמובן, אבל שווה להיזכר בהסברים המלומדים שנשמעו במקומותינו במהלך מלחמת איראן?עיראק, רק לפני שלושה עשורים, לפיהם העיראקים הם "קודם כל ערבים" ולהם איבה מובנית וארוכת שנים ל"פרסים" שמעבר לגבול. נקל להבין מתוך כך איך כל טענה אוטומטית על "זיהוי" מוחלט של ערבים ו/או שיעים היא באש ובראשונה טענה פוליטית התלויה בזמן ובמקום המשתנים.

אמנם, על ידיו של א?סדר דם רב, מימי עברו המפוקפק כראש מיליציה, ובארונו שלדים רבים, אבל דווקא משום כך, נדמה שדווקא הוא יודע ממה יש להישמר כעת ואיך הניסיון לפתור בעיות בכוח ואלימות רק עלול לסבך את המדינה יותר ויותר.

החודשים האחרונים מוכיחים – כך אני מתרשם – שפיו וליבו של א?סדר שווים ולאט לאט מסתמן מאוד שמול עינינו נולד אידיאולוג מפתיע של המדינה העיראקית המשתקמת, שבשותפות עם מנהיגותו הפוליטית של חיידר אל?עבאדי יוכל להוליך את עיראק המתחדשת והמתהווה למקומות שאין עוד מדינה ערבית במרחב שהצליחה להגיע אליהם.

העובדה שעיראק, שאותה רבים במערב ובישראל מבכים ומספידים כבר שלושה עשורים כמדינה שהורתה ולידתה בחטא שרטוט הגבולות על ידי כוחות חיצוניים ושכבר התפרקה מזמן הלכה למעשה ועל כן אין לה כל זכות קיום, הופכת את מפעלו הנוכחי של א?סדר למרשים שבעתיים.

עידן בריר הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית ודוקטורנט להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת תל אביב