באנון נעצר באלבמה: טראמפ הימר על פדופיל וגזען - ונחל תבוסה

זה אולי יישמע מגוחך, ואולי זה היה הכנה מראש להפסד הבלתי נמנע – כך הרי היו בטוחים דמוקרטים רבים - אבל רבים במפלגה העלו את הסברה שעדיף לדמוקרטים שרוי מור, המועמד הרפובליקני, ינצח בבחירות באלבמה.

הרי אם האמריקני הממוצע יראה מדי יום בבית המחוקקים שלו את האדם שהואשם בידי תשע נשים שהטריד אותן מינית, חלקן כשהיו קטינות – כלומר פדופיליה, שדעותיו כלפי להט"בים הן חשוכות, שרואה בתקופת העבדות בדרום את החיוב שבה – זאת מתנת יחסי ציבור לקראת הבחירות החשובות של אמצע הקדנציה בנובמבר הבא, והחשובות במיוחד, שכן הן גם קדימון לבחירות לנשיאות ב-2020.

עם זאת, הם צריכים להסתפק בניצחון דמוקרטי במדינה הכי רפובליקנית שניתן לדמיין. הדמוקרט האחרון שניצח באלבמה היה ריצ'רד שלבי לפני 25 שנים, וגם הוא עבר מיד למפלגה הרפובליקנית.

לקריאה נוספת בנושא
מכה לטראמפ: הרפובליקנים הפסידו בבחירות באלבמה - ואיבדו מושב בסנאט

יותר מאשר ניצחון דמוקרטי, הייתה זאת יכולת רפובליקנית להפסיד מושב בטוח בתום מלחמת אזרחים בתוך המפלגה הגדולה הוותיקה. מלחמה בשני שלבים – כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה בצד המפסיד בשני השלבים האלה. התבוסה הזו תסדוק משהו מהתחושה שהוא ומחנהו בלתי מנוצחים.

יועצו לשעבר סטיב באנון ניצח בסיבוב הראשון – ובכך גרם לאבדן מושב בטוח וצמצום הרוב הרפובליקני בתקופה קריטית, ואולי גם הוא יאבד משהו מהאווירה שאופפת אותו, שלפיה אסור ואי אפשר לצאת נגדו כי הוא והמחנה שהוא מוביל יביסו כל אחד. אז כן, אולי הם יביסו כל אחד בפריימריז בתוך המפלגה הרפובליקנית, אבל המועמד הקיצוני שיבחרו יובס בבחירות עצמן.

ואולי כל הפרשנויות מוגזמות על המציאות: נכון, זו המדינה הכי אדומה שיש. מדינה רפובליקנית מלפני ולפנים, מדינה הזוכרת ולא בבושה את ימי ההפרדה הגזעית, אבל השופט מור היה באמת מועמד גרוע, מכל בחינה: קיצוני בדיעותיו ובעיקר מואשם בפדופיליה. הוא מכחיש, ועומדת לו חזקת החפות, אבל יש עדויות רבות, וקריירות רבות מושמדות ברגעים אלה בארצות הברית, ולא רק בה, מרגע שיוצאות נשים ומספרות את סיפורן.

הוא לא הואשם על ידי התקשורת הליברלית יפת הנפש מניו יורק. מי שהאשימו אותו היו תושבי אלבמה, אנשים החיים בקהילותיהם. וכשהוא ניצח בפריימריז, למרבה זוועתו של הממסד הרפובליקני הוותיק, החלה המלחמה הפנימית במלוא עוזה – ולנגד עיני התושבים הרפובליקנים ברובם. איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא, כתבה שיש מקום מיוחד בגיהנום לתוקפי ילדות אך אפילו היא לא הייתה חסינה מפני באנון. הוא אמר השבוע בעקיצה ישירה שיש מקום מיוחד בגיהנום לרפובליקנים שאינם תומכים במור.

באקט של התאבדות מוסרית, אמנם אחרי היסוסים והתייצבות לצד מועמד הממסד שהפסיד למור בפריימריז, מרבית מנהיגי המפלגה, מהנשיא טראמפ ומטה, הודיעו שהם תומכים במור. טראמפ התגייס למענו, ניהל קמפיין שבו הדגיש שמור חייב להיות בסנאט כדי לקדם את סדר היום של המפלגה הרפובליקנית – רפורמת המס בראשו. אז הרוב הרפובליקני היה 52-48. למעשה 53 כי סגן הנשיא יכול להטיל את קולו במקרה של תיקו. לא אהבנו את מור, לא אוהבים אותו אבל לאבד מושב בתקופה קריטית?

אז לבסוף המושב אבד, ובנסיבות מביכות: עד כה הרפובליקנים צפו בשמחה גלויה כיצד דמוקרטים רבים נופלים בשל קמפיין #MeToo. המפיק הארווי ויינשטיין המקורב לקלינטון, הקומיקאי לואי סי קיי וחברי הקונגרס אל פרנקן וג'ון קוניירס. אבל תמיכה גלויה באדם המואשם בפדופיליה לחבר בסנאט – זה עוד לא היה.

וכעת, אחרי שגם אכלו את הדגים הבאושים, גם חטפו מכות וגם גורשו מהעיר, נעשה קשה בהרבה להעביר את סדר היום של טראמפ. צריך לחזר אחרי כל סנאטור וסנאטור, ורבים מהם מתעבים את טראמפ, וחלקם עומדים לפרוש בעוד שנה ואין להם מה להפסיד מעימות עם הנשיא. רבים במפלגה גם אמרו שלא יצביעו לו, ושהוא חייב להתפטר. אבל הוא לא עשה זאת.

ביום הבחירות, התגייסו השחורים במספרים גדולים, גדולים עוד יותר מאשר בבחירות שבהן ניצח ברק אובמה, ומור הפסיד ברוב זעום, לדאג ג'ונס. ג'ונס זכור יותר מכל כמי שתבע בהצלחה את אנשי הקו קלוקס קלאן, מפוצצי הכנסייה בברמינגהם בשנת 1963. למרות זאת, בנושאים רבים הוא יצביע עם הרפובליקנים ולא הדמוקרטים כדי לשרוד את הבחירות הבאות. והוא יודע שהוא נבחר בשל פתקים לבנים רבים, ופתקים רבים שהוטלו לטובת מועמדי מחאה. ובפעם הבאה הרפובליקנים יציבו מועמד ראוי יותר.

מור עצמו מסרב להכיר במפלתו – כפי שהיו עושים הדמוקרטים במצב דומה, של הפרש בן פחות מאחוז. הוא דורש ספירה חוזרת, במדינה שבה הממסד כולו תומך בו, או לכל הפחות במפלגתו. עם זאת, הנשיא טראמפ, שאולי במידה מסוימת רווח לו, כבר בירך את המועמד הדמוקרטי על ניצחונו, ועוד בערב הבחירות לא לקח מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיטץ' מקונל סיכון והודיע שהסנאטור הנבחר לא יושבע עד תום המושב הנוכחי.

מתברר שהקריאה שהכל פייק ניוז כבר לא מספיקה כלעשצמה לנצח בבחירות. לא בבחירות שבהן יש חשדות מוצקים כל כך כלפי המועמד, לפחות. ההתגייסות של טראמפ לטובת מור ודאי סייעה לו, נתנה לו לגיטימציה – אבל באותה מידה הביאה להתגייסות זועמת של השחורים במדינה ומסע הבחירות של באנון ודאי הרתיע רבים.

השאלה הגדולה לקראת הבחירות בנובמבר 2018, ובעיקר של 2020 של המפלגה הרפובליקנית נותרה בעינה: סטיב באנון, בעידודו של טראמפ לעתים מבקש לכבוש את המפלגה הרפובליקנית, למוטט את הממסד של מקונל ופול ריאן וחבריהם ולהפוך אותה למעשה למפלגת ימין רדיקלי.

נראה היה שהוא צועד מחיל אל חיל, סנאטורים ותיקים ונכבדים הודיעו שלא יתמודדו בבחירות הקרובות מפחד הבסיס האימתני והזועם של באנון. והוא הובס. במדינה שבה הכי קל לרפובליקני לנצח, כאשר נתוני הכלכלה מעולים והנשיא הפופולרי מגוייס לטובתו.

ייתכן שהמהלומה הזו, פסיכולוגית כמו גם משמעותית, תשחק תפקיד בבחירות המועמדים הרפובליקנים בבחירות העתידיות, אולי תכניתו הגדולה של באנון להרס הממסד הרפובליקני תיעצר. הכול בגלל מסמר קטן, שעלול להוביל לנפילת הממלכה.

אולי ההפסד של מור והרפובליקנים באלבמה יהיה ההפרש בין ניצחון להפסד בסנאט בשורת חוקים, בין שליטה רפובליקנית או דמוקרטית בסנאט בבחירות בעוד שנה. בכל מקרה, המלחמה האידיאולוגית בין הליברלים לשמרנים, בין שמרנים מהממסד לבין השמרנות הרדיקלית החדשה, לא הולכת להסתיים בקרוב.