מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 הוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה ראובן ריבלין. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-15 והוא מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים. מגמת השיפור בהערכת הישראלים את מצבה הכללי של המדינה כטוב נמשכה גם השנה: 48% חשבו כך לעומת 36.5% בשנה שעברה. רוב של 73.5% מהנשאלים הגדירו את מצבם האישי טוב ו-84% אמרו שישראל היא מקום שטוב לחיות בו.
למרות ששיעור אזרחי ישראל הערבים הוא נמוך במרבית השאלות הללו מאשר בקרב היהודים, בשני הציבורים מדובר בהערכה חיובית של הרוב. 68% מהישראלים אופטימיים בקשר לעתידה של המדינה ו-81% לא היו רוצים להגר למדינה אחרת גם אם הייתה ניתנת להם שם אזרחות מלאה. זאת למרות שמחצית מהישראלים סבורים שהחיים בישראל קשים יותר מאשר במדינות אחרות במערב ורוב של 74% חשב שהקשיים העומדים בפני הצעירים כיום גדולים מאשר אלה שהוריהם היו צריכים להתמודד עמם.
למרות האופטימיות הזהירה כמעט מחצית מהנשאלים (45%) חשבו שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה. ואולם, בעניין זה אין קונצנזוס חוצה מחנות: בקרב מצביעי השמאל (72%) והערבים (65%) יש רוב הסבורים כך, לעומת מיעוט (23%) בקרב מצביעי הימין.
רוב של 58% מציבור הנשאלים חשב כי אין לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. עם זאת, בקרב מצביעי הימין, חשבו רוב הנשאלים כי יש לעשות כן. 44% הסכימו עם האמירה כי "מערכת המשפט, התקשורת והאקדמיה השמאלניות מפריעות לימין שנבחר לשלוט".
גם השנה הציבור הישראלי אינו שבע רצון מתפקוד המערכת הפוליטית ונבחרי הציבור. 64% מהישראלים סבורים שהדרך שבה הממשלה מטפלת בבעיות העיקריות במדינה אינה טובה.
רבים מהמחזיקים בדעה זו היו מצביעים למפלגות הימין. את ההערכה הנמוכה של תפקוד הממשלה אי אפשר לייחס לתפקודה המוצלח של האופוזיציה, שכן 67% מכלל הנסקרים ו-81% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, סבורים שהיא חלשה ולא ממלאת את תפקידה כראוי. להערכה נמוכה זכו גם חברי הכנסת: 68% מהנסקרים סברו, כי הם אינם עובדים קשה ואינם מבצעים את תפקידם כנדרש.
80% סבורים שהפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים של עצמם מאשר לאינטרסים של ציבור הבוחרים שלהם. 65% מהנשאלים השיבו כי הפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של בוחריהם.
צה"ל נמצא כהרגלו בראש מדד האמון של הציבור בישראלי במוסדות המדינה וזוכה ל-81% תמיכה. נראה כי סערת החנינה של אלאור אזריה לא פגעה באמון שניתן לנשיא המדינה ריבלין, שזכה השנה לעליה באמון שעומד על 65%. האמון בראש הממשלה בנימין נתניהו עומד על 29%, ובתחתית הרשימה נמצאת התקשורת עם 28% והרבנות הראשית עם 20% אמון בלבד.
למרות האמון הנמוך בתקשורת בקרב הציבור הכללי רק מיעוט בציבור הישראלי (31%) סומכים יותר על הרשתות החברתיות מאשר על התקשורת המסורתית, המודפסת או המשודרת. עוד נמצא, כי המקור המרכזי לעדכונים בחדשות הוא עדיין הטלוויזיה (53%), במקום השני ממוקמת העיתונות המודפסת (28%) ולאחר מכן הרדיו (26%). רק 26% מכלל הנסקרים, ציינו את הרשתות החברתיות כמקור המידע הפוליטי המרכזי שלהם בנושאים חדשותיים.
רוב הישראלים (56%) סבורים שהתקשורת מתארת את המצב במדינה כיותר גרוע ממה שהוא באמת. עם זאת ולמרות המתקפות במהלך השנה על עיתונאים וכלי תקשורת, 74% מהישראלים הביעו התנגדות לחוק שיאפשר לסגור כלי תקשורת אם הוא מבקר את מדיניות הממשלה ורוב הציבור הישראלי אף אינו מסכים עם אמירה שלממשלה צריכה להיות השפעה על תכני השידור הציבורי משום שהיא מממנת אותו.
הנשיא ריבלין אמר כי "לפני כמה שנים, דברו על דמוקרטיה של 'פייסבוק'. אמרו שאנשים לא מוכנים ללכת להפגנות, שהם רק יושבים ומצקצקים בבית. היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות, מוכנים להביע את עמדותיהם.מול בית הנשיא היו לא פעם ולא פעמיים הפגנות. חלקן בתמיכה וחלקן בביקורת. יש הפגנות מול בית היועץ המשפטי, מול בית נשיאת בית המשפט העליון, ובשדרות רוטשילד. יש נכונות מתמדת של אזרחים לעזוב את המקלדת, ולהביע את עמדותיהם. זה מרשים בכל קנה מידה".
