המלך קרא לסוף החרם הערבי, ומשלחת מבחריין הגיעה לביקור נדיר בישראל

(תיעוד: חגיגות של יהודים בבחריין, בשנה שעברה)

משלחת דתית מבחריין מבקרת בישראל בימים אלו ברקע המתיחות סביב החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירתה. היא גרמה לזעם בקרב חלק מאזרחי מדינת האי שבמפרץ הפרסי התומכים בפלסטינים.

קבוצה של 30 אנשים מבחריין, בהם מוסלמים, יהודים, נוצרים, הינדואים ובודהיסטים, הגיעה לישראל למען האירוע. לפי הרב אברהם קופר, החבר במרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, הם מתכננים לבקר באוניברסיטאות ולשוחח עם גורמים רשמיים שם על סוגיות משותפות.

"המטרה היא להגביר את האינטראקציה ואת המגע בין אנשים שעושים דברים דומים ברחבי האזור", אמר אתמול (ראשון) הרב. "עד עתה, לא היה סיכוי ליצירת קשר".

לקריאה נוספת בנושא
שגרירת בחריין בארה"ב: יהודייה

הביקור של הקבוצה מתרחש אחרי ששני רבנים אמריקנים אמרו כי מלך בחריין חמד בן עיסא אל-חליפה סבור כי החרם הממושך על ישראל מצד מדינות ערב צריך להסתיים. בעוד המארגנים מתארים שוב ושוב את המסע כא-פוליטי ושאינו קשור למדיניות הממשלה, התזמון של הביקור נראה כמו מקרה בוחן עבור מדינות במפרץ השוקלות להכיר בישראל.

בפברואר, אירח המלך את קופר ורבי נוסף מהמרכז, ובספטמבר, יצא בנו, הנסיך נסר בן חמד אל-חליפה, אל המרכז כדי לקדם הצהרה על סובלנות דתית שנחתמה על ידי המלך. באותו אירוע, נפוצו דבריו של המלך על כך שהוא תומך בביטול החרם הערבי על ישראל.

עמדתו מנוגדת למדיניות ארוכת השנים של מדינות ערב, שסירבו להכיר בישראל עד להקמת מדינה פלסטינית ונסיגה מהשטחים. רק למצרים ולירדן יש הסכם שלום עם ישראל, אך בשנים האחרונות, מדינות ערב הסוניות מצאו את עצמן באותו צד של ישראל כחלק מהמאבק בהתפשטות איראן השיעית.

בחריין, השוכנת לחופי ערב הסעודית, נחשבת זה זמן רב לליברלית יותר מאשר שכנתה השמרנית. הפאבים והמועדונים שלה מושכים תנועה מעברו השני של הגבול, וכן מלחים אמריקניים המוצבים בבסיס הצי החמישי במדינה.

באי חיה גם קהילה יהודית קטנה, שנוכחותה עולה מעת לעת לכותרות. במהלך חג חנוכה הקודם, סרטון שתיעד יהודים חובשי כיפה רוקדים עם ערבים הלבושים בגלביות גרם לסערה קטנה.

"בבחריין, כולם נהנים מחופש פולחן", אמרה בטסי מתיסון, מארגון "זאת בחריין", שמקדם את תדמיתו של האי. "הם חופשיים לקיים את מנהגיהם ולהתפלל בביטחון. זאת לא בעיה עבור אף אחד בבחריין".

עם זאת, דבריה עולים בניגוד לדוחות של ארגוני זכויות אדם, שחוברו אחרי שהממלכה מחצה התקוממות שאירעה בזמן "האביב הערבי" ב-2011 בסיוע ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. אלו העלו כי הממשלה הרסה כ-30 מבני דת שיעיים, ממסגדים ועד למקדשים. לפי הדוח, על אף שלרבים מהם לא היו אישורים מתאימים, תזמון ההרס שלהם "עשוי להיחשב כעונש קולקטיבי".

מאז, הוחרף הדיכוי של הרוב השיעי על ידי בית המלוכה הסוני, כמו של יתר האופוזיציה במדינה הקטנה. באוגוסט, שר החוץ של ארצות הברית רקס טילרסון אמר כי על בחריין לחדול "מהאפליה נגד הקהילה השיעית".

מיית'ם א-סלמאן, איש דת שיעי מקומי, אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי "ממשלת בחריין נכשלה בנקיטת מדיניות צודקת ומכילה ביחסיה עם רוב האזרחים שלה". לדבריו, "מסעות יחסי ציבור של ממשלת בחריין נכשלו בשכנוע הקהילה הבינלאומית שהיא מכבדת את זכויותיהם של מרבית אזרחיה".

לאחר שדבר הביקור נפוץ ברשתות החברתיות, רבים הגיבו בזעם לכך, ושלחו הודעות תמיכה בפלסטינים ברקע החלטתו של טראמפ. "אני דוחה את הנורמליזציה ביחסים עם הישות האויבת", כתב אברהים שריף, פוליטיקאי חילוני שבעבר הוביל את מפלגת "ועד". "הביקור של המשלחת הזו הוא בגידה בעם הפלסטיני".