המחשב של חטיבת המבצעים במטכ"ל, הנוטה להתפייט כשמזמינים אצלו צמדי מלים למבצעים, לא אכזב. הרוח שרתה על נינם של מחשבי שנות ה-90, שהעניקו לתרבות הישראלית את "קשת צבעים" ו"כתונת פסים", "שדה קוצים" ו"קסם המנגינה", "ברזל לוהט" ואחותו התאומה אך הצעירה ממנו בארבע שנים - "פלדה לוהטת", הכול בזירה הפלסטינית שלאחר הסכם אוסלו.
כשהתבקש המחשב לנפק כינוי לאירועי התגובה הפלסטינית על הכרזת ירושלים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ותגובת הנגד של צה"ל, פלט המחשב מונח ששימש משוררים מביאליק עד דילן: "שערי רקיע".
זהו אמנם צירוף המתאים במיוחד לאמונות של נוצרים ומוסלמים, על עליית ישו ומוחמד השמימה מירושלים, אבל הוא ארצי ומתון יותר מאיומיהם של פלסטינים לוחמניים ששערי הגיהינום ייפתחו בעקבות הכרזת טראמפ. האלימות פרצה, כמשוער, אך לא - זהיר יותר לומר, עדיין לא - הרקיעה שחקים.
סיכום ביניים, בתום יומיים-שלושה ראשונים ל"שערי רקיע", מלמד שההנהגות בשני הצדדים אכפו איפוק יחסי והקפידו על משמעת פתיחה באש. אילו היה לישראל בספטמבר-אוקטובר 2000 בן שיח כמו אבו מאזן המתנגד לטרור ולא יאסר ערפאת הדו פרצופי, היה נחסך האסון של "גאות ושפל", חומש הפיגועים רבי הקטל, שדוכאו לבסוף בידי צה"ל ושב"כ.
בסוף השבוע נראו ההתנגשויות עם המשטרה בירושלים, ועם משמר הגבול והצבא ברחבי הגדה המערבית, כהיאבקות מבוימת, יותר מאשר דו קרב אמיתי באמנויות לחימה. נשמרו כללי המשחק - גם במובן של משחק למצלמה. מחאת המקופחים תועדה, נרשמה ותובא בחשבון, כי תכתיב מנציח קיפוח לא יוביל להסדר שיספק את שני הצדדים.
זה צילום מצב בן חלוף, כי החיכוך עלול להסלים במפגשים מקומיים, למרות מאמצי שרשרת הפיקוד; התנזים - הקטר שדהר מתחנת המוצא ושגרר את הקרונות הפלסטיניים בתחילת "גאות ושפל" - טרם נכנס לפעולה; ודי במתאבד-נפץ אחד שיחדור לאוטובוס או להתנחלות לשנות לחלוטין את מאזן הדמים.
כך גם הירי תלול המסלול מעזה. הרקטה שנחתה בשדרות, מחצית משתיים בלבד שצלחו את הגבול. משהו בעייתי קורה למערכת "כיפת ברזל", שהפליאה כל כך בשש השנים האחרונות, עד כדי תשעה יירוטים מוצלחים מכל עשרה. יותר מדי התרעות שווא, ועכשיו - נפילה בביצועים. אולי אקראית, בוודאי ממריצה את חיל האוויר והתעשייה הביטחונית למצוא פתרונות, אבל גם מסוגלת לטעת רעיונות פזיזים במוחות מי שיושבים בעזה, רואים את הצלחת צה"ל באיתור מנהרות והשמדתן, קוראים שבעוד שנה יעמוד מכשול בלתי-עביר לאורך הקו כולו - ועלולים להתפתות להסלמה.
אחרי תרועות הניצחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו התמקמו הפלסטינים בעמדה נוחה להם - נחיתות שלהם המצדיקה נדיבות של זולתם. בלעדיהם הרי אין לטראמפ דיל - וגם אותה עסקה להסדר הסכסוך היא הבטחת בחירות שעליו לקיים, לא פחות מהעברתה (הממשיכה להתמהמה) של השגרירות. וזהו בדיוק הרגע לייצר ולהגיש יוזמת שלום. לא סעודית, לא אמריקנית - אלא ישראלית. מעמדת כוח, לשיטתו של נתניהו, שהרי הכרה של הבית הלבן בישראליותה של הבירה כבר יש לו.
לא משנה שחוק ירושלים של השגרירות, זה שטראמפ כביכול מציית לו (ולמעשה ממשיך לעכב את ביצועו), ריחף באוויר אוסלו מאז 1995. הוא לא הפריע לערפאת להתמקח עם נתניהו ואחריו עם אהוד ברק, כולל על ירושלים, בקמפ דייוויד. עכשיו, עם הכרזות הניצחון, יכולה ממשלת ישראל להודיע על תמיכתה במיקום הבירה הפלסטינית במזרח ירושלים. אין לכך שום קשר לאתרים הדתיים. עובדה היא שממשלת ישראל לא מיקמה את עצמה בעיר העתיקה, מה שביכולתה לעשות זה יובל שנים. היא נשארה במערב העיר, בדיוק כמו לפני מלחמת ששת הימים.
במזרח העיר נמצאים שני גורמים שלטוניים בולטים, המתעניינים מאוד בנתניהו - משרד המשפטים, ובו פרקליטות המדינה ולשכת היועץ המשפטי, והמטה הארצי, ובו אגף החקירות והמודיעין. אחת ההפגנות הפלסטיניות שלשום נערכה ברחוב סלאח א-דין, כאילו במענה להצעה נושנה של המשטרה, שהמחאה נגד העצלתיים של אביחי מנדלבליט בתיקי נתניהו תיערך מול משרדו באותו רחוב ולא בסמוך לביתו בפתח תקווה.
יוזמת שלום ישראלית תביא לנטישת הממשלה על ידי הבית היהודי ולהזמנת מפלגות המרכז לגווניו להצטרף אליה. ייתכן שיו"ר העבודה אבי גבאי יסרב. הכרזתו היצירתית, "ירושלים מאוחדת טובה משלום", חושפת את תכניתו הגדולה: להיות המנהיג הבא של הליכוד. גבאי הוא אלי טביב של הפוליטיקה. לא אכפת לו אם שלו הפועל או בית"ר - העיקר להיות בעלים של מועדון. טעו לחשוב שהוא מנסה להוכיח שבכוחו למשוך למפלגת העבודה מצביעי ימין. זה בדיוק להיפך: הוא בא מהליכוד, עם תחנת ביניים אצל משה כחלון (מהליכוד), הוכיח שהוא יכול לקסום לבוחרי העבודה, ועם הרכוש הזה יחתור להוביל את הליכוד אחרי נתניהו.
ואשר לחקירות נתניהו, בזכות טראמפ גם הוא יתבשם בניחוח היסטוריה: כשהחוקרים בראשות כורש ברנור יבואו לבלפור לחקירה הבאה, ככל הנראה להשלמות סופיות לקראת סיכומים והמלצות, זאת לא תהיה סתם חקירה של ראש ממשלה. כאלה כבר היו רבות. החקירה הבאה תהיה הראשונה בהחלט, החלוצית, בבירה מוכרת על ידי נשיא אמריקני. ממש שערי רקיע.
