ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל משקפת את ההשפעה שיש לבכירים במעגל מקורביו הפנימי עליו, בראשם סגן הנשיא מייק פנס, המיליארדר היהודי שלדון אדלסון והשגריר בישראל דייוויד פרידמן.
ההחלטה, שהתקבלה חרף ביקורת רבה מצד בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון ובאירופה וחשש בקרב חלק מחברי הממשל, נועדה בעיקר לרצות את מעגל תומכיו היהודים והנוצרים האוונגליסטים.
לפי שני יועצים המעורים בתהליך קבלת ההחלטות של הנשיא, טראמפ נמשך לרעיון להכיר בירושלים כדי לקבוע תקדים היסטורי, וראה בכך הזדמנות לפעול בנושא שממנו הסתייגו ברק אובמה - מטרה קבועה עבור טראמפ - וגם נשיאים רפובליקנים קודמים.
גורמים רשמיים בממשל אמרו כי הם מוכנים לתגובות הנגד להחלטה, אך התעקשו כי אין זה אומר שמאמצי השלום נזנחו. ואולם, נראה שההימור של טראמפ מבוסס פחות על אסטרטגיה דיפלומטית אלא יותר על רצונו של הנשיא לממש את הבטחת הבחירות, שנראתה כמעט בלתי-אפשרית לפני שנתיים.
אז, כשהיה מועמד טרי לנשיאות, ספג טראמפ קריאות בוז במהלך כנס של יהודים רפובליקנים כשנשאל אם הוא תומך בעמדה שירושלים היא בירת ישראל. "אתם יודעים מה אני רוצה לעשות? אני רוצה להמתין עד שאפגש עם ביבי", אמר במהלך הכנס של ארגון "קואליציית היהודים הרפובליקנים", שממומן ברובו על ידי אדלסון, כשהוא מתייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו.
הקהל לא אהב את תשובתו, אך ביום רביעי הוא היה לנשיא האמריקני הראשון שהכיר רשמית בירושלים כשהוא משלים את השינוי שעבר ממיליארדר חסר ניסיון בענייני המזרח התיכון שהיה עם תחילת ריצתו לנשיאות.
עם התקדמות הקמפיין, טראמפ החל לחזר אחרי יהודים אמריקנים פרו-ישראלים ונוצרים אוונגליסטים. לפי גורם המעורה בנושא, איל הקזינו אדלסון העלה את נושא ירושלים שוב ושוב במהלך מרבית שיחותיו עם טראמפ.
בשנה שעברה, טראמפ הבטיח להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את השגרירות לשם, כפי שעשו מרבית המועמדים הרפובליקנים לנשיאות. טראמפ לא שכח זאת, ופרסם בחשבון הטוויטר שלו סרטון ובו הבטחותיהם של ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה לפעול כמוהו.
הגיבור השקט
פנס היה בין הקולות המשפיעים ביותר שדחקו בטראמפ לממש את הבטחת הבחירות שלו, במהלך החודשים האחרונים של הקמפיין ולאחר הבחירות. לדברי הגורם המעורה בנושא, השגריר פרידמן, ששימש בעבר עורך דינו של טראמפ, היה "הגיבור השקט" בשמירה על התקדמות התהליך.
במהלך תקופת המעבר, טראמפ ויועציו דנו באפשרות למסור את הכרזה על ההכרה בירושלים ועל השגרירות כבר ביום ההשבעה או זמן קצר לאחר מכן. אחת האפשרויות הייתה להפוך את הקונסוליה האמריקנית בירושלים לשגרירות, שממנה יעבוד פרידמן, בעוד מרבית הסגל יישאר בתל אביב עד למציאת מתקן ראוי.
עם זאת, לפי גורם המעורה בדיונים, לחץ כבד מצד מחלקת המדינה והפנטגון, שהביעו חשש מהשלכות המהלך על הביטחון באזור, הוביל לנסיגת הבית הלבן מהרעיון.
גורמים אמריקניים רשמיים אמרו כי בחודשים שחלפו מאז, טילרסון ומאטיס המשיכו להפציר בנשיא לנקוט משנה זהירות ביחס לסוגיה, אך עוזרו הבכיר לשעבר סטיב באנון לא חדל מללחוש על אוזנו על כך שההכרה בירושלים חיונית עבור קהל תומכיו האוונגליסטים.
הגינויים הצפויים מכיוון העולם הערבי לא איחרו לבוא, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אמר לאחר ההכרה כי ארצות הברית נסוגה מתהליך השלום, ואולם, בסביבתו של טראמפ הגיעו למסקנה כי ההשפעה תהיה מוגבלת לאורך זמן.
גורם בבית הלבן אמר כי שליחיו של הנשיא לאזור, ג'ייסון גרינבלט וחתנו ג'ארד קושנר, תמכו בתכנית על אף שהם צפו כי היא תגרום לזעם ברחבי העולם הערבי. ואולם, מאחר שהם לא צפויים להציג את תכנית השלום בין ישראל לפלסטינים עד לשנה הבאה, הם סבורים כי המשבר יחלוף עד לתחילתו הרשמית של המשא ומתן.