כבר 22 שנה שזאב וולקוביץ', הלום קרב בן 60, נתמך בשירותי הרווחה והרפואה בסביבת ביתו שברמת השרון. אלא שבסוף החודש, ייאלץ וולקוביץ', הסובל מפוסט טראומה קשה בעקבות שירותו הצבאי, לעקור מביתו לערד - הרחוקה מביתו ב-105 ק"מ - בשל חובות כלכליים שאליהם נקלע.
הפנייה למשרד השיכון, שהפנה אותו לדיור מוגן בערד, היא מוצא אחרון עבור וולקוביץ', משום שהוא פרוד מאשתו ובנו היחיד מתגורר מעבר לים. הוא הופתע מההודעה של משרד השיכון בדבר פתרון הדיור המרוחק, וזאת לנוכח מצבו הבריאותי הרגיש: וולקוביץ עבר שני אירועים לבביים, מטופל באופן רציף על ידי מספר רופאים, בהם קרדיולוגים ופסיכיאטרים שעובדים באזור המרכז, עובדה שמונעת ממנו אפשרות להתרחק מהאזור.
"אני לא פושע ולא עבריין, לא קוראים לי צבי גור, שרצח ילד בן שמונה והורחק עד לערד", סיפר וולקוביץ לוואלה! NEWS. "חמור מאוד שהמקום היחיד שמוכנים לתת לי נמצא בסוף העולם. אני מרגיש כמו בשנות ה-60, כשהיו מרחיקים עבריינים לאילת. משרד השיכון פשוט מגלה אותי".
במסגרת שירותו הצבאי, הוצב וולקוביץ עם כוחות ישראליים שישבו בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, בירת לבנון, בשנות ה-80. הוא חזה בפיגועים הקשים שאירעו בבסיסים אלו באוקטובר 1983. באחד מהם, שתי משאיות תופת פרצו את מתחמי המגורים של החיילים האמריקנים והצרפתים ששמרו על הסדר בביירות, התפוצצו וגבו את חייהם של 305 חיילים מצבאות שונים. פיגועים קשים אלו הובילו לעזיבת הכוח הבינלאומי מאדמת הלבנון.
"ראיתי מאות מתים מול העיניים, הרגשנו כמו ברווזים במטווח", שחזר. "אני זוכר שמיד אחרי הפיגועים המסרים שקיבלנו מהארץ היו: 'תעלו על הרכבים ותיטמעו באוכלוסייה'. היינו ממש כמו עכברים במלכודת ורק רצינו לעוף משם. ספרתי את הימים עד לעזיבת האזור".
מאז שקיבל את ההודעה על פינוי דירתו, מנסה וולקוביץ לפנות בכל דרך אפשרית לגורמים במשרדי הרווחה והשיכון שיסייעו לו במציאת חלופת דיור, לנוכח המצב שאליו נקלע. "יום בהיר אחד התקשרה אליי מישהי ממשרד השיכון ואמרה שנמצא עבורי מקום בפרויקט דיור מוגן ציבורי לבני הגיל השלישי, והם מוכנים לתת לי מקום בערד או בנצרת עילית", סיפר. "גם אחרי ששלחתי עשרות מכתבים למשרד הרווחה ולמשרד השיכון פשוט נשארתי באוויר עם הבעיה שלי".
הפוסט שכתבה סגנית ראש עיריית רמת השרון עבור וולקוביץ'
בין הגורמים הרשמיים שאליהם פנה וולקוביץ', הייתה גם דברת וויזר, סגנית ראש עיריית רמת השרון, שמנסה לסייע לו במציאת חלופת דיור. וייזר כתבה כי היא מנסה בכל כוחה לסייע לו, אבל לצערה שום דבר לא עזר. "המכתבים הרבים שיצאו גם ממני וגם מלשכת סגן ראש העיר יעקוב קורצקי כמחזיק תיק הרווחה לא עזרו, וזאב קיבל הצעה לעבור לעיר שהוא לא מכיר בה אף אחד, אף חבר ואף קרוב משפחה", כתבה.
"המדינה מצפה מזאב שיעזוב את מקום מגוריו הקבוע שבו נמצאים הפסיכיאטרים שמטפלים בו, הרופאים שמלווים אותו מזה 22 שנים ויעבור בגיל כזה בודד וגלמוד למקום אחר ויתחיל פרק ב' בחייו".
בשיחה עם וואלה! NEWS הוסיפה וויזר כי היא מרגישה שמדובר באטימות של המערכת. "נאטמנו, בחסות הבירוקרטיה שכחנו איך להתייחס לאדם שמולנו. במקרה של זאב וולקוביץ ודומיו - מדינה שאינה זוכרת את גיבוריה שלא תתפלא על הנתונים שהוצגו אתמול בדבר הירידה בשיעור המוטיבציה להתגייס לצה"ל".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "מר וולקוביץ זכאי לסיוע בשכר דירה בסך 770 שקלים, אך לצערנו סיוע זה אינו ממומש, מאחר שמר וולקוביץ לא העביר למשרדנו חוזה שכירות עדכני. לפנים משורת הדין, היות שמר וולקוביץ אינו זכאי לקבלת פתרון דיור בשל גילו ומצבו המשפחתי, מתוך רצון לסייע מיידית למר וולקוביץ, הוצעו לו פתרונות דיור ביישובים בהם תור הממתינים הינו קצר, אך סרב מסיבותיו. יצוין, כי הערעור שאותו הגיש מר וולקוביץ לקבלת דיור מוגן בהוד השרון, יובא לדיון בשבועות הקרובים ותשובה תשלח אליו ישירות".