בעוד הפלסטינים והעולם הערבי במהומת עולם סביב החלטתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להכיר בירושלים כבירת ישראל, גם הכנסת עשויה בקרוב מאוד להוסיף למתיחות המדינית ולהקשות עוד יותר על כל אופק מדיני בין ישראל והפלסטינים.
חוק "ירושלים המאוחדת", שקובע כי כל שינוי במעמד הבירה או החלטה על מסירת שטחים ממנה במסגרת הסכם מדיני ידרוש אישור של רוב מיוחד של 80 חברי הכנסת, ולא רוב רגיל, צפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ביום שני הקרוב.
החוק, במהותו, מייצר חזית פוליטית כמעט בלתי אפשרית עבור כל ראש ממשלה שיבקש לשאת ולתת עם הפלסטינים על מעמדה של ירושלים ומונע, הלכה למעשה, אפשרות לנהל משא ומתן על העיר.
גורמים בקואליציה: נכון לעכשיו, החוק צפוי לעלות להצבעה
מדובר בתיקון לחוק יסוד ירושלים, שיזם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט עם יו"ר סיעתו, ח"כ שולי מועלם. כבר כיום החוק קובע כי העיר לא תעבור לגורם מדיני או שלטוני זר, אך התיקון יעלה את הרוב הנדרש בכנסת לאישור המהלך.
החוק, אושר בקריאה טרומית כבר ביולי האחרון, ובשבוע שעבר הסתיימו הדיונים שוועדת חוקה, חוק ומשפט קיימה עליו והוא צפוי לעלות ביום שני הקרוב במליאה. כיוון שמדובר בשינוי בחוק יסוד, להצבעה נדרש רוב של 61 ח"כים, והוא שובץ במסגרת יום הצבעות מרתוני במליאה על מספר חוקים שכאלה. גורמים בקואליציה אמרו לוואלה! NEWS כי נכון לעכשיו, החוק צפוי לעלות להצבעה.
בנט הציג את החוק באמצע יוני, כמה שבועות לאחר ביקורו הראשון של טראמפ בישראל, כחלק ממה שהגדיר "מהלך אסטרטגי" שנועד לחזק את נתניהו לאור השינויים במדיניות עם כניסתו של הנשיא לבית הלבן, ו"לבצר את ירושלים כך שלעולם לא יהיה אפשר לחלקה". ראש הממשלה, שחתם בעצמו ב-2007 על הצעת חוק זהה של ח"כ גדעון סער כשהיה ראש אופוזיציה, הביע תמיכה בחוק, אך במשך שבועות החוק נקלע למאבק קרדיטים תוקפני בין הליכוד לבית היהודי ועוכב.
בליכוד הערימו קשיים על קידום החוק ודרשו לקדם במקביל גם את חוק הלאום, ונתניהו אפילו השתמש באופן חריג ביותר בזכות הווטו שלו בוועדת שרים לחקיקה כדי למנוע את קידומו. בסופו של דבר, הושגה פשרה, ובנט גיבש את החוק מחדש יחד עם השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, שבין היתר, שילב בחוק סעיפים שמיועדים בסופו של דבר לאפשר תוכנית לניתוק שכונות פלסטינית מסביב לירושלים והוצאתן משטחה המוניציפלי למועצה אזורית חדשה.