מאת שי שריג
התקרית בהר דב איננה מקרית או מפתיעה. כשצה"ל נסוג מלבנון, הבטיחו בכירי החיזבאללה להמשיך להילחם "בשטחים הכבושים שנותרו בידי ישראל". הכוונה היתה לחוות שבעא בהר דב. מאז האזור מועד לפורענות. חטיפת שלושת חיילי צה"ל לפני כחודש וחצי והאירועים השונים ששיאם בתקרית היום בה נהרג חייל צה"ל, נעשים בגיבוי מוחלט מצד סוריה, איראן ולבנון. המהלכים האלו חושפים את המודיעין האיכותי של הארגון ואת חוסר התגובה של צה"ל.
החיזבאללה בחר באסטרטגיה לפיה לא יפתח, לפי שעה, חזית לחימה רחבה מול ישראל, אלא יתמקד בגזרת הר דב. המטרה היתה לא לתת לישראל הצדקה לפעולת תגמול כואבת, שתפגע בסופו של דבר גם במעמד החיזבאללה בלבנון.
מבחינת החיזבאללה, פעילות בגזרה אחת, ועוד הודעה מראש על כך, רק מקשה עליו. ובכל זאת, החיזבאללה הבטיח ובינתיים, כפי שהתרגלנו כבר הוא מקיים. לפני שבועיים הופעל מטען בגזרת הר דב, שהתפוצץ, למרבה המזל, ללא נפגעים. הצלחת המטען הפעם הוא פועל יוצא של איסוף המודיעין המדויק שביצעו לוחמי הארגון. חיזבאללה, מן הסתם, ימשיך לתכנן עוד שורה של פיגועים, ויבצע אותם בעיתוי המתאים לו.
"ענבי זעם" נוסף לא יועיל
הפעולות האלו מבוצעות באישור ובידיעת סוריה. ישראל העבירה מסרים מפורשים ביותר לדמשק וביירות כי לא תוכל להבליג עוד זמן רב. אם פעילות החיזבאללה לא תרוסן, תיאלץ ישראל להגיב ביד קשה. אולם נראה שהאזהרות נופלות על אזניים ערלות. בשאר אסד וחסן נסראללה מעריכים, כך נראה, כי אזהרות ישראל הן איומי סרק והם מתייחסים אליהן בלגלוג ובזלזול. אלא שהפעם האיומים הישראליים ממשיים יותר מתמיד.
צה"ל לא איבד את יכולת התגובה. הוא עדיין מסוגל ללמד את החיזבאללה לקח שייזכר לדיראון עולם. השיתוק שלו נובע ממשוואה פשוטה ביותר: החיזבאללה פרס עשרות, ואף מאות, משגרי קטיושות לאורך הגבול. יש ברשותו טילים המסוגלים להגיע לחיפה ואולי אף דרומה ממנה. כל תגובה ישראלית שתפגע באזרחים לבנוניים או במתקני תשתית, תזכה לתגובה קשה ביותר מצד הארגון. תגובה כזו תהיה בגיבוי דמשק, ביירות וטהרן, למרות הסכנה כי הדבר עלול להידרדר למלחמה כוללת מול סוריה ולבנון.
ישראל, אם כן, מודעת לכך שפעולות כירורגיות נוסח "דין וחשבון" ו"ענבי זעם" לא ירגיעו את הגבול. יש בידיה שתי ברירות: האחת, להבליג ולחרוק שיניים בציפיה למהלך בינלאומי שיצליח להביא לרגיעה בלבנון; השניה, לבצע מתקפה קשה בדרום לבנון כולל נגד יעדים סוריים. הסכנה מהתלקחות ברורה, ולכן ישראל תנסה להימנע מאפשרות זו ככל שתוכל. אם יחליטו בדרג המדיני כי אין שום ברירה, מלחמה איננה רק בגדר אפשרות סבירה, אלא הרבה מעבר לכך והפעם העורף יחוש בה יותר מאי פעם.