מסוגל להגיע לכל פינה בארה"ב: הטיל החדש של קים משלים את מטרתו

אחרי שיגורו של הטיל הבליסטי הבין-יבשתי החדש של קוריאה הצפונית, הוואסונג-15, נמצא שליט המדינה קים ג'ונג און בעמדה שלה ייחל ואליה חתר מזה שנים: ביכולתו לאיים על ארצות הברית בנשק גרעיני רב-עוצמה, באמצעות טיל המכסה את שטחה של כל ארצות הברית.

לפני חודשיים וחצי שוגר טיל בליסטי, שבתנאים אופטימליים מסוגל להגיע אל ערים אחדות בחוף המערבי, ורבים היו שפקפקו אף ביכולת זו. עם זאת, הטיל החדש, שתמונותיו פורסמו אמש בזמן דיון של מועצת הביטחון של האו"ם, מסוגל להגיע אל כל נקודה בארצות הברית. זאת ככל הנראה גם כשהוא מצויד בראש תרמו גרעיני – פצצת מימן – כפי שהודגמה בניסוי הגרעיני השישי שערכה קוריאה הצפונית לאחרונה.

בחינה של החומר המצולם שפורסם על ידי סוכנויות הידיעות של פיונגיאנג מעלה כי מדובר בטיל בעל שני שלבים, בקוטר גדול של שני מטרים ומעלה, ומצויד בצמד מנועים רקטיים חזקים בשלב הראשון. הפתעה נוספת הייתה הרנ"מ - רכב/נושא/משגר, המשמש לשינוע הטיל, להזקפתו ולשיגורו.

זהו כלי רכב ענק, בעל תשעה סרנים, שמזכיר בצורתו כלי רכב דומים של גדולי הטילים הבליסטיים בסין וברוסיה – אך גדול מהם. כלי התקשורת של קוריאה הצפונית ציינו בהבלטה כי גם כלי רכב אדיר ממדים זה, הוא מתוצרת עצמית.

הטיל שוגר למסלול תלול מאוד, באופן שניתן היה לשגרו למלוא משך פעולת המנועים וניצול כל הדלק שלו – אך מבלי להביאו לטווח הטיסה האמתי שלו. בשיא הגובה הגיע הטיל לרום של 4,500 ק"מ. לשם השוואה, חלק ניכר מהלוויינים ותחנת החלל הבינלאומית נמצאים בעשירית מגובה זה.

משך פעולת הטיל, יותר מ-50 דקות, בשילוב גובה השיא וטווח הטיסה שהודגם בניסוי, 960 ק"מ, מעלה כי בטיסה במסלול מבצעי, כלומר שטוח בהרבה משהודגם, לטיל טווח של 12,000 ק"מ לפחות, טווח המספיק להגיע לכל מקום בארצות הברית – כתלות במשקלו של הראש הקרבי.

קצב הניסויים והפיתוח של טילים בליסטיים בקוריאה הצפונית הואץ מאוד עם עלייתו לשלטון של קים גו'נג און. 2016 ו-2017 היו שנים שבהן הבשילו תכניות מגוונות בתחום הטילים, לכלל מערכות שנוסו בפועל – ובאחוזים גבוהים של הצלחה.

הארסנל הבליסטי של קוריאה הצפונית כולל מגוון רחב של טילים, בעלי הנעה מגוונת – מדלק נוזלי ועד מוצק, בעלי דיוק גובר (חשיפה ראשונה באפריל השנה של טיל קרקע-קרקע מדויק עד כדי מטרים ספורים), מגוון פלטפורמות שיגור – לרבות צוללות, ושיפורים בטווח וכושר הנשיאה של הטילים, לצד הדגמת שימוש בחומרים מרוכבים מתקדמים המציבים את פיונגיאנג בחזית הטכנולוגית של טילים בליסטיים.

השגת היכולת האמינה לאיים על ארצות הברית בנשק רב-עוצמה כזה, משרתת את מטרות העל של קים – שרידות השלטון, שהוא כמובן שרידותו האישית, עם שכבה דקיקה של מקורבים מקרב הצבא והמפלגה, והשגת מעמד של שחקן מכובד ורב עוצמה בזירה הבינלאומית הקרובה - מזרח אסיה - והרחוקה כאחד.

מובן שבעימות צבאי אפשרי ניתן יהיה לפגוע אנושות בשלטון הצפון קוריאני ואולי אף לחסל אישית את מנהיג המדינה, אך המחיר הוא תגמול גרעיני מאסיבי, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים", הופכת תרחיש כזה לבלתי סביר לחלוטין. גם אם נתחשב ברטוריקה הלוחמנית שמופגנת למשל על ידי ציוציו של נשיא ארצות הברית בטוויטר.

בשיגור הטיל החדש חצתה קוריאה הצפונית לראשונה את הסף הטכנולוגי שאליו שאפה וכיוונה במשך שנים, ובעולם מתחילים להבין את השינוי במאזן הכוחות העולמי. איום אמין וישיר על כל מקום ואתר בארצות הברית לא יביא למלחמה דווקא, אלא לחלחול ההבנה בוושינגטון ובניו יורק (באו"ם) כי המועד שבו ניתן היה לעצור את תכניותיה הטיליות והגרעיניות של פיונגיאנג חלף לפני שנים לא מעטות, וכי משטרי הסנקציות המגוונים שהוטלו על מדינה זו כשלו באופן מחפיר.

דווקא בשל הסכנה העצומה של פריצת מלחמה גרעינית, דומה שהסף הטכנולוגי שנחצה זה עתה יביא לכינון ערוצי תקשורת חדשים עם פיונגיאנג, דוגמת הקו החם בין וושינגטון למוסקבה, שהחל לאחר משבר הטילים בקובה בשנת 1962.

וישנה כמובן איראן. בין טהראן לפיונגיאנג מתקיים קשר רב-שנים של העברת ידע וטכנולוגיה בתחומים הטילים והגרעין, והבסיס לתשתית הפיתוח והייצור של טילים איראניים מקורו בקוריא הצפונית. ואולם, יותר מאשר העברת טכנולוגיות או תכניות משותפות, הלקח שלומדים בטהראן הוא שנחישות, עמידה על עקרונות, מערך רב-שנים של הונאה והרדמת העולם, מניב את התוצאה המקווה.

כך למשל, איראן שלאחר הסכם הגרעין, מסוגלת בקלות רבה לצבור מלאי של ציוד, חומרים, ידע וטכנולוגיות הנדרשות להשלמת "הפרויקטים הגדולים" שיוכלו יום אחד להציב את איראן בעמדת כוח שלא הייתה לה בעבר – אם תחליט לעשות כן. מובן שרפיסות המערכת הבינלאומית, מהאו"ם ועד ארצות הברית, ממדינות אירופה ועד סין, אל מול ההתעצמות הצפון קוריאנית, היא לקח חשוב שמובן היטב בטהראן ובמקומות נוספים.

החשש מהתגרענות של מדינות אסייתיות נוספות – דוגמת קוריאה הדרומית, ואולי גם יפן בעתיד – אולי אינו מדיר שינה מעינינו, אבל מזרח תיכון רב-גרעיני הוא בבחינת חזון בלהות לכל מי שעיניו בראשו והוא חי במדינת ישראל.

קוריאה הצפונית עוד לא אמרה את המילה האחרונה בתחום הטילים, וההישגים הבאים יכללו טילים בין-יבשתיים המשוגרים מצוללות, שיפור בדיוק, הגדלת עוצמת ראשי הקרב והתקנת ראשי קרב מתפצלים בטילים הגדולים. יש להניח, כי השנה הבאה תביא עמה התקדמות בתחומים אלה ואחרים, לצד בניין הכוח של פיונגיאנג וצבירת מלאי של טילים בעלי טווח גדול במיוחד, שיבצרו את שלטונו של קים לעתיד הנראה לעין – ומעבר לו.