פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכל נקודה בגלובוס: לוחמי האוויר שמאריכים את הזרוע הישראלית

      מרבית המבצעים שלה יישארו מסווגים לעד, אך שיתוף הפעולה של אנשיה עם סיירת מטכ"ל, שלדג והמוסד מאפשר לצה"ל לפעול רחוק מאוד מהבית: סיפורה של היחידה שמסוגלת להפוך את העולם כולו למסלול נחיתה

      טקס סיום קורס טיס בבסיס חיל האויר בחצרים. בצילום, מטוס תובלה מדגם הרקולס ממריא בעזרת רקטות. 2011-06-30 (מערכת וואלה! NEWS , לע"מ)
      סמל היחידה מרמז על יכולותיה (צילום: לע"מ)

      זו הייתה שעת לילה מאוחרת. מפקד בסיס נבטים, תת-אלוף איל גרינבוים, הטיס את מטוס ה"קרנף" ודימה נחיתה בשטח אויב, אי שם בערבה. על הקרקע המתינו לוחמי יחידת הנחתה קדמית (יה"ק) שבחרו, אישרו ואבטחו את נתיב הנחיתה. כבש המטוס נפתח, ויצאנו החוצה. "עכשיו תדמיין איך כל זה קורה באמת", אמר אחד הקצינים, שירד מהמטוס לתוך ריח דלק ואבק. "תחשוב איך מגיעים לוחמים למדינת אויב, בוחרים מסלול בלב מדבר ומנחיתים מטוסים של חיל האוויר בשטחי עפר", הוסיף. לדבריו, למרות גודלו של המטוס ורעש המנועים שלו, לא בהכרח שומעים אותו אם עומדים במרחק מאה מטרים ממנו – דבר המאפשר לו להישאר חשאי.

      יה"ק היא יחידה קטנה בפיקוד קצין בדרגת רב-סרן, איש צוות אוויר ממערך התובלה שבמלחמת לבנון השנייה הסתכן והצניח ציוד ומזון לכוחות בדרום לבנון תוך סיכון ממשי. היחידה נמצאת בתוך מפקדת כוחות האוויר המיוחדים (כא"מ) בפיקודו של אלוף-משנה י', קצין בעל ניסיון קרבי עשיר במיוחד שצמח ביחידה מובחרת. היה"ק פועלת בצלן של יחידות העלית שלדג ויחידת הפינוי בהיטס (669). סמל היחידה החדש מספק יותר מרמז על יכולותיה של היחידה: ינשוף אדום, רק לפני נחיתה על הקרקע, בשעת לילה, כשברקע הרים המוסיפים ממד מסתורי.

      טייסת הטקטיקה המיוחדת ה -24, יחידת טייסת של צבא ארצות הברית (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      משימה מורכבת בשטח עוין. פעילות היחידה האמריקנית המקבילה

      כדי להבין את עוצמתה של היחידה ואת ייעודה הסודי, יש לחזור אחורה בזמן. מאז קום המדינה הונחתו מטוסי חיל האוויר בשטחי עפר, ולא בהכרח במסלולי טיסה. אך התפנית האמתית קרתה בשנת 1972, עת נקלטו בצה"ל שני מטוסי ההרקולס הראשונים, תוצרת חברת "לוקהיד מרטין", וקיבלו את השם העברי – קרנף. שנתיים לאחר מכן, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נחתו בנתב"ג 12 מטוסי הרקולס נוספים, כחלק מהרכבת האווירית האמריקנית שכונתה "מבצע מנוף" ומטרתה הייתה סיוע אמריקני מהיר לצה"ל. מיד לאחר הגעתם, נפתחה הטייסת הראשונה בחיל.

      מפקד חיל האוויר באותם הימים, אלוף בני פלד, הורה להזמין מהאמריקנים עוד מטוסי הרקולס, בשל איכותם ויכולתם לשאת ציוד וכלי רכב ולהנחית כוחות בשטחים מורכבים. במקביל, הנחה אלוף פלד להקים את היה"ק, יחידה מקצועית מבוססת כוחות מילואים המתמחה במשימה המורכבת – איתור שטחים במדינות אויב להנחתת מטוסי תובלה, על כל המשתמע מכך. ותיקי היחידה צברו ידע בעל ערך רב, ועם אומץ בשילוב עם תכנון קפדני החלו להוציא אל הפועל מבצעים נועזים. מה שסייע בפריצת מעטפת הביצועים של מטוסי הקרנף היה מבצע אנטבה. מטוסי חיל האוויר אמנם נחתו בשדה התעופה האוגנדי המסודר והמאורגן, אך המרחק הרב ואופי המשימה סייעו לחיל לחשוב על מבצעים עלומים במדינות אויב, שבהם תידרש יה"ק לאתר שטחים שיתאימו לנחיתה.

      במלחמת לבנון הראשונה פעלו טייסי הקרנף להטסת גייסות. תוך כדי המלחמה נכבש מנחת אנצר הסמוך לביירות, ועבר הסבה עבור ההרקולסים. מאוחר יותר החלו המטוסים הללו לנחות גם בבקעת הלבנון, באזור מאוים יותר. במבצע משה, בין השנים 1985-1984, הוברחו יהודי אתיופיה תחילה דרך הים, אך לאחר מכן הצטרף חיל האוויר, שהנחית באמצעות היה"ק את המטוסים בלב המדבר הסודאני. בני העדה עלו על המטוסים לאחר ששהו דקות אחדות על הקרקע, ונבלעו באופק.

      לקראת המבצע המורכב נערכו הטייסים לכל התרחישים, ובכללם גם חשיפה על ידי צבא מקומי או ארגוני טרור, וכן האפשרות שייאלצו להשמיד בעצמם את המטוס על הקרקע ולהימלט ברגל לעומק המדבר עד בוא החילוץ.

      מטוס הרקלוס של צבא ארה"ב במהלך פעילות "מבצע חירות מתמשכת" (מלחמת אפגניסטן) (מערכת וואלה! NEWS , ויקפדיה)
      המשימות מתרחקות, ההתראה קצרה. פעילות היחידה האמריקנית המקבילה

      ככל שחלף הזמן, מספר המשימות גדל וצה"ל נתן אמון ביכולתם של המטוסים ושל היחידה להרחיב את מעטפת הביצועים של החיל. טיסת משלחת הסיוע לרואנדה, בשנת 1994, ומשלחת הסיוע להודו אחרי רעידת האדמה במדינה סיפקו הצצה ליכולות המשתפרות של היחידה, שהנחיתה את המטוסים באזורים מורכבים.

      בראשית העשור התחדדה ההבנה כי משימותיו של צה"ל במזרח התיכון מתרבות, והופכות להיות מורכבות הרבה יותר מבעבר. היה"ק נדרשת לדייק יותר את מטוסי הקרנף אל משימות רחוקות מגבולות ישראל בהתראה מאוד קצרה. לשם כך, הוחלט בצבא להרחיב את היחידה ולבסס אותה על כוחות סדירים, לצד כוחות מילואים. מאז קיבל החיל שתי החלטות דרמטיות, שביצעו מהפכה במערך התובלה: הראשונה היא רכש של תשעה מטוסי "שמשון" – ששבעה מהם כבר נקלטו ושניים נוספים ינחתו בישראל בשנה הבאה. השמשון דומה חיצונית לקרנף, אך הוא טס גבוה ומהר יותר, ונושא בבטנו משקל גבוה יותר. כבר עכשיו מדברים בחיל על האפשרות לרכוש שלושה מטוסים נוספים כאלה, גם הם מתוצרת "לוקהיד מרטין" האמריקנית. ההחלטה השנייה הייתה השבחת מטוסי הקרנף, שמשלבים יכולות מתקדמות מאוד, המאפשרות לפרוץ את מעטפת הביצועים שהייתה בעבר למטוס באזורים מורכבים לנחיתה. המטרה היא הביטחון של מקבלי ההחלטות לאשר מבצעים מיוחדים במקומות עלומים, והיה"ק משתלבת בכל אחד מהם.

      "לוחמי היה"ק מאפשרים לחיל האוויר להיות הזרוע הארוכה של מדינת ישראל בכל מקום על פני הגלובוס, מעל ומעבר למה שניתן לחשוב", אמר תא"ל גרינבוים. אחר כך סיפר כי בכל אירוע שבו נדרש החיל לפעול בטווחים רחוקים, ומערך התובלה נכנס לפעולה, היחידה נדרכת. ברעידת האדמה שאירעה השנה במקסיקו, שדה התעופה בבירה נסגר לנחיתות ומטוסי החיל נערכו לנחות במקומות אחרים, עם משלחת הסיוע ההומניטרי של פיקוד העורף. מטוס בואינג של חיל האוויר יצא בסופו של דבר, לאחר שהשדה אושר לנחיתות, אבל לפני כן פעלה היחידה לאיתור אזורים שבהם יוכלו לנחות מטוסי שמשון כחלופה הכרחית.

      מייצרים תשובות לשאלות האסטרטגיות

      גם בפיגוע בבורגס, שבו התפוצץ מחבל מתאבד והביא למותם של שישה ישראלים, היה איסור נחיתות בשדה התעופה המקומי, וחיל האוויר נערך לנחות במקומות חלופיים בעזרת תכנון של היה"ק. "חיל האוויר מעמיד לרשותו בשלב התכנון את כלל האפשרויות, ולאחר מכן בוחר בהתאם להתפתחויות את האופציות הטובות ביותר", הסביר גרינבוים.

      "המטרה של היה"ק היא לפעול בלוחות זמנים קצרים לכל מקום וללא מגבלות. היום זה משלחת סיוע או פינוי פצועים, ומחר זה יכול להיות משהו אחר לגמרי שאני מעדיף לא לדבר עליו", הוסיף. גם על השלב שבו כוחות היחידה מקדימים את המטוסים ומגיעים לבדוק את השטח סירב מפקד הבסיס לדבר, אך אמר כי "היה"ק מתמזגת עם יחידות אחרות. מדובר באנשי מקצוע ולוחמים. הם עשויים להיות לפעמים תחת אש ולפעמים לא. לעתים הם יבחרו מסלול בשטח, ובמקרים מסוימים יפעלו מתוך שדה תעופה קיים".

      תא"ל גרינבוים נכנס לתפקידו כמב"ס נבטים לפני יותר משנה. הוא הכיר את היה"ק בתפקידיו הקודמים, אך בזה הנוכחי, מתוקף אחריותו לבניין הכוח שלה, הוא זכה להכירה טוב יותר. "גיליתי קבוצה מצומצמת, מגובשת ואיכותית מאוד, שמתפתחת יכולות אסטרטגיות לחיל האוויר. אמרתי להורי הלוחמים שסיימו את המחזור האחרון שהם מייצרים תשובות לשאלות האסטרטגיות של מדינת ישראל. אני רואה את עתיד היחידה לא רק בהנחתת מטוסי תובלה, אלא בהנחתה של כל מערך שיודע לנחות בשדה ובשטח, וכן בשדות תעופה קדמיים באזורים לא ידידותיים".

      לוחמי האוויר שמאריכים את הזרוע הישראלית, תמונות ארכיון של היה"ק (דובר צה"ל)
      "פעולה ללא מגבלות" (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

      פעילות המערכה שבין המלחמות, שנועדה לפגוע בתהליכי התעצבות האויבים במזרח התיכון מבלי להשאיר את חתימתו של צה"ל, הרחיבה את רמת המוכנות של היה"ק לאפשרויות של מבצעים מורכבים, אך לא רק שלהם. המענה העיקרי שמספקת היחידה הוא דווקא במלחמה, שבה יידרש צה"ל להנחית כוחות רחוק מאוד מגבולות המדינה. המקבילה האמריקנית של היחידה היא הטייסת הטקטית המיוחדת, שפועלת תחת פיקוד המבצעים המיוחדים בחיל האוויר של ארצות הברית, אי שם בצפון קרוליינה. סיפורי הגבורה של לוחמי היחידה לצד יחידות העלית של הצבא האמריקני מהקרבות בסומליה, באפגניסטן ובעיראק מרחיבים את הדמיון לגבי אופי פעילותה של היה"ק.

      בכניסה לאחד המשרדים במטה היחידה יש ארון מעץ. בחלקו התחתון דלתות סגורות במנעול, שעליהן כתוב "סודי" ומעליהן מדפים. על מדף אחד מונח גלובוס ולצדו אבנים גדולות, מאובן וקרן של בעל חיים. על כל אבן נכתב שם של מבצע שבו השתתפו לוחמי היה"ק. האבנים הדוממות, שהובאו מאזורים שכוחי אל על ידי יחידות מיוחדות של צה"ל, נמסרו כהוקרה לחיילי היה"ק בשל תרומתם להצלחת המבצעים.

      "המשימה של היחידה היא לדעת לאתר, לסמן ולהפעיל מנחתים בשטח עבור מטוסי הקרנף והשמשון", הסביר קצין בכיר ביחידה. "המטרה שלנו היא לנחות איפה שצריך. לפתוח שדה תעופה במקום שבו אין שדה תעופה. מאחר שבאנטבה היה שדה תעופה אז הוא לא רלוונטי, אבל תדמיין את המשימה במקום אחר שצריך להנחית בו מטוסים. אין אף אחד שיודע בצה"ל לעשות את זה, ולכן אנחנו מוגדרים מוקדי ידע. איפה אנחנו פועלים? תפעיל את הדמיון", הוסיף.

      טייסת הטקטיקה המיוחדת ה -24, יחידת טייסת של צבא ארצות הברית (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      הארון הסודי מספר את הסיפור. פעילות היחידה האמריקנית המקבילה

      פעם בשנה מתגייס ליחידה מספר מאוד מצומצם של לוחמים. במחזור האחרון, למשל, התקבלו עשרה – שיעברו הכשרה ויהפכו למנחיתי סער קדמי בגף הנחתה. מטרתם תהיה לסמן בשטח אויב מסלול נחיתה מקצה לקצה. במבצע רחב היקף, הם יהיו אחראיים על תפעול "מנחת בר", כולל תאורה, כיבוי, רפואה ומעטפת מבצעית להפעלת שדה תעופה.

      לוחמי היה"ק מתגייסים ומשובצים לטירונות בחטיבת הנח"ל ועוברים טירונות ברמת רובאות 05. בתום עשרה שבועות, הם עוברים להכשרה ייעודית ביחידה הנמשכת שנים וכוללת התמחות בניווט, ירי ביום ובלילה תחת תנאי שטח מורכבים, תצפיות, הפעלת אמצעים טכנולוגיים והכשרה לתפקידים בסיסיים נוספים כמו כיבוי ונהיגת שטח. אל החיילים מתלווים גם פקח טיסה וחובש פלוגתי.

      "אנחנו מתאמנים בשגרה לא רק בעמידה בלוחות זמנים לתכנון, איתור והגעת ליעד, אלא גם באיך לאחוז בשדה התעופה הזמני שהוקם בשטח", הסביר הקצין הבכיר. "באימונים אנחנו מגנים על שדה התעופה, אבל בשטח אנו מקבלים סיוע בהגנה מהיחידות שאיתן אנחנו פועלים, בהתאם לאופי המשימה", הוסיף.

      ביחידה פועל גף שתפקידו לבחון את עפר שטח היעד. בגף פועלים גיאולוגים, מומחים לניתוח קרקע ומפענחי תצלומים לבחינת השטח, בעיקר שטח אויב, שם ממוקמים אזורי הפעולה של היחידה. בוחן העפר הוא הגורם המקצועי הבודק את המסלול וקובע אם הוא כשיר ומאושר לנחיתה או לא. מטרתו לבחון את מסלול הנחיתה – האם הוא ארוך מספיק ומתאים למשקל ולביצועי המטוס – ולמנוע גרימת נזק כלשהי לכלי הטיס.

      "ברור שכל מי שמאשר שדה שכזה יש לו פרפרים בבטן. זו אחריות כבדה מאוד. הקרקע משתנה בהתאם למזג האוויר, ויש פה רגישויות רבות", אמר הקצין הבכיר, והוסיף כי "אפשר להחליף צמיג להרקולס בשטח, אבל מדובר בדבר שיעכב את הכוח ויהפוך את המשימה למסוכנת". כשנשאל לגבי אופן הגעת לוחמי היה"ק אל היעד לפני נחיתת המטוס בחר הקצין שלא לענות באופן ישיר, ואמר כי אפשר להגיע אל היעד בכמה דרכים, ולא רק בטיסה.

      "מאחר שאנו עובדים עם לא מעט יחידות וגופים שלגביהם אני לא רוצה להרחיב, אנחנו צריכים לדעת לשלב בין שני עולמות – קרקע ואוויר. לדבר בשפתם. איך מאתרים את המקום, איך מגיעים, איך מקימים ואיך מתפעלים. הנחיתה היא שלב קריטי במשימה, אבל היא שלב אחד", אמר.

      "אומר זאת בצניעות"

      ביחידה מסבירים כי האתגר המקצועי הוא קודם כל לאתר ולהפעיל שדה תעופה, ולאחר מכן לייצר את המעטפת המתאימה. האתגר השני הוא להבין שזה יכול לקרות במעגלים קרובים ורחוקים. "ככל שהמשימה מתרחקת מישראל, האתגר הופך להיות מורכב יותר. עלינו להיות רלוונטיים בכל טווח, ולהניח יכולת שתנצח במלחמה הבאה", אמר הבכיר.

      "אנחנו חלק מהזרוע הארוכה של צה"ל. אומר זאת בצניעות – יש לנו יכולות המאפשרות לנו לפעול בכל נקודה על פני הגלובוס", הוסיף. לקראת סיום סיפר על התחושה, רגע אחרי שמאשרים מסלול נחיתה באזור עוין. "יש פרפרים כי יש כובד משקל. אין הרבה מרווח לטעויות. האתגר הנוסף הוא שאתה רחוק. צריך לקבל החלטות קשות ולא תמיד אפשר להתייעץ. אתה לבד", אמר. לאורך הראיונות, אף אחד מהקצינים לא הזכיר את המילים "איראן", "סוריה" או "לבנון". כל מה שנותר הוא לדמיין באילו מדינות כבר פעלה היה"ק ובאילו שטחים היא עתידה לפעול, כשהמזרח התיכון משנה את פניו ובכל רגע נתון יכולה המתיחות לגלוש להסלמה ולהתלקח.

      לוחמי האוויר שמאריכים את הזרוע הישראלית, תמונות ארכיון של היה"ק (דובר צה"ל)
      "יש לנו יכולות המאפשרות לנו לפעול בכל נקודה" (צילום ארכיון: דובר צה"ל)
      לוחמי האוויר שמאריכים את הזרוע הישראלית, תמונות ארכיון של היה"ק (דובר צה"ל)
      תיעוד מפעילות היחידה (צילום ארכיון: דובר צה"ל)