משרד הרווחה הגיש לאחרונה ערעור נגד צו הורות שניתן לזוג נשים בטענה כי קיים חשש שבנן בן השלוש, שנולד מתרומת זרע הוא למעשה "ילד בהזמנה" למטרת סחר בילדים. בנות הזוג, הדס ומור ארקדיר איילון, הגישו בקשה לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב שנה וחצי לאחר הלידה כדי להכיר בהן כאמהותיו של הילד וזו אושרה. אולם, משרד הרווחה ערער על החלת הצו באופן רטרואקטיבי בטענה כי על מנת שצו הורות יוכר מיום הלידה יש להגיש בקשה עד 90 יום ממועד זה.
בערעור, שהוגש לראשונה בינואר השנה אך יידון רק בחודש הבא באמצעות משרד היועץ המשפטי לממשלה, נכתב עוד כי, "בהעדר קשר גנטי בין הורה לילדו מרחף החשש כי ילד יהפוך ל'מוצר עובר לסוחר', תוך זילות קדושת ערך חיי האדם וערך חיי הילד. כל מי שהפרוטה בידו יוכל 'להזמין' ילד כראות עיניו, וכביכול כל המרבה במחיר 'הרי זה משובח'. החשש הוא, אם כן, מפני סחר בעוברים ובילדים".
בכתב הערעור נטען עוד כי "נוכח חשש זה באה הדרישה לקשר זוגי נמשך בין בעל המטען הגנטי לבין מבקש צו ההורות" דרישה שהוגדרה חיונית. על פי הערעור מטרתה של דרישה זו היא "למנוע מצב שבו שני אנשים שאין ביניהם כל קשר זוגי יסכימו ביניהם בתשלום או שלא בתשלום שאחד מהם יהיה הורה נוסף להורה הגנטי רק משום שהדבר מתאים להם ובלי שיהיה לכך קשר הכרחי כלשהו לטובת הילד".
אולם, בנות הזוג ארקדיר איילון נמצאות בקשר זוגי מאז שנת 2005 והחליטו ביחד להביא לעולם ילד מתרומת זרע, שאותה בחרו יחדיו. בית המשפט לענייני משפחה שהעניק לשתיים את צו ההורות אף ציין כי מדובר בצו הצהרתי המכיר בהיותן אימהותיו של הילד כמצב קיים מיום היוולדו. אך בכתב הערעור נטען כי מדובר בצו מכונן שייסד למעשה את היותן של השתיים אימהותיו של הילד וכי זה לא היה מצב הדברים לפני כן.
בפנייתן הראשונה של בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה דרשה המדינה לערוך תסקיר של עובדת סוציאלית בשל הגשת הבקשה לצו ההורות שנה וחצי לאחר הלידה ובטענה כי הדבר עורר חשדות. עורכת הדין עירא הדר שייצגה את השתיים בהליך טענה אז בפני בית המשפט כי הן נזקקו לזמן לצורכי התארגנות נפשית וכלכלית להסדרת מעמדן המשפטי, בשל הצורך לטפל בבנן הפעוט. השופט נפתלי שילה קיבל את הטענה וקבע כי מועד הגשת הבקשה לצו אינו רלוונטי וכי אין צורך בתסקיר בטרם העניק לשתיים את הצו שעיגן מבחינה משפטית את הורותן המשותפת על הילד.
"אני מזועזעת מעמדתה של המדינה", אמרה עו"ד הדר. "איך ניתן להאשים בסחר בילדים זוג אמהות, שאחת מהן ילדה את הילד ושתיהן מגדלות אותו יחד מאז נולד? למה להטיח בהן עלבון שכזה כאשר הן בסך הכול מבקשות מבית המשפט לעגן את הורותן המשותפת מבחינה פורמלית, כפי שעשו כבר מאות זוגות של אמהות לפניהן".
לדבריה, כתב הערעור של משרד הרווחה הוא "עוד דוגמה להתעמרות של המדינה במשפחות להט"ב". עוד הוסיפה עו"ד הדר כי "רק לפני כמה חודשים טענה המדינה כי אין לתת למשפחות להט"ב לאמץ ילדים משום שהדבר יצור 'מטען מכביד' על הילדים. לאחר הזעקה הגדולה שקמה בציבור, ולאחר שהראינו שגם ארגוני הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים והעו"ס סבורים כי אין כל מקום להטיל דופי במשפחות להט"ב, המדינה חזרה בה מהעמדה הפוגענית והמפלה. והנה, למרבה הזוועה עכשיו המדינה שוב שולפת טיעון מחפיר כנגד לסביות".
בחודש יולי האחרון כתבו היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מכתב פנימי לכל עובדי פרקליטות המדינה שבו הביעו תמיכה בפרשנות מרחיבה התומכת בשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב. במכתב שפורסם בעקבות סערה ציבורית שהתחוללה בשל פרסום עמדת משרד הרווחה נגד אימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים נכתב עוד כי הפרקליטות פועלת לקדם מהלכים לטובת קהילת הלהט"ב. "איננו ממעיטים מחשיבות תפקידינו בקידום זכויות, ההפך הוא הנכון", כתבו עוד מנדלבליט וניצן. "מערכת הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות תמכו בפרשנות מרחיבה התומכת בשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב בעניינים רבים ושונים בהם עלה הנושא בעבר, ושינויים רבים שהתחילו ב-20 שנים האחרונות לטובת הקהילה התרחשו בעקבות עמדות משפטיות אלו. כך עשינו וכך נמשיך לעשות והכל בכפוף לחוקים הנקבעים על ידי הכנסת ולא על ידינו".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "השאלה המשפטית העולה בתיק היא שאלת הרטרואקטיביות של צווי ההורות הפסיקתיים שעקרונותיה נקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה זה מכבר, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. לאחרונה, החלו להיות מוגשות בקשות שצו ההורות הפסיקתי לא יוחל מיום שניתן הצו, אלא רטרואקטיבית מיום הלידה. מדובר בדרישה שאיננה מתאפשרת בהליכי אימוץ שבהם צו האימוץ מכונן את ההורות מיום מתן הצו בלבד (פרט לחריגים).לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה נכון לאשר רטרואקטיביות של צווי הורות פסיקתיים במקרים המתאימים, זאת ודאי לפנים משורת הדין".