פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גזענים, נחשפתם: על קופים ונאורים

      השימוש בכינוי "קופים", שהופנה הפעם כלפי חברי הכנסת ביטן ואמסלם, הוא נאלח וגזעני. ליברלים ונאורים בעיני עצמם ודאי היו מגנים אמירות דומות אם היו נשמעות מכיוון אוהדי בית"ר ירושלים. אבל אלה שהזיזו להם את הגבינה מוכיחים, פעם אחר פעם, עד כמה כפול המוסר

      לאורך ההיסטוריה, כאשר גזענים רצו לקטלג קבוצות שונות ולצבוע אותן בשנאה, הם נהגו להשוותן לחיות, במיוחד לקופים, אבל לא רק. המילה "קופים" הפכה לתיאור של אדם פחות ערך, שמתנהג "כמו קוף", למרות שהוא בצורת אדם. מיטב הגזענים ברחבי העולם, מגרמניה ועד דרום אפריקה, משתמשים במילה הזאת וגם גזעני ארצנו לא פסחו עליה.

      לא רק שהשימוש במושג הנאלח הזה לא דילג על קבוצות לכאורה נאורות בחברה הישראלית, אלא ההיפך. יותר ויותר אנשים שמישהו העיף מהם את הגבינה שלהם, לא מסוגלים להתמודד עם העובדה הזאת ובוחרים להנמיך את האנשים מולם הם מתמודדים ולכנותם קופים או בשמות חיות אחרות.

      האמן יאיר גרבוז אמר כי "מנשקי קמעות השתלטו על המדינה" - ועורר סערה (יח"צ)
      גם זו דרך להנמיך את הצד השני, במקום להעז להקשיב לו. גרבוז

      דווקא אנשים מהמיינסטרים, עיתונאים, פולטיקאים, אפילו רמטכ"ל לשעבר, לא אנשי קיצון כמו ברחבי העולם, משתמשים שוב ושוב במושג קופים נגד יריביהם הפוליטיים. פעם אפילו ראיתיה בהפניה בשער של עיתון יומי נחשב, מצוטטת מפיו של אחד מהפובליציסטים הנחשבים שלו, כוכב טלוויזיה, שאיך נאמר זאת בעדינות? לא ממצביעי הליכוד או אחת ממפלגות הימין. הוא נחשב נאור, מתקדם, אוהב אדם. כמובן, כל עוד הוא מצביע ונראה כמותו וכל עוד אדם ולא קוף, כי קופים מותר לשנוא, הם לא בני אדם.

      התמונה של חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם המדומים לקופים בהפגנה השבועית בפתח תקווה, לא ממש הפתיעה. די אם נערוך סקירה קצרה ברשת ונראה שלדימוי הקופים שנפוץ בעיקר לתיאור מזרחים, יש מנעד רחב בפיהם של פולטיקאים ואנשים מן השורה.

      אוהדי בית"ר ירושלים עם שלט לה פמיליה (סוכנות ג'יני)
      להם זה נוח לקרוא ככה. אוהדי בית"ר ירושלים (צילום: סוכנות ג'יני)

      אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, למשל, מכונים כך מפורשות בתקשורת, בלי למצמץ, כמו גם לא מעט מהפוליטיקאים המזרחים. אגב, מדובר בטריק לא רק בשמאל. זכורה אמרתו הבלתי נשכחת של השר לשעבר דוד לוי בנאום פרישתו מהליכוד, שאמר שדימו אותו כקוף שירד מן העצים.

      לא בדחן, גזען

      בסופ"ש האחרון ניהלתי ויכוח פייסבוק עם עיתונאי, כך לפחות הוא מכנה את עצמו, למרות שהוא כותב באיזה אתר איזוטרי ברנז'אי. אותו עיתונאי, אוהד קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, קבל בטוויטר על כך שאביו לא היה מאמין שהוא יעמוד בתור לכרטיסים למשחק מול "קבוצה של תימנים", כך הוא כינה את קבוצת הפועל מרמורק, מולה שיחקה הפועל ת"א, פעם קבוצת פאר הישראלי והיום, קבוצה זניחה עם הרבה אוהדים מהברנז'ה המשחקת בליגה השנייה.

      כן כן, גם לה הזיזו את הגבינה. עכשיו, תחליפו את המילה "תימנים" במילה "ערבים" ואת אוהדי הפועל באוהדי בית"ר, ותבינו לבד. מה שמפתיע, או בעצם לא כל כך מפתיע, שמי שהביע בו תמיכה הוא קונסול ישראל לשעבר בניו יורק, איש שמאל מובהק וח"כית ממפלגת העבודה. חלק מחבריו ממש השתוממו למראה ההצבעה עליו כגזען. "הוא לא גזען", אמרו לי, "הוא בדחן". וזה אולי הדבר החמור ביותר.

      מפוצלת של דוד אמסלם ודוד ביטן (צלמים זמניים מורשים , -)
      מי שמכנה אנשים כ"קופים", שלא יטען לנאורות. ביטן ואמסלם (צילום: ראובן קסטרו ואמיל סלמן, הארץ)

      הגזענות, גם כלפי מזרחים וגם כלפי ערבים (כן כן, בתכלס הם לא באמת אוהבים ערבים, עובדה שברוב היישובים שבהם אחוזי ההצבעה של השמאל גבוהים, כמעט שלא גרים ערבים), כל כך מושרשת בקרב חלקים מהם עד שהם לא מבינים שהם עצמם גזענים, לא פחות מלה פמיליה. עד עכשיו לא מבין יאיר גרבוז מדוע נזעקו כולם על התבטאויותיו באותה עצרת לפני בחירות 2015. "אני לא גזען", השתומם. בטח, חביבי, ראית פעם גזען שאומר שהוא גזען?

      כאשר גזענות באה מאנשים הנחשבים נאורים לכאורה, מתנשאים ויהירים, שבטוחים שאין בלתם וכל האחרים טועים והם אלו שצריכים ללמדם איך להתנהג וכמובן איך להצביע, היא מסוכנת לעין ערוך מאשר כל גזענות אחרת המוקעת על ידי המיינסטרים.

      היא מסוכנת כי המחשבה ש"אנחנו תמיד צודקים", מביאה אותם שוב ושוב להתפרצויות גזעניות ולשימוש במילה "קופים" כלפי בני אדם כדי לפסול אותם, להקנות להם תכונות של חיות ולהנמיך אותם, בדיוק כמו שהשחקן עודד קוטלר כינה את מצביעי הליכוד "עדר של בהמות". גרבוז, קוטלר ואותם מפגינים שהניפו את שלטי ביטן ואמסלם הקופים אינם לבד. הם סימפטום של אנשים יהירים, שסוגרים את עצמם בדלת אמותיהם, שמתנשאים על האחר ומנמיכים אותו ועדיין מעזים לקרוא לעצמן ליברלים ונאורים.

      וזאת חברים, גזענות לשמה.