השנה, חודש נובמבר סמלי במיוחד, משום שבתחילתו צוינו מאה שנים להצהרת בלפור, מאה שנים של עשייה מרובה ומגוונת לדיפלומטיה הישראלית. לצד זאת, ב-29 בנובמבר יחלפו שבעים שנים מאז החלטת החלוקה של האו"ם. אלו הישגים שדרשו הבנה בינלאומית מעמיקה. הצלחתם הניחה את אבני הפינה להקמת המדינה. אז מה הלקחים שהפקנו מהישגים אלו?
הצהרת בלפור התפרסמה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. באותו חודש בשנת 2017, לא היה ברור מי ינצח. האם אלו יהיו מדינות "ההסכמה" בראשות בריטניה, צרפת ורוסיה, או מדינות "הציר" בהובלת גרמניה וטורקיה. רוסיה המהפכנית עמדה על סף פרישה מהלחימה. בלונדון האמינו שהצהרה בעד היהודים תעזור להשאיר את רוסיה במלחמה, משום שבמהפכה הסובייטית פעלו יהודים רבים. הבריטים גם סברו כי הצהרה פרו-יהודית תסייע לאימפריה הבריטית בהסדר המדיני המתוכנן. דיפלומטים ציוניים, כמו ויצמן, שקראו נכון את המפה הבינלאומית, הניחו את אבני היסוד של המנדט הבריטי בישראל.
כך גם היה בכ"ט בנובמבר 1947, כשהדיפלומטים שלנו עשו את הלא ייאמן והוכיחו יכולת להצליח בעולם משתנה. בעקבות מלחמת העולם השנייה עמדה הדיפלומטיה הציונית בפני האתגר של להיות או לחדול. הישוב בארץ מנה כמה מאות אלפים בלבד. השואה כרתה איברים חיוניים מהעם היהודי ועתידו היה לוט בערפל. למרות אמפתיה מסוימת כלפי העם היהודי בגלל השואה, התנהלה המערכת הגלובלית של המלחמה הקרה לפי חישובים מושכלים ומנותקים מרגש. החישובים הראו באותם זמנים, שעצרת האו"ם תאשר את הקמתה של מדינה יהודית רק בהינתן תמיכה הן של ארצות הברית והן של ברית המועצות. אולם על רקע העימות החזיתי ביניהן הדבר נראה בלתי אפשרי. כנגד כל הסיכויים, החלטת החלוקה אכן התקבלה בתמיכת שתי מעצמות העל.
אמנם חלפו שנים רבות, אבל גם כיום אנו נמצאים בתהליך של שינוי מואץ בזירה הבינלאומית. שינוי זה מחייב את הדיפלומטיה הישראלית להמשיך ולהשקיע בשותפויות עם מדינות רבות אל מול אתגרים רבים ומורכבים. מדינת ישראל פועלת כיום ביותר מ-160 מדינות מתוך כ-85 שגרירויות ו-15 קונסוליות כלליות. אנחנו יוצרים קשרים מדיניים, אסטרטגיים, קשרי כלכלה, סחר, מדע, מידע, הסברה, תרבות, סיוע בינלאומי, משפט, קשרים קונסולריים, ואף מנהלים מדי יום אלפי פרויקטים, שנועדו לשמר ולחזק את החוסן הלאומי של ישראל.
אחרי מאה שנים של עשייה דיפלומטית, שמתאפיינת במציאת שותפים ובעלי ברית בזירות שונות. הדיפלומטיה הזו רלבנטית היום בדיוק כמו אז, בימי הצהרת בלפור והחלטת ה-כ"ט בנובמבר. לכן, חשוב להתמיד בהגדלת היכולת של משרד החוץ לפעול בכל הזירות, להמשיך להגיע לקהלים שלא מכירים אותנו ולחזק את הקשר עם אלה שכן. אנו חייבים להמשיך להתמודד גם עם אתגרי היום והמחר בתחומי טכנולוגיה, מדע, חלל, סייבר, איכות סביבה. המשך עשייה דיפלומטית מקצועית, מושכלת ורב-כיוונית כזו היא ערובה לעתיד בטוח וטוב יותר למדינת ישראל.
הכותב הינו מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ ומזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה