מילה של ראים: המתווך של צה"ל בלב בועת הטרור הפלסטיני

סא"ל ראים פלאח נולד ברומת אל הייב, כפר בדואי בבקעת בית נטופה שבגליל. שלא כמו יתר בני החמולה, שפנו למסלול הגששים, פלאח החל את שירותו הצבאי בפלוגת העורב של חטיבת הנח"ל. בהמשך יצא לקורס קצינים והתקדם לתפקידים פיקודיים בגדוד הסיור הבדואי ובגדוד שמשון וכיהן כמנהל הלחימה של אוגדת יהודה ושומרון. בשנת 2009 פלאח עבר למנהל האזרחי ושירת בגזרת ג'נין ויריחו, שם פעל לתיאום ביטחוני ואזרחי במוקדים רגישים ועסק בפעילות מול המעגל הקרוב של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.

סא"ל פלאח בלט בתפקידו, ובקיץ 2014 הוחלט למנותו לראש מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) של צה"ל במרחב חטיבת אפרים. עם כניסתו לתפקיד התמודד עם ההשלכות על המצב הביטחוני בגדה, כתוצאה מחטיפת שלושת הנערים ורציחתם, ולאחר מכן עם מבצע צוק איתן ברצועת עזה. ההסתה הפרועה של החמאס איימה להוציא לרחובות בגדה המערבית הפגנות ענק אלימות. קציני המנהל האזרחי, מנגד, מנעו חיכוך וקידמו פעולות שנועדו לרכך את האווירה המתוחה.

כראש מת"ק, האחריות של סא"ל פלאח נעה בעיקר סביב טול כרם, קלקיליה, סלפית ועזון - מוקדי טרור מובהקים באינתיפאדה השנייה, מהם יצאו חוליות טרור קטלניות. הזמן חלף והגיעו אירועי "גודל השעה", הכינוי שדבק בגלי הטרור מחורף 2015 ועד אביב 2016. סא"ל פלאח נדרש לגשר בין הביטחון השוטף וסיכול טרור לבין שמירה על מרקם החיים הפלסטיני.

ההבנה שבכל רגע יכול לצאת מהגזרה מחבל שיבצע פיגוע מרחפת באוויר, אך מנגד יש כוונה ברורה לאפשר חיי שגרה לציבור פלסטיני גדול שלא מעורב בטרור. דקירות ופיגועי דריסה היו חלק מדרכי הפעולה של המחבלים שזכו לכינוי "מפגעים בודדים", אלה שקמו בבוקר והחליטו על דעת עצמם לרצוח יהודים. כל אחד מהם איים על השגרה.

במרץ 2016 מחבל פלסטיני מקלקיליה דקר למוות תייר אמריקני ביפו, ופצע עוד עשרה אזרחים. מאוחר יותר הוביל סא"ל פלאח את תהליך הרס ביתו של המחבל. 22 מחבלים בודדים יצאו מהמרחב שנע בין טול כרם לקלקיליה, בזמן שסא"ל פלאח ניסה לסייע למאמץ הכללי למנוע מעוד פלסטינים להצטרף למעגל הטרור. השטח שוב נרגע ואז הגיע המשבר החדש סביב הר הבית, הצבת המגנומטרים והמצלמות.

באותם ימים הייתה באוויר תחושה חזקה שאם יש נושא שמסוגל ללכד את הציבור הפלסטיני לכדי אינתיפאדה שלישית, הרי שזו סוגיית הר הבית. המודיעין התריע כי השטח על סף פיצוץ; צה"ל ושב"כ קראו להסרת המגנומטרים בזמן שהמשטרה התעקשה על דעתה; קציני המנהל האזרחי שוב פעלו לכבות את האש שהתפשטה ובמקביל בודדו את מזרח ירושלים משאר הגדה המערבית. במהירות. האחריות של מפקדות התיאום והקישור היתה כבדה.

כוחו העיקרי של ראש המת"ק נבע מעצם היותו מחובר לכלל הדרגים בזירה הפלסטינית: דמויות פוליטיות ומדיניות משפיעות, גורמי ביטחון, אנשי עסקים ושאר מוקדי כוח המכונים במערכת הביטחון בישראל "בני שיח". "הייתי צריך להסביר להם שאני בדואי מוסלמי ושאל אקצא חשוב גם לי", הסביר סא"ל פלאח את אופי משימתו בבלימת טרור המחבלים הבודדים וביטול ההסתה שטענה כי "הר הבית בסכנה". "זו פעילות של 24 שעות ביממה. ניהלתי שיחות רגישות והעברתי מסר לא להיגרר. הצדדים הבינו מה מחיר ההפסד אם זה יתפרץ, אם זה יגלוש".

בשנים האחרונות הציבור הפלסטיני כבר לא ממהר להשתתף בהפגנות כפי שנהג לפני עשור. הם מעדיפים לפעול לפרנסתם ולביטחון האישי של משפחותיהם. לכן, כשהתרחשו הפיגועים הרצחניים ברחבי הגדה, ניסתה מערכת הביטחון למנוע עונשים קולקטיביים נגד האוכלוסייה הפלסטינית. בזמן שעשרות אלפי פועלים פלסטינים נכנסו לעבוד בישראל, צה"ל פעל נגד מוקדי טרור וחמולות שמתוכן יצאו המחבלים.

הרצון הטבעי של מפקדי הגדודים בחטיבות המרחביות בצה"ל, היה לחתור למגע ולקדם מבצעים שירתיעו מחבלים נוספים. בתקופות רגישות מסוג זה, בא לידי ביטוי תפקיד המת"ק שאמור לחבר את המפקדים למציאות הרחבה בגזרה ולהכיר ברגישויות הפלסטיניות, שפגיעה בהן עלולה להוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין מזו הרצויה.

"אני הייתי צריך להתנהג כמו מבוגר אחראי. לאזן את התמונה. לא לגרור את המרחב למה שקורה למשל סביב הר הבית, כי בדיוק לנקודה הזו כיוונו החמאס והאחים והמוסלמים. הם רצו להבעיר את השטח". לעתים נדמה היה שהשטח יוצא מכלל שליטה ופיגוע רודף פיגוע. את הקשר בין המקרים ניסו סא"ל פאלח וקציניו למנוע.

מנגנוני הביטחון הפלסטינים פעלו גם הם למנוע טרור והפרות סדר. לכולם היה ברור כי אם השטח יבער, גם חליפתו של אבו מאזן עלולה לעלות באש. זו הייתה משאלת לבו של חמאס בפרט ומתנגדי הרשות הפלסטינית בכלל.

אחד המאמצים המשמעותיים של המת"ק בפיקודו של סא"ל פלאח היה להשיג מידע על המחבלים הבודדים. להוכיח כי לא תמיד הסיבה לביצוע פיגוע היא לאומנית, אלא לפעמים בגלל כישלון בלימודים, אהבה נכזבת או ריב עם ההורים. "22 מחבלים בודדים יצאו מפה, מתוכם שתי נשים. מרביתם משפחות במצוקה. אחת מהן היא ראשה, פלסטינית שהתארסה ונפרדה מבן זוגה. היא יצאה לבצע פיגוע במעבר אליהו, בכוונה לפגוע במאבטחים. הצלחנו להוכיח לפלסטינים שמדובר גם בבעיות משפחתיות וכלכליות. הבאנו עובדות", סיפר פלאח על ימי המתיחות בגזרה.

צה"ל המשיך לעצור מדי לילה חשודים בפעילות טרור או בעלי כוונות דומות. "היתה לנו נקודת יתרון בזכות מאמץ סיכולי של שב"כ. השטח נגיש להם, לאן שהשב"כ רוצה הוא מגיע. אין נקודה שבה הוא לא יכול לפעול...", שיבח סא"ל ראים פלאח.

לאורך העשור האחרון, מנגנוני הביטחון הפלסטינים מנהלים מלחמת מוחות משלהם עם פעילי חמאס ברחבי הגדה המערבית. מטרת החמאס היא להעתיק את מודל ההשתלטות על השלטון מעזה לשטחים בגדה. אחד מאירועי הדגל של מנגנוני הביטחון הפלסטינים התרחש במאי 2009. כוחות הביטחון הפלסטינים ניהלו במשך לילה שלם קרב בקלקיליה מול תשתית חמאס. במהלך הכיתור וההשתלטות על קבוצת מבנים, נהרגו שלושה מאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים.

במרץ 2015 נחשפה תשתית טרור רחבה על ידי השב"כ שבראשה עמד סטודנט מקלקיליה פעיל חמאס ובמרץ 2017 נעצר תושב קלקיליה, פעיל חיזבאללה, שהתכוון לבצע פיגוע טרור. השטח אומנם רגוע ויציב אך מעת לעת מתפרצים אירועים שמבהירים כי הכול שברירי ונפיץ ונדרש לכך קשב מסביב לשעון.

בעבר המציאות הביטחונית ברחבי הגדה גררה אחריה פעולות מבצעיות אגרסיביות לשיתוק מוקדי הטרור, אך בשנים האחרונות התפתחה מדיניות של מקל וגזר. ניסיון מורכב מאוד לאבחן את האירועים השונים, ובמקרים שבהם זה מתאפשר - להתמודד עם הבעיות באמצעות פעולות אזרחיות שנועדו לבודד אוכלוסייה שקטה מתאי טרור ותומכיהם.

כדי לדרבן את מוקדי הכוח בצד הפלסטיני לפעול לא רק נגד תאי טרור, אלא גם נגד מסיתים ומפרי סדר, הפעילה ישראל לא מעט מנופי לחץ בשטח. אחד מהם הוא צמצום כניסת ערביי ישראל לקניות בטול כרם וקלקיליה. בתקופות מתוחות, לעתים נסגרו מעברים לפרקי זמן ממושכים. מדובר בפגיעה כלכלית קשה לסוחרים הפלסטינים שמוכרים מזון, ביגוד, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט ואפילו זהב במחירים מאוד אטרקטיביים והלקוח העיקרי שלהם הוא המגזר הערבי בישראל.

באווירה הנפיצה הזו אמורים קציני המנהל האזרחי לפעול ולחפש, בכל דרך, פעולות להרגיע את השטח ולמנוע חיכוך מיותר. האתגר של ראש המת"ק הוא לזהות, בכל רגע נתון, מי באמת שולט בשטח הפלסטיני - האם זה המוכתר, ראש החמולה, שיח מכובד, בעלי ממון, ראשי ערים, ראשי אגודות הסטודנטים או מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, שפועלים לפי מדיניות ברורה של הרשות.

הפעילות היומיומית של סא"ל פלאח לא באה לידי ביטוי רק בתיאום ביטחוני ואזרחי או בניסיונות להרגיע את השטח. "אתה מביא לתפקיד הרבה אופי. זה תלוי בך, עד כמה אתה משתדל להעמיק קשרים אישיים. בסוף, כולנו בני אדם", מסביר מפקד המת"ק, ומוסיף: "אנחנו מגדילים ראש בלא מעט תחומים כדי לעזור ולסייע מעבר לביטחון. גם בתחום הרפואי או בשיקום תשתיות פלסטינית שנפגעו בנזקי טבע. באחד המקרים קיבלנו דיווח על ילד פלסטיני שנפל לבור במסיק זיתים ואיבד את ידו. מפקד חטיבת שומרון ישי קלפר נתן הנחיה לגדוד הסיור של חטיבת גולני לחלץ אותו". "אני מדבר דוגרי", הוא אומר, "אני ישיר. לא מחרטט. זו הדרך עם כולם. הרמת"ק לא עובד כמג"ד, יש לו תפקיד מאוד ייחודי בשטח".

כדי להבין את היקף הרגישות והחשיבות של המת"ק, סא"ל פלאח צריך להתבונן במציאות מעיני הפלסטינים. בכיר פוליטי פלסטיני סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS על האופן שבו רואים הפלסטינים את הצד הישראלי. "למרות שראש הממשלה הישראלי ויו"ר הרשות הפלסטינית לא נפגשים, בפועל יש תיאום בין דרגי השטח בתחום האזרחי והביטחוני", מסביר הבכיר הפלסטיני ומתגאה כי מרבית האירועים נפתרים מבלי לערב דרגים בכירים.

"בשנת 1993 עם הסכמי אוסלו נגמר עידן המוכתר. יש ראשי מועצות, יש ראשי ערים, משרדי ממשלה ומנגנונים. הרשות הפלסטינית שולטת. הפכנו להיות כתובת לכל פלסטיני", מסביר הבכיר הפלסטיני. לדבריו, "קמה ועדה אזרחית בראשות חוסיין א- שייח, כדי לתאם ולפעול בתחום האזרחי עם ישראל. אנחנו רואים בשותפות הזו חלק מתהליך השלום. ברשות הפלסטינית מדברים כל הזמן על הטיפול והלחימה בטרור, אבל כמו בכל העמים גם אצלנו יש קיצוניים ומטורפים".

הבכיר הפלסטיני מחלק את עמו לשני מחנות: "יש את מחנה השלום ואת מחנה הטרור. המחנה הקיצוני פועל לגבור על מחנה השלום על ידי ביצוע פיגועים, אך כל עוד נמשך התיאום ויש הבנות עם ישראל והקלות כלכליות, אנחנו מחלישים את הטרור".

הבכיר הפלסטיני נשאל בדבר עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו יותר מאלף מחבלים ובהם גם כאלה עם "דם על הידיים", כפי שנהוג לכנותם. לדבריו, מדובר ב"עסקה רעה לפלסטינים". "עסקת שליט פגעה ועודנה פוגעת במעמדו של אבו מאזן, מאחר שחמאס צבר נקודות לזכותו", הוא אומר.

"אבו מאזן הוא הזדמנות היסטורית עבור כולנו. גם עבורכם. הוא מדבר בשפה אחת. לא מספיק מה שהוא אמר על כך שאינו יחזור לצפת שבה נולד? אפשר לבקש יותר מזה? גם המדיניות שלו בביטחון ברורה - הוא מתנגד לטרור. מי מחזיר, בכל פעם, בתיאום עם המת"ק, את הישראלים שנכנסים בטעות לשטחים? הביטחון פלסטיני מאוד חזק. כולם אנשי פתח. חלקם ישב בכלא הישראלי. יש להם מחויבות של מאה אחוז לרשות, הם מבינים מה היה ולאן הם לא רוצים להגיע. הם היו ילדי האינתיפאדה השנייה, ולא שוכחים את מה שאירע ב-2002 (מבצע חומת מגן - א"ב)".

לפני יותר משנה אירע מקרה בוחן מעניין בחטיבה המרחבית אפרים, כשבמהלך הפרת סדר אלימה של פלסטינים נחטף רובה לקצין מחיל התותחנים. סא"ל פלאח יצר קשר עם המקבילים הפלסטינים ותוך חצי שעה הוחזר הנשק. "אנחנו מוכיחים שאנחנו שולטים בשטח. הנשק של הקצין לא היה חוזר אם זה לא היה המצב, בטח לא אחרי חצי שעה. אתם הישראלים חיים בהיסטריה - חומות, גדרות, מחסומים. זה לא ביטחון, זו היסטריה. תאמינו שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים", משכנע הבכיר הפלסטיני.

ביוני 2017 נושא אחר איים להבעיר את השטח בגזרת קלקיליה. הקבינט המדיני-ביטחוני דחה אישורי בנייה להרחבת קלקיליה בעשרות אלפי יחידות דיור. הצורך עלה במציאות שבה בניית החומה הותירה בצד הישראלי 36,000 דונם מקלקיליה, וכדי לעבד את האדמות שברובן חקלאיות, נאלצים תושבי העיר לעבור דרך ארוכה במעברים לחקלאים עד לשטח. הדור הפלסטיני הצעיר שחולם לבנות את ביתו, תלה תקוות במהלך להרחבת העיר. ברגע שהתכנית נדחתה הפך הנושא לאתגר חדש במת"ק, שהיה צריך לפעול להרגעת השטח במיוחד בקרב הצעירים הפלסטינים, שגם כך מיואשים בשל מצוקת דיור ואבטלה גואה.

"משרד החינוך הפלסטיני פרסם לאחרונה מכרז לתפקיד שרת לבית ספר בקלקיליה. 7,000 פלסטינים הגישו מועמדות, חלקם עם תואר בניהול. המצב מאוד מורכב. יש פה נס אלוהי בעצם היציבות כאן. הצד הישראלי צריך לחשוב איך לתת לנו הקלות; איך לשפר את המצב הכלכלי. אנשים רוצים לעבוד, בגלל זה יש הרבה פלסטינים שיוצאים לעבוד בישראל ללא אישור", הסביר הבכיר הפלסטיני.

לדבריו הבכיר, "מחיר ההפסד שעליו עמלה ישראל מאז מבצע חומת מגן מדרבן אפילו פלסטינים שישבו בכלא הישראלי לחפש עבודה בישראל, ולא להתעסק עם טרור. אתם עוד לא נפרדתם מאבו-עמר, מערפאת... תבינו, אין פה אינתיפאדה. אתם עוד לא הבנתם את השינוי שעבר אבו מאזן. הוא בחר דרך והציבור הפלסטיני מאחוריו. חמאס? הוא מטפל בהם באופן אישי. תהליך הפיוס? הוא הלך לזה כי הנשיא טראמפ ביקש ממנו לטפל בזה. ובאשר לקלקיליה, לא רק שלא בונים - ישראל מחלקת צווי הריסה. זה כיבוש חמישה כוכבים. דורשים הכול ולא נותנים כלום. אנחנו מצפים שיהיה שלום אמיתי".

בסופו של תהליך מי שנותן את החותמת המבצעית לכל החלטה בגזרה הוא מפקד החטיבה המרחבית. מי שעד לאחרונה היה מח"ט אפרים ופעל לצדו של סא"ל ראים פלאח הוא אל"מ רועי שטרית, שסיים לאחרונה את תפקידו. "ראים מומחה בזיהוי מוקשים ובפירוק שלהם. הוא כל הזמן בשטח, כל הזמן מקיים שיחות וכל הזמן הצליח להוכיח שהוא יודע לזהות בעיות ולטפל בהם לפני שהן מתפוצצות". בתחילה התקשה אל"מ שטרית להבין מדוע ראים מעדיף את הסיורים בשטח ולא את ישיבות הערכות המצב שנערכות בלשכה עם קפה. מהר מאוד כשהגיעו הפתרונות בשטח על ידי ראש המת"ק, הוא הבין היכן טמונים כוחו ועוצמתו.

"בתקופת גלי הטרור היו כל בוקר נכנסים פלסטינים דרך השערים החקלאיים. מבחינתי זה היה מעשה פלא, זה לא מובן מאליו שנאשר מצב כזה. ראים התחייב בהערכות המצב ב-100% שלא יקרה כלום, וזה מה שהיה. היו לא מעט מקרים שבהם הוא אמר לי 'תן לי חודש, ואם לא אצליח - תטפל בזה בדרך שלך'", סיפר אל"מ שטרית על גבעה שמשקיפה על החומות שמקיפות את קלקיליה.

לדברי אל"מ שטרית, "לא מעט פעילויות מבצעיות נחסכו בזכות התאום של ראים פלאח. הוא פועל בצורה פשוטה: ערוצי הידברות ופעילות אזרחית. למשל, נוער פלסטיני הרס את הגדר סמוך לעזון וגרם נזק במאות אלפי שקלים. ראים ביקש שנאשר לו לדבר עם מנהלי בתי הספר. בתום השיחות הוא התחייב שלא יהיה יותר כלום. חלפו מאז שלושה חודשים ויש שקט".

ואולם, ישנם רגעים שבהם השיח וניסיונות ההידברות בשטח לא עוזרים ומפקדי הגדודים והחטיבות נדרשים לבצע פעולות אקטיביות בעומק השטח הפלסטיני כדי לבלום טרור. אל"מ שטרית חזר לאחד הרגעים האלה, בחורף 2015.

"קיימנו מבצע מעצרים במשך 24 שעות, 'מבצע נזק אגבי'. 30 עצורי חמאס בקלקיליה, כשהמת"ק מעורב בכל התהליך - לפני, אחרי ותוך כדי. למנוע חיכוך מיותר, הוא יזהיר איפה יש בית ספר, מי מהחשודים מגיע ממשפחה רגישה ולמה נכון לבצע את המעצר בשעה אחרת, כי ליד הבית יש מסגד שבאותה שעה יוצאים ממנו 3,000 מתפללים. גם אם נגרם נזק לבתים בזמן המעצרים, ראים יסביר להם שצה"ל מתעד, בודק ומתחקר", מסביר שטרית את מהות התפקיד הרגיש.

"יש מצבים שבהם אתה מוכיח שמדובר בפרובוקציה פלסטינית ולא נגרם הרס. כשאתה מתחקר לעומק אתה מראה להם שאתה רציני ומתייחס לכל טענה. הוא (סא"ל פלאח) היה מעורב גם בטיפול בהפרות הסדר בנעלין מצד ועדות ההתנגדות לגדר. היה לו חלק בזה שהם פחתו באופן משמעותי. באחד המקרים הוא התקשר למסית המרכזי, הזהיר אותו - וזה עזר. אנחנו פועלים לא מעט לחזק את מערכת היחסים עם הפלסטינים. הורדנו הרבה חסמים בטול כרם, הורחבו שעות פעילות במעברים, השתפרנו באופן הבידוק והיחס כלפי האזרחים. אישרנו 2,800 מנועי כניסה על ידי מערכת הביטחון מתוך 9,000 בסך הכול. אין ספק למנהל האזרחי ולמת"ק כמו ראים יש תרומה לכך".

סא"ל ראים פלאח פורש מצה"ל ויוצא לאזרחות. השטח שנשאר מאחוריו ממשיך להיות מתוח במיוחד על רקע תהליך הפיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס, ולא ברור לאן הספינה הפלסטינית משייטת - האם היא תדרדר את האזור או תביא לתמורות חיוביות. דבר אחד בטוח, קציני המנהל האזרחי שוב ימצאו את עצמם בשטח, במטרה לחבר בין האינטרסים מכל הצדדים, ולעשות את עבודת הצללים מבלי לזכות בתהילה ציבורית.