בכיכר מאחורי הבנק המרכזי של לוב, סוחרים בשוק השחור, חלקם חמושים, נושאים שקיות פלסטיק קטנות המלאות בדולרים וגדולות יותר המלאות בדינרים, באחת מיני עסקאות לא רשמיות רבות.
הסוחרים קונים מזון וסחורות אחרות מחו"ל בשער חליפן רשמי ומוכרים אותם באחד לא רשמי, כשהם גוזרים רווחים רבים. אחרים מרוויחים סכומי כסף גדולים דרך הברחת הדלק המסובסד מחוץ למדינה.
ברחובות האחוריים של העיר העתיקה, אזרחים מהשורה נאלצים למכור תכשיטים או דולרים שהוחבאו בבתיהם בשל המחיר הכבד שגובה הכאוס המתחולל במדינה מאז המהפכה שהפילה את הדיקטטורה.
"לא קיבלתי משכורת ארבעה חודשים", אמרה פטימה, בת 40, תושבת העיר סבהה שבדרום המדינה, כשהיא מוכרת שלושה מטילי זהב קטנים כדי לממן את הטיפול באחותה, חסינה, חולת הסכרת. "אנחנו חסרי אונים, אין עוד משהו שנוכל לעשות".
בסימנים אחרים לעוני המתגבר, נשים מבוגרות מקבצות נדבות מנהגים בטריפולי ומשפחות עומדות בתורים לחלוקת מזון. האו"ם מעריך כי כ-1.3 מיליון איש בלוב יזדקקו לסיוע הומניטרי השנה.
המצב שלהם החמיר עוד יותר בשבועיים האחרונים, אחרי ששער החליפין של הדינר בשוק השחור, שנמצא זה זמן רב בשפל היסטורי, צנח שוב ותדלק את האינפלציה שגם כך היא בין 25% ל-30%.
הבנק המרכזי מאשים את לשכת הביקורת ואת ממשלת האחדות הנתמכת בידי האו"ם בהגבלת מכתבי האשראי המממנים סיוע בסיסי למדינה המפולגת, שהוואקום הביטחוני השורר בה ורשתות ההברחה הפועלות בשטחה ערערו את יציבות האזור כולו.
לפי יזם מקומי, ששמר על עילום שם מחשש לחייו, ברשויות נתקלו בבקשות חשודות - אחת מהן הייתה לייבא טונה בעלות של 120 אלף דולר, יותר ממה שהמדינה כולה צורכת בשנה שלמה. לדבריו, הוקצו רק 2.5 מיליארד דולר באשראי מתוך 7.4 מיליארד דולר שהיו צפויים וכתוצאה מכך שער הדינר לדולר עלה בשוק השחור מ-8.5 ל-9.25. ערכו של המטבח צנח ביותר מ-600% מאז 2014.
משרד הכלכלה לא הגיב על מערכת האשראי הסבוכה, העוברת דרך בנקים מסחריים, ושלפי לשכת הביקורת, סובלת מחוסר שקיפות ומתקלות נוספות.
"אנחנו מדברים על מצב כלכלי ופיננסי גרועים מאוד", אמר נגיד הבנק המרכזי סדיק אל-כביר במסיבת עיתונאים נדירה שכינס ביום שלישי. "כולם, בין אם המערכת הפוליטית או הניהולית, נושאים באחריות שווה".
סוחרים וכלכלנים אומרים כי חוסר היציבות הפוליטית הוא גורם משמעותי בפגיעה בערך המטבע, כששיחות השלום של האו"ם תקועות.
רוב ההכנסות משמשות לתשלום משכורות
לוב מתקשה לממן יבוא מזון ולשמור על רזרבות המטבע הזר שלה, שלפי הבנק העולמי יסתכמו ב-67.5 מיליאד דולר - בהשוואה ל-123.5 מיליארד ב-2012. מומחים בינלאומיים סבורים כי הדרך היחידה לפתור זאת היא באמצעות פיחות ערך המטבע, אולם הסכמה על מדיניות כלכלית במדינה הנשלטת בידי מיליציות חמושות וללא תקציב היא משימה לא פשוטה.
לקבוצה הקטנה והחזקה או המקושרת, שמרוויחה מכלכלת הצללים המשגשגת, יש מעט מאוד עניין בשינוי.
לוב הצליחה השנה להגביר את תפוקת הנפט למיליון חביות ליום, אך עדיין מדובר בהיקף קטן בהרבה מזה שהיה בטרם ההתקוממות נגד קדאפי ב-2011. ההכנסות, שבדרך כלל היוו כ-80% מהתמ"ג, משמשות ברובן לתשלום משכורות, כולל לאלו ללוחמי המיליציות, שהפכו לעובדי ציבור בזכות תפקידם במהפכה. הסובסידיות, הכוללות סבסוד של נפט בסך ארבעה מיליארד דולר בשנה, הן בין הנדיבות ביותר בעולם.
לפי חוסני ביי, יו"ר קבוצת HB - אחת החברות הפרטיות הגדולות ביותר במדינה - הפרמיות על שער המטבע הרשמי וסבסוד הדלק הופכים את לוב ל"גן עדן חוצה גבולות למימון של טרור ושל פשיעה". לדבריו, "רוב חוסר היציבות בלוב קשור לפשיעה, בשל המחסור בשער חליפין שוויוני עבור הדינר והסבסוד שחייב להשתנות מסחורות לכסף מזומן.
בשנה שעברה, ההוצאות של לוב היו כ-26 מיליארד דולר, אך היא הרוויחה רק כשישה. "אנחנו צופים שההכנסות יגדלו השנה לכ-14 מיליארד דולר, אך ההוצאות צפויות להיות כפולות", אמר מארק גריפית', מתאם הפעילות במדינה מטעם קרן המטבע העולמית. "אי אפשר להחזיק מעמד ככה".
הממשלה פועלת לצמצום המשכורות הציבוריות בחמישה מיליארד דינרים בשנה, תוך הסרת כמאה אלף שמות של אנשים שמקבלים כמה משכורות.
אזרחי המדינה התרגלו לשפע של משרות ציבוריות ולמענקים ממשלתיים כשקדאפי ניסה לרכוש את נאמנותם כמו מנהיגי מדינות אחרות העשירות בנפט. אם בעבר מהגרים היו אלו שהועסקו בעבודות הכפיים, עתה אלו תושבים מקומיים, העובדים ללא חוזה.
"אלו זמנים קשים מאוד"
סלמן רשיד, עובד ציבור, אמר כי הוא קיבל משכורת רק על שלושה חודשים בשנה החולפת. "זה לא מספיק לצרכים בסיסיים", אמר. "עכשיו אני עובד באתרי בנייה ובתחזוקת מבנים".
אנשי עסקים משכו את הפקדותיהם מהבנקים מחשש שעובדיהם ידליפו על כך ואחרים מעדיפים לשמור את הכסף בבתיהם.
בביקורה השני בחנות בעיר העתיקה, אישה שהזדהתה רק כקרימה החליפה 500 אירו. "אני צריכה לעבור ניתוח בטוניס ואני מוכרת את המטבע הזר שלי. אלו זמנים קשים מאוד", סיפרה.
בעל החנות, סלח א-דין זרטי, אמר כי עד עשרה אנשים מגיעים לחנות שלו מדי יום ומוכרים שרשראות, ענקים וטבעות.