פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הברזל חם: האם תרזה מיי תצליח להציל את עצמה ואת בריטניה?

      כאוס פוליטי, משבר מנהיגותי וכל היוהרה הלונדונית האפשרית: האשה החזקה בממלכה מותקפת מכל עבר, והיא יכולה להאשים רק את עצמה

      הברזל חם: האם תרזה מיי תצליח להציל את עצמה ואת בריטניה?
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      לאן שהיא לא מסתכלת, תרזה מיי מוצאת רק צרות. שר ההגנה הוותיק מייקל פאלון פרש בבושת פנים אחרי שהודה כי הטריד מינית עיתונאית לפני כ-15 שנה. השרה הזוטרה לפיתוח פריטי פאטל התפוטרה אחרי שנחשף כי היא נפגשה בחשאי עם גורמים ישראליים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך ביקורה בישראל בקיץ. שר החוץ שלה בוריס ג'ונסון נושף בעורפה וגורם למשברים דיפלומטיים ותהליך הפרישה מהאיחוד האירופי לא מתקדם לשום מקום.

      כשנה וחצי לאחר שמונתה לראשת ממשלת בריטניה וארבע שנים וחצי לפני תום כהונתה, מיי היא כבר ברווז צולע. צליעתה היא גם תולדה של החטא שהעלה אותה לשלטון. היה זה חטא היוהרה של קודמה בתפקיד, דייוויד קמרון, שהיה משוכנע כי אזרחי הממלכה יסרבו לעזוב את האיחוד האירופי ולא יבחרו בפרישה, אפשרות שנראתה הזויה אז כמו היום.

      ראשת ממשלת בריטניה מיי בוועידת המפלגה, 4 באוקטובר 2017 (רויטרס)
      קיבלה הזדמנות פז ופישלה. מיי בוועידת המפלגה בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      אך מחנה הברקזיט ניצח, למרות הסקרים והתחזיות ואזהרות ראש הממשלה, והותיר את כולם המומים ובעיקר חסרי אונים לגבי ההמשך. בממשלה השמרנית של קמרון לא התכוננו כראוי לתרחיש שכזה, וראש הממשלה החליט שהוא מוותר על הזכות המפוקפקת לנווט את הממלכה מבריסל בחזרה ללונדון וברח שעות לאחר פרסום התוצאות הבלתי-נתפסות.

      יריביו, מנהיגי מחנה העזיבה, פעלו בצורה דומה. בוריס ג'ונסון, לשעבר ראש עיריית לונדון ומבכירי המפלגה השמרנית, הזדרז להסיר את מועמדותו בפריימריז בזמן שסוכנויות ההימורים העריכו כי יש לו את הסיכויים הרבים ביותר להיות ראש הממשלה. גם מנהיג מפלגת העצמאות UKIP, נייג'ל פראג', מיהר להסתלק אחרי שהפיץ מידע כוזב בציבור על כמה שהאיחוד חולב את בריטניה, בעזרתם האדיבה של טרולים רוסים.

      מפגינים בלונדון נגד תוצאות משאל העם באנגליה אודות עזיבת האיחוד (AP)
      חטא הברקזיט שהעלה אותה לשלטון. מפגינים נגד תוצאות משאל העם (צילום: אי-פי)

      אל הכאוס הזה נכנסה מיי, שרת הפנים דאז שלא הזדקקה למאמץ רב מדי כדי לקבל את מושכות המפלגה השמרנית. היא לא נבחרה על ידי הציבור כדי להנהיג את בריטניה בתקופת הלא-נודע, והמנדט שלה היה מעורער מלכתחילה. בתקשורת מיהרו להצמיד לה את הכינוי החבוט "אשת הברזל", כפי שנהוג היה לכנות את ראשת הממשלה הראשונה של בריטניה מרגרט תאצ'ר, אך בחודשים האחרונים היא דומה יותר לעלה נידף.

      מיי בימים אלו היא מנהיגה חלשה, עם מעט מאוד סמכות ויכולת להיחלץ מסחטנות פוליטית. ההימור שלה על בחירות מוקדמות כדי לחזק את ידה בשיחות המפרכות מול בריסל התגלה בדיעבד כאיוולת מהמדרגה הראשונה.

      מהבחירות ביוני היא יצאה בשין ועין, כשהיא מסרבת לקבל אחריות על התוצאה הקשה של המפלגה השמרנית. הלייבור המושמצים של ג'רמי קורבין התחזקו על חשבונה, ומיי נאלצה ליצור קואליציה שברירית עם המפלגה הצפון אירית האולטרה-שמרנית. ירח הדבש הבעייתי בין שתי המפלגות מחזיק את הממשלה הזו בחיים לבינתיים, אך גם הגדיל את קלף המיקוח של הצפון אירים פי כמה מאשר כוחם האמיתי.

      מי שעלתה לשלטון בזכות הסתלקות מנהיג שהאמין לסקרים, איבדה את הרוב הנוח שבו החזיקה רק כי הסתנוורה מסקרים שהעניקו לה רוב גדול עוד יותר. היא לא הסתפקה בשלטון נוח עד ל-2020, מועד הבחירות המקורי, אלא התפתתה להרוויח עוד שנתיים כדי להשלים את הליך הברקזיט המייגע מבלי להתעסק בשיקולים אלקטורליים. מיי נכשלה, אך לא הרימה ידיים על אף שחלק מחבריה למפלגה שוקדים על הדחתה מאחורי הקלעים. הם טרם התהוו לכוח משמעותי מספיק, אולם המשך כישלונותיה לקדם את הפרישה מהאיחוד האירופי עלולים להאיץ את צמיחתו.

      בוריס ג'ונסון שר החוץ הבריטי במהלך קמפיין הבחירות לפרלמנט הבריטי, מאי 2017 (רויטרס)
      הפה הגדול הפך לשר חוץ סורר. בוריס ג'ונסון (צילום: רויטרס)

      מי שמוזכר שוב ושוב כמועמד אפשרי להחליפה הוא שר החוץ הסורר שלה, בעל הפה הגדול שלא מפסיק לסבך את בריטניה. ג'ונסון ממשיך לקדם "ברקזיט קשה", פרישה מהאיחוד שתותיר מעט מאוד קשרים בין בריסל ללונדון אם בכלל, ומקשה על מיי לאחד את שורות השמרנים המפולגים בינם לבין עצמם כיצד צריך להיראות הסכם הגירושים מהאיחוד.

      היא סירבה להישמע לקולות במפלגה שקראו לפטרו בספטמבר, אחרי שפרס את חזון הברקזיט שלו במה שנתפס כקריאת תיגר על מנהיגותה, ואיבדה עוד מסמכותה החלושה. ג'ונסון אמנם הרבה להדגיש כי הוא מאמין בראשת הממשלה ואינו מתכוון להחליפה, אולם הוא חג בסביבתה וממתין לעטות על הפגר הפוליטי בזמן המתאים.

      לשונו משוחררת הרסן הגיעה עד לטהראן והקשיחה את ידי המשטר כלפי אזרחית בריטית כלואה, כשרמז שנזנין זגרי-רטקליף הכשירה עיתונאים באיראן בעוד שהיא עבדה בקרן הצדקה של רויטרס ולא בסוכנות הידיעות. היא נשלחה לחמש שנות מאסר בגין "ניסיון להפיל את המשטר", אך דבריו של שר החוץ, שהודה כי טעה בדבריו, החמירו את מצבה המשפטי.

      בעוד מיי נאבקת במורדים מהבית, היא נקלעה גם להתמודדות מול טהראן, בימים שבהם הסכם הגרעין – שעליו חתומה גם בריטניה – מעורער על ידי מהלכיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפי דיווח של הטלגרף, בלונדון שוקלים להעביר 400 מיליון ליש"ט לטהראן ככופר עבור שחרורה או להעניק לה חסינות דיפלומטית, מעמד שיחריף את המשבר מול הרפובליקה האסלאמית.

      מבחן קריטי

      בשבועות הקרובים, מנהיגותה של מיי תעמוד למבחן מנהיגותי נוסף, אולי קריטי וסופי. הפרלמנט החל לדון בהסכם הגירושים מבריסל, שיעגן את ההתנתקות של הממלכה מהאיחוד לאחר 40 שנה. מעט מאוד התקדמות נרשמה מאז הופעל באופן רשמי סעיף 50 באמנת ליסבון, צעד שהחל את המשא ומתן בין בריטניה לאיחוד האירופי.

      בבריסל חשים שידם על העליונה ומנצלים את חולשתה של מיי, ומסרבים להצעות שהעלתה עד כה למתן הפיצויים לאיחוד על העזיבה חסרת התקדים. כדי להתקדם לשלב הבא בדיונים, האיחוד דורש "התקדמות מספקת" בתחום התשלומים, הסכמי המכס עם אירלנד וזכויות אזרחי האיחוד החיים בממלכה, עד אמצע החודש הבא. השלב הבא והמהותי עוד יותר הוא על קשרי המסחר ביום שאחרי הגירושים, סוגיה המדאיגה את הגורמים העסקיים בבריטניה החוששים מפגיעה כלכלית חמורה לנוכח הזעזוע המדיני.

      "אנחנו נעזוב את האיחוד האירופי ב-19 במרץ 2019", הבטיחה מיי השבוע, כשניסתה להסביר כי הדיונים הצפויים בפרלמנט הם חשובים וצודקים. אבל אלו עלולים לחבל בתכניתה, מאחר שהמורדים במפלגתה מאיימים להצטרף ללייבור ולהצביע נגד החוק. הם מתנגדים לקבוע לוח זמנים בלתי-גמיש, שעלול להסתיים בפרישה ללא הסכם – תרחיש אימים מבחינת רבים בממלכה.

      הנסיך אדווארד מצדיע ליוצאי הצבא במהלך מצעד יום הזיכרון בממלכה המאוחדת, לונדון, 12 בנובמבר 2017 (רויטרס)
      שעון החול הבריטי מתרוקן. יום הזיכרון בממלכה (צילום: רויטרס)

      אם אכן יתרחש מרד שכזה במפלגת השלטון, הסיכוי לחילופים בשורות הנהגת השמרנים רק יגבר. גם קיום בחירות חדשות הן אופציה אפשרית, אולם אז תסתכן המפלגה השמרנית באובדן השלטון לטובת הלייבור המתחזקים. אם קורבין נחשב עד לפני כשנה למת מהלך, לנוכח הסתבכות מפלגתו בהתבטאויות אנטישמיות, הוא נסק – בעיקר בזכות תמיכת הצעירים - בעקבות סחבת הברקזיט, ההתנהלות הכושלת של מיי באסון המגדל הבוער בלונדון ויתר ליקויי מנהיגותה.

      בלייבור לא מפספסים אף הזדמנות להכות על הברזל בעודו הוא חם, ולתקוף את מיי בנקודות התורפה שלה, זכר לקיצוצים החדים בתקציבים ציבוריים שעשתה בתפקידה הקודם בתור שרת פנים. שני בתי ספר ממיידסטון, מחוז הבחירה של ממיי, מבקשים מההורים לתרום להם פאונד אחד מדי יום כדי לסייע ברכישת עטים ודפים. "הממשלה יכולה לעשות ספינים כמה שתרצה, אבל המציאות היא שהקיצוצים פגעו קשות בבתי הספר, כולל במחוז הבחירה של ראשת הממשלה עצמה", אמרה שרת החינוך בממשלת הצללים של הלייבור אנג'לה ריינר.

      הדבר המעודד היחיד מבחינת מיי היא שבפוליטיקה, הכול יכול להתהפך שוב במהירות, ומי כמוה יודע זאת. כישלון של מישהו אחר הופך במהירות להזדמנות, שמתרסקת בתבוסה ועוברת להשפלה בוועידת המפלגה, שם ניסתה מיי להחזיר מכבודה – אולם מופע האימים שלה כלל השתנקות ממושכת, התפרצות של מפגין מהקהל ותפאורה כושלת.

      באותה מהירות המצב יכול להתהפך שוב לטובתה. פריצת דרך בשיחות עם האיחוד והצלחה להעביר את חוק הברקזיט בפרלמנט, יאפשר למיי מרווח נשימה וזמן לארגן את השורות מחדש. כישלון נוסף, יאיץ את שעון החול למותה הפוליטי ויעמיק את התהו ובהו השורר בממלכה מאז משאל העם על הברקזיט, שדומה שאיש אינו רוצה בו עוד – פרט לוולדימיר פוטין, שהואשם על ידי מיי בניסיון לערער על הדמוקרטיות המערביות ברחבי העולם.