המלצה לח"כ אמסלם: חוק שתיקה שיכלול את כולם

הבלגן האמיתי רק מתחיל. בימים האחרונים, אולי בשל הסערה המתרחשת בין יו"ר הקואליציה דוד ביטן וחברו למפלגה ח"כ דודי אמסלם למפכ"ל, נחשפנו לפרסומים, שמגיעים כנראה מטעמה של משטרת ישראל, על התשתית הראייתית לשוחד המתגבשת בתיק 1000. כללי המשחק עשויים כעת להשתנות מן הקצה אל הקצה. המשטרה תסיים את החקירה, הפרקליטות שמלווה את החקירה ומעורה בה תתאמץ לקבל תוך זמן קצר החלטה להגיש כתב אישום.

כשזה יקרה, תיק החקירה יועבר לעורכי הדין, כחלק מהיערכותם המקצועית בתיק. וכשזה יקרה – נחשף להדלפות בכלי התקשורת: עדויות, תמלילים והקלטות. החומרים המצויים בתיק, עשויים להיות כואבים ומביכים בעשרות מונית מפרסום המלצות המשטרה, כפי שנוכחנו לדעת בתיקים דומים של נבחרי ואישי ציבור.

כיאה לתיקים מתוקשרים, עורכי הדין ויועצי התקשורת מסתערים על השלל העצום שהגיע לידיהם ומשגרים את חומרי הגלם הישר לעיתונאים וכלי תקשורת תואמי אג'נדה ואינטרסים. כל גורם יפעל במרץ רב כדי להשפיע על הזירה התקשורתית ומשם על מקבלי ההחלטות. אנו עשויים להיות עדים לפרסומים המערערים או מחזקים את מקצועיותם ואמינותם של החוקרים.

מקבלי ההחלטות הם אנשים בשר ודם, גם הם הודו בעבר שקשה להתעלם מפרסומים כאלה ואחרים. לתיאור שישתקף אין למשטרה יד ורגל במה שיתרחש, הרי היא מסרה את התיק. אזרח מן השורה שייחשף לפרסומים יאשים את המשטרה בפרסומים מטעם, אך לא כך הדבר.

חוק ההמלצות שמקדם ח"כ אמסלם אינו משמעותי. המשטרה מפרסמת המלצות וסיכומים על התשתית הראייתית שהתגבשה רק בתיקים נגד אישי ציבור. אני יותר ממעריך שהצעת החוק לא תעמוד במבחן המציאות. החוק כנראה לא ימנע את פרסום עמדת המשטרה – האם למישהו יש ספק שכלי התקשורת לא ימצאו דרך לפרסם את המלצות המשטרה? לא בגלל אי עיבוד החוק, אלא כי כך זה עובד. אלא אם החוק יאסור באותה נשימה גם על עורכי הדין ומי מטעמם לא להעביר לעיתונאים ועל אמצעי התקשורת לא לפרסם את שנודע להם.

אחלק עצת חינם לח"כ אמסלם: צרף לחוק גם את הפרקליטות, הרי אחת הסיבות הענייניות להצעת החוק, הייתה הטענה כי הפרסום מטעם המשטרה על החשדות מהווה פגיעה משמעותית בחשוד. אני מסכים עם טענה זו. אבל איך הדבר שונה מפרסום החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום? הפרסומים בעת ההיא יהיו קשים ורגישים יותר. גם לאחר ההחלטה לגבש כתב אישום, הפרקליטות עוד יכולה לחזור בה לאחר השימוע, עוד עשויה להתגבש עסקת טיעון שלא תשקף את הפרסומים בתיק. בחלוף השנים נתקלנו לא פעם בתיקים מתוקשרים שמתנהלים בבית המשפט, ולבסוף "מתכווצים" עם ההכרעה.

למען אותה מטרה "נעלה", אפשר גם להחליט שהחוק יכלול את כולם! את המשטרה, הפרקליטות, עורכי הדין והתקשורת. שיוחלט שרק בית המשפט יכול לעדכן כי נפתח משפטו של איש הציבור. כך יחסכו עצים רבים, דיו, חשמל וכמובן עוגמת נפש מרבים וטובים.

עיתוי המהלך של ביטן ומאסלם ברור לכל. אפשר לא לאהוב את דרכם, אך חייבים להעריך את שני החלוצים על החברות וההגנה שהם מעניקים ומפגינים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו. פעילותם אף ראויה להערכה כפולה לנוכח דממת האלחוט עליה מקפידים חבריהם למפלגה. יתכן והדבר מתוכנן ומתואם. ימים יגידו.

בין אם חוק ההמלצות יעבור או לא, אישי ציבור חייבים להפנים היטב שחלק בלתי נפרד ממעמדם והיתרונות הנלווים לו, הוא שביום הדין הם יקבלו מהתקשורת מנה גדושה של פרסום לא אוהד. כפי שבימים כתיקונם הם מצפים ודורשים מדובריהם להביא לידי ביטוי את הישגיהם לבוחרים ולציבור באותם כלי תקשורת.

ממש כפי שעוזרת בית המועסקת בבית פרטי ולא מאפשרים לה ללכת לשירותים בזמן העבודה לא תזכה לפסטיבל תקשורתי, אך אם אותה עוזרת מועסקת ברחוב בלפור, היא תקבל במה בלב מהדורת החדשות. אגב, מאז מוצאי שבת, אחרי הראיון של שירה רבן עם גיא פלג, אני מצפה לראות ראיון דומה בו מתארת עוזרת שמועסקת או הועסקה בעבר כעוזרת בבית ראש הממשלה, מספרת שלא כך פני הדברים. הרי במשך שנים רבות של הזוג נתניהו ברחוב בלפור, חייבת להמצא לפחות אחת כזו, שתאזן את התמונה והתחושה.


הכותב שימש בעבר כדובר משטרת ישראל וכיום כיועץ תקשורת.