"סיכון לביטחון המדינה": הממשלה הזניחה את הטיפול באיום הרחפנים

- עד סוף 2017 מספר הרחפנים האזרחיים יגיע ל-20 אלף - חשש כי ישמשו לטרור ולפשיעה
- על פי ממצאי הדוח, צה"ל, המשטרה ורשות שדות התעופה מגלגלים את האחריות לנושא זה על זה
- רק בחודש מאי האחרון הסכים השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקבל את האחריות ל"איום הרחפנים בשמי ישראל"
-כיום, כך קובע המבקר, לחיל האוויר אין מענה שלם להגנה מפני רחפנים

"אנחנו לא יכולים בכלל לחזות את ההסתעפויות שיש בתוך האיום הזה. הוא הרבה יותר גדול לדעתי ממה שאנחנו משערים אפילו ברגע זה", במילים אלו תיאר ראש הממשלה בנימין נתניהו את האיום הנשקף לישראל מכלי טיס לא מאוישים. אולם למרות הערכה זו, לה שותפים כל גופי הביטחון במדינה, בדוח מיוחד של מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי), קובע השופט בדימוס יוסף שפירא כי הממשלה מתעכבת בהיערכות לאיום החמור, וכי עדיין אין מדיניות ברורה בנושא.

הממצאים בדוח מדאיגים: עד סוף 2017 יגיע מספר הרחפנים האזרחיים בישראל לכ-20 אלף. ניתן לרכוש אותם בקלות יחסית באינטרנט ולהפעיל אותם ללא הכשרה מוקדמת, מכל מקום וללא אמצעים מיוחדים. מצב זה מעלה כמה חששות כבדים: כאוס בשמי הארץ ושימוש ברחפנים על ידי גורמי טרור או פשיעה. סגן המפכ"ל, ניצב זוהר דביר, אמר בעבר כי "האיום הוא כאן ועכשיו. מגוון תרחישי האיום הוא עצום וחשוב להתייחס לכך במלוא העוצמה והנחישות". בצה"ל הגדיר זאת סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף יאיר גולן כ"איום בעל יכולות מגוונות" ובחיל האוויר תואר איום הרחפנים כאיום בעל "פוטנציאל נזק הולך וגדל".

הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה שאף גוף לא מוכן לקבל את האחריות לטיפול באיום המתעצם. לפי ממצאי הדוח, צה"ל, המשטרה ורשות התעופה האזרחית משליכים את האחריות בנושא הרחפנים זה על זה. עד היום, טרם התקבלה החלטה בקבינט בנושא. בדיון שנערך במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במאי 2015 סוכם כי "אין גוף אחד הרואה את עצמו אחראי לטיפול בנושא". המשטרה טענה כי האחריות למרחב האווירי של ישראל נתונה בידי צה"ל, בעוד שבצבא טענו כי ככל שמדובר בכלים שאינם חוצי-גבולות – אין אחריות לצה"ל. בשל הוואקום שיוצר מצב זה, קובע המבקר, "גדל הסיכון לפגיעה בביטחון המדינה".

הגוף שהיה אמור לבצע עבודת מטה מקיפה בנושא הוא המל"ל, אלא שמסיבות שונות, גיבוש המלצות בנוגע להתמודדות עם איום הרחפנים ויישומן התעכב, בעיקר בגלל המחלוקת בין הצבא למשטרה. עבודת המטה התחילה ב-2015 ובאפריל 2016 גובשה טיוטה להחלטת ממשלה, ובה הוצע לפצל את האחריות בנושא: צה"ל יהיה אחראי על האיום מצד רחפנים שנכנסים לישראל מחוץ לגבולה, ואילו המשטרה תכסה את הרחפנים הפועלים בתוך שטח המדינה. במשטרה התנגדו בנחרצות להצעה, וטענו כי אין להם כלים להתמודד עם המרחב האווירי – תחום שעליו מעולם לא הופקדו. "אנו סבורים כי נוכח היתרון היחסי הקיים בידי צה"ל, האחריות הכוללת לנושא צריכה להיוותר בידי צה"ל...", נכתב בתשובת המשטרה לטיוטה מתוקנת של ההצעה שהועברה אליה בינואר 2017.

רק בחודש מאי האחרון הסכים השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקבל את האחריות ל"איום הרחפנים בשמי ישראל", אולם חודש לאחר מכן הסתייג מניסוח החלטת הממשלה המוצע, וטען כי למשטרה אין כלים ליירט רחפנים בתוך שמי ישראל. לאחר מכן הוסכם כי המשטרה לא תהיה אחראית על אבטחת יהודה ושומרון, בסיסי צה"ל ומתקנים ביטחוניים רגישים אחרים שיאובטחו על ידי הצבא וגורמים ביטחוניים רלוונטיים. החלטה סופית בנושא עדיין לא התקבלה. המל"ל, כך קובע המבקר, כשל בכך שלא המליץ להקים גוף שירכז את הטיפול בנושא עד לאישורה ויישומה המלא של החלטת הממשלה, לכשתינתן.

גם בצה"ל הטיפול בנושא מתעכב. "תחום הרחפנים נמצא בזינוק טכנולוגי ובתפוצה המתרחבת בקצב מהיר, וצפוי להוות חלק אינטגרלי משדה הקרב בשגרה ובלחימה. זמינות ונגישות גבוהות אל אמצעי לחימה זה, לצד התקדמות טכנולוגית בעולם ובאזור, צפויות להפוך אותו לנדבך משמעותי בבניין הכוח של האויב", כך תואר איום הרחפנים בהערכות להק המודיעין של חיל האוויר לשנת 2017.

כיום, כך קובע המבקר, לחיל האוויר אין מענה שלם להגנה מפני רחפנים. בצה"ל נמשכת עדיין עבודת המטה בנושא, אולם דרכי הפעולה בנושא לא אושרו, ולא הוקצו תקציבים לטיפול בנושא במסגרת התכנית הרב שנתית. "גובר הסיכון כי שימוש ברחפנים על ידי האויב יישאר ללא מענה מספק", כתב המבקר בדוח.

גם בחזית האזרחית קיים פער בין היקף תופעת השימוש ברחפנים לבין היכולות של הרשויות שאמורות לאכוף ולפקח על הפעלתם. לרשות התעופה האווירית, הגוף האחראי על תחום התעופה האזרחי בישראל, אין כלים לאכוף את חוק הטיס על מפעילי רחפנים. החוק עצמו אינו מתאים למצב הקיים כיום.

כך למשל, מרבית מפעילי הרחפנים עושים זאת כתחביב או למטרות ספורט. במצב זה לא נדרש רישיון להפעילם ולרשות התעופה האזרחית אין יכולת לאכוף לגביהם את החוק. אם לא די בכך, הרי שלמפעילי רחפנים למטרות פנאי וספורט כלל אין חובה לרשום את כלי הטיס שלהם, למרות שהם מהווים את הרוב המוחלט של רחפנים בשטח ישראל. לרשות יש אפשרות להטיל סנקציות כספיות, אולם אלו נמוכות יחסית, בדרך כלל עומדות על סכום מרבי של 500 שקלים, ואינן מרתיעות את מפעילי הרחפנים. על התחום כולו מופקדים שני מפקחים בלבד, שלהם גם תפקידים אחרים.

המשטרה, מצדה סוגרת תיקים רבים הקשורים להפעלת רחפנים, למרות שהיא מודעת לכך שבמרבית המקרים, למפקחי הרשות אין סמכות חקירה לצורך אכיפה פלילית של הוראות חוק הטיס. ברשות התעופה האזרחית טענו כי הם אינם מסוגלים לנהל פעילות אכיפה בתחום הפלילי בנוגע להפעלת רחפנים, וכי יש להטיל אחריות זו על המשטרה. "הרשות לא נבנתה למטרות של סיכול טרור ויירוט כלי טיס...", נכתב בתשובה לטיוטת דוח המבקר.

גם למשטרה יידרש זמן להיערך לאפשרות של פיקוח אווירי של שמי הארץ בהקשר של רחפנים. הדוח המקורי של המבקר בנושא כלל חלקים נוספים שנאסרו לפרסום, אולם כפי שנכתב בהודעה לתקשורת שצורפה לדוח, "החיסיון שהוטל על הדוח אינו מונה את הבנת מהות הביקורת".

מצה"ל נמסר בתגובה לדוח כי הממצאים יילמדו, וצה"ל יפעל ליישום הליקויים. "כפי שצוין בדוח, מדובר באיום מורכב המהווה אתגר טכנולוגי המשותף לצבאות רבים בעולם ופתרונות המדף הקיימים אינם מספקים. בחודשים האחרונים האיץ צה"ל את פעילותו באופן משמעותי במטרה להגן על מדינת ישראל מפני רחפנים בתחומי אחריותו".

עבודת המטה בנושא נעשית בשיתוף הגופים הביטחוניים האחרים ולאחרונה הוקמו שני צוותים משותפים: צוות לבניין הכוח בהובלת משרד הביטחון וצה"ל אשר יעסוק בהיבטי הפיתוח של היכולות הטכנולוגיות וצוות לתיאום תפיסת ההפעלה בין כלל הגורמים", מסר דובר צה"ל. "צה"ל יקצה משאבים לקידום דרכי ההתמודדות עם איום הרחפנים בהתאם לסדרי עדיפויות במענה לכל לאיומים, זאת תוך ניהול סיכונים מושכל".

עוד הוסיפו כי "צה"ל ימשיך לפעול בהגנה על מדינת ישראל ושטח האווירי. יודגש כי בשנה האחרונה הביא חיל האוויר להפלתם של מספר רחפנים כחלק ממשימותיו להגנת שמי המדינה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "סוגיית הרחפנים מוכרת ומטופלת ומדינת ישראל היא מהחלוצות בעולם במתן מענה לבעיה. ב-14 במאי 2017 קיים ראש הממשלה נתניהו דיון בנושא וב-28 ביוני התקיימה ישיבת קבינט, בנוסף לדיונים מקצועיים במסגרת המל"ל. ראש הממשלה הנחה את המועצה לביטחון לאומי יחד עם משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים לקדם מוכנות לאומית לסוגיית הרחפנים. ראש הממשלה נתניהו כבר פנה למדינות אחרות שעומדות מול אותה בעיה".

(עדכון ראשון: 16:00)