לפעמים זה שווה הכל

לעתים זה שווה הכל. את כל הרפש, הגועל, הבוץ והבושה. את גברי לוי, את דני לוי, את פרשת הצעירה, פרשת הבוגרת, פרשת הקלפים ופרשת השבוע. את המגרש בשכונה, את השופטים העיוורים, את הקללות למשפחת לוזון, את משפחת לוזון, את מחירי הכרטיסים המופרזים (85 ש"ח למבוגר, תודה תאומים), את הנהמות לברוך דגו והפרצוף הזחוח של ניב רסקין.

לעתים, רחוקות אמנם, באים משחקים עם אבירים בדמות קטן, בלילי, בניון, פראליה, פישונט והלל (כן הלל!) ומזכירים לך למה למרות כל הבחירות, ההפגזות, האסונות והפרצוף הזחוח של ניב רסקין - החלק הראשון של העיתון שאתה לוקח ליד הוא הספורט.
בלומפילד העניק לנו 90 וקצת דקות של הנאה צרופה, כשכל קבוצה בנס לא הפסידה ובנס לא ניצחה.

לפעמיים בכוס יש יותר מרק שני חצאים. הפועל ת"א נתנה את שני המשחקים הכי טובים שלה העונה מול מכבי חיפה, וזה הספיק לה לשתי נקודות הרואיות בלבד. אבל בלי גרשון, בלי הולמאי, עם חטוטרת של פרשיה מכוערת ועם החמצה של אחת למיליון של בניון. האוהדים באדום לא יודעים אם לצחוק או לבכות.

והירוקים, את ההחמצה של בניון אי-אפשר יהיה להסיר מזיכרונם גם ניתוח מוח. אבל בכרמל צריכים לזכור שבשנה שעברה הפועל ת"א לקחה דאבל ללא ניצחון על מכבי חיפה באף אחד מארבעת המשחקים (פנדלים לא נחשב), כך שאפשר להיות רגועים.

כשהתברר שגרשון לא משחק, קשה היה לקבוע מי יותר מאוכזב, האדומים (מסיבות מובנות) או הקהל בירוק, שהתאמן בכל שבת במשך חודשים בקריאות הקרב לאימא שלו. לשווא.

במחצית הראשונה הפועל המשיכה במופע האנמי שלה מהשכונה בעוד חיפה כמו שחקן אולימפית גאה, עקצה בתכליתיות. אך למרות היתרון, הקהל הירוק כבר החל לראות את האליפות הולכת כש"הילד" נפצע וירד מהקווים. כשהוא חזר למגרש הם חזרו להכרה. האימפוטנטיות של האדומים הסתיימה עם השער הראשון העונה של בלילי בראש, מה שהגביר את קריאות העידוד האדומות "הוא זכאי" (בקרוב קלטת הוידאו).

ואז הגיע בניון, ואז הגיע הלל, ואז הגיע שוב בלילי, ואז הגיעה הרגל של בנאדו, ואז הגיע המשקוף ואז הגיעה שריקת הסיום. ואז סוף סוף יכלו לשמוח בבית"ר. לידיעת הקורא אלון חזן.

עם הפנים לעתיד. חשבתם שאתם מכירים את התינוקות של קשטן? טעיתם. טקס קצרצר בפתיחת המשחק, שערכה אגודת הפועל ת"א לילדים מצטיינים העלה על המגרש זאטוטים בגובה הדשא, ממוצע גיל של חמש שנים. מוטי אורנשטיין בתפקיד הגננת נתן תעודה ובליבו התפלל שהקטנים לא יסתבכו, חלילה, בגן במשחק "רופא וחולה" עם איזו בת טובים.