פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חקירת אישי ציבור: להגן על האינטרס הציבורי האמיתי

      בעוד כשנה תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות, כצפוי – תהיה זו עונת התחקירים, הבדיקות, התלונות והחקירות. הגיע הזמן לשנות את השיטה המדירה את רגליהם של רבים וטובים מלהיכנס לחיים הציבוריים

      "אני מחלק את חיי לשניים - עד שנחקרתי במשטרה, ולאחר שנחקרתי... אני פגוע, מרוסק, כאוב, כועס ומתעב את המערכת. הביטחון העצמי שלי בשפל, היכולת שלי לנהל מערכות כפי שהייתי מורגל בעבר, ממש ירדו ב-90%... אם הייתי יודע איזה מחיר אשלם בעקבות הכניסה לתפקיד הציבורי, וכמה קל יהיה לכל מי שיחפוץ להביא את המשטרה לפתוח נגדי בבדיקה, שתוביל לחקירה שתהרוס את חיי - לא הייתי מעז להיכנס לתפקיד".

      כך מתאר את תחושותיו ד', קצין בכיר בצבא לשעבר, אדם נורמטיבי שמעולם לא הסתבך עם המשטרה, ששימש עד לפני כשלוש שנים בתפקיד ציבורי בכיר באחד מגופי התקשורת הגדולים בישראל. נגד ד' נפתחה "בדיקה" שהפכה בהמשך לחקירה, בחשד לביצוע עבירות של שוחד וסחיטה באיומים נגד קולגות שלו מעולם התקשורת.

      החקירה נמשכה כשנתיים, שבסופן נסגר התיק בידי הפרקליטות בלא כלום. במהלך תקופה זו הפך ד' ל"שבר כלי" המטופל על ידי פסיכיאטר, כשבין היתר נאלץ ד' לעזוב את תפקידו, פרנסתו נפגעה אנושות לתמיד, ומשפחתו וסביבתו הקרובה התרחקו ממנו.

      המפכ"ל רוני אלשיך והשר ארדן היום בטקס טקס חנוכת השיטור הרגלי של חוף הים 6 ביולי 2017 (ראובן קסטרו)
      פתיחה בחקירה לא צריכה להיות האפשרות הראשונה. ארדן ואלשיך (צילום: ראובן קסטרו)

      לא מעט אנשים בעלי שיעור קומה חוששים להיכנס לפוליטיקה או לתפקידים ציבוריים, זאת בצל חששם כי בעת שיציגו מועמדות לתפקיד ציבורי כל שהוא, או בשעת מילוי התפקיד הציבורי, יצוצו לגביהם יש מאין חשדות שיובילו את המשטרה לפתוח נגדם בחקירה פלילית, או לכל הפחות ב"בדיקה מקדימה", שתוביל להרס חייהם האישיים והמקצועיים.

      הלכה למעשה, אין כל הבדל בין הליך "בדיקה מקדימה" לחקירה פלילית מבחינת ההשלכות האפשריות על חייו, שמו הטוב ועתידו המקצועי של איש הציבור. במסגרת ה"בדיקה", היכולה להתפרס על פני חודשים רבים, המשטרה מבצעת פעולות חקירה הכוללות: גביית עדויות, האזנות סתר, הוצאת צווים לרשויות שונות, חיקורי דין בחו"ל וכן הלאה. הפעולות הנלוות לבדיקה, עלולות לדלוף לתקשורת, שתשמח מצדה ליצור נרטיב ציבורי היכול להביא לקריסת הקריירה שבנה בעמל רב, ולהרס חייו וחיי בני משפחתו של איש הציבור.

      בהתייחס להדלפות לתקשורת – הגיע הזמן להפסיק ו"לחפש מתחת לפנס" תוך עשיית דה לגיטימציה למשטרה, שהינה הגוף היחיד שנקט בצעדים רדיקליים למיגור הדלפות (בין היתר על ידי ביצוע שאלונים ובדיקות פוליגרף לחוקרים העוסקים בחקירת אישי ציבור) - זאת בעת שברור כי ישנם גורמים חוץ משטרתיים שלהם אינטרס מובהק בהדלפות. בין היתר המדובר בגורמים כדוגמת בעלי עניין שהנגישו את המידע הראשוני המכירים את "הראיות לכאורה", כמו אף עורכי דין המתלווים למעורבים מהם נגבית עדות, וכן אנשי רשויות אכיפה נוספות המתלווים לבדיקה.

      האיזונים והבלמים יחזירו את הצדק

      כיום קל מאוד ליריב פוליטי להנגיש למשטרה מידע על יריבו המבוסס אך ורק על שמועות וספקולציות, כזה שלא יותיר ברירה למשטרה אלא לפתוח בבדיקה מקדימה או בחקירה. מידע זה יכול שיהיה מונגש לפיתחה של המשטרה כמידע מודיעיני, תחקיר עיתונאי, דיווחים אנונימיים ועוד. יכולות קיברנטיות מתוחכמות מאפשרות לבעלי עניין לשתול מידע מפליל המתחזה להיות מידע אמיתי, זאת אף מבלי שיחשפו את עצמם בפני הרשויות.

      המשטרה מוצאת עצמה לעתים מתומרנת בידי בעלי עניין בקידום אינטרסים במאבקים פוליטיים. ניקח כדוגמא מצב שבו מועמד בבחירות לראשות עיר מעוניין להכפיש ראש עיר מכהן בכוונה לרשת אותו בתפקיד. קל יהיה מאוד לאותו מועמד ליצור באזז של שמועות וספקולציות שיופץ בקרב חברי אופוזיציה, שלפיו ראש העיר נוהג לפעול עבור יזמי בנייה המקורבים אליו בקידום האינטרסים העסקיים שלהם בעיר. אותו "ספין" יגיע בסופו של דבר לפתחה של המשטרה שתיאלץ לפתוח ב"בדיקה מקדימה" בשל חשדות לקבלת שוחד.

      אביחי מנדלבליט במהלך ועידת משפט 29.8.17 (צלמים זמניים מורשים , מגד גוזני)
      אישורו הרי נדרש רק בפתיחות חקירה של רמי דרג. מנדלבליט (צילום: מגד גוזני)

      על פי החוק ונוהלי המשטרה, אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה דרוש רק במקרה של חשדות העולים נגד ראש הממשלה, שרים ושופטים. בכל הנוגע לאישי ציבור אחרים, דוגמת חברי כנסת, ראשי ערים או מנכ"לים במשרדי ממשלה - ההחלטה אם לפתוח בבדיקה מונחת לפתחו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, לאחר שמועברת לו המלצתו של ראש היחידה החוקרת.

      אמנם אנשי ציבור לא אמורים להיות מורמים מעם בכל הקשור לשוויון בפני החוק, ולא פעם חשדות המועלים כלפי אנשי ציבור מתבררים כמבוססים ונכונים, ואולם – במשוואה המובילה להחלטה אם לפתוח בבדיקה או בחקירה, יש להכניס פרמטרים נוספים כגון מעורבות של גורמים בעלי עניין ביצירת החשדות, ההד התקשורתי שנלווה לבדיקה, וכן – גם את הנזק שנגרם לציבור שבחר באותו איש ציבור, בכך שתפקוד המערכת שעליה איש הציבור מופקד נפגע קשות, בין היתר בשל ההתקפות באמצעות יריבים פוליטיים, שלהם יהיה נתון שישתקו אותו מלקבל החלטות, וכן בשל המשאבים שייאלץ להקצות במלחמת חייו על שמו הטוב.

      "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות", כך שגם אם המשטרה מקבלת החלטה לפתוח בבדיקה מקדימה ולא בחקירה, בשל רצונה הטוב שלא לתייג את איש הציבור כחשוד, כשההשלכות הינן בלתי נסבלות מבחינתו - מרכבת הבדיקה תגרור אותו ברחובה של עיר לאורך תקופה ארוכה, מבלי שיוכל להתגונן ולהגיב, כשחייו, חיי ילדיו הקטינים ופרנסתו של אותו איש ציבור, ייפגעו לעיתים לבלי הכר.

      המצב הקיים כיום חייב להשתנות מהיסוד. זאת למשל באמצעות קביעת קריטריונים ברורים יותר, שיביאו לכך שלא תיפתח בדיקה במשטרה נגד איש ציבור בשל כל ספין שנוצר במסגרת מאבקים פוליטיים במטרה להכפיש ולהרוס את שמו וחייו של היריב.

      בנוסף, ראוי להקים ועדה בלתי תלויה שתורכב מקצין משטרה בכיר, שאינו נמנה על שורות היחידה החוקרת, פרקליט בכיר שלא יתלווה בהמשך לתהליך הבדיקה או החקירה וכן שופט בדימוס – שתבחן באופן מקצועי ובלתי תלוי אם המידע נגד איש ציבור, מבוסס על תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בבדיקה או בחקירה, או שמא מדובר במידע המבוסס על ספקולציות וספינים, שלגביהם ישנו חשד סביר כי הופץ בידי יריב פוליטי. כמו כן, תגדיר הוועדה את הנושאים שייבחנו במסגרת הבדיקה ואת משכה.

      רק על ידי יצירת איזונים ובלמים כאמור, יושב האיזון הראוי למקומו. אין בדברים הנ"ל רצון להגן על אישי הציבור. השינוי המוצע הכרחי על מנת לשמר את אמון הציבור במשטרה והפרקליטות.

      עו"ד מאיר ארנפלד שימש בעבר כראש מחלק חקירות ביאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה). כיום מייצג חשודים בעבירות צווארון לבן.