הריאיון של סעד אל-חרירי אמש לא ישנה כנראה את המציאות בלבנון או אפילו את התפיסה לגבי הנסיבות שהביאו להתפטרותו של ראש הממשלה. מעריצי אל-חרירי ומחנה "14 במרץ" ימשיכו לראות בהתפטרות מתפקיד ראש הממשלה מעשה אמיץ וכן, אל מול הדורסנות של חיזבאללה וסוריה, בעוד תומכי הארגון השיעי ומשטר בשאר אסד בלבנון ובמזרח התיכון כולו ימשיכו לגרוס כי מדובר בהצגה סעודית וכי אל-חרירי אולץ להתפטר.
לפחות תיאוריות הקונספירציה הופרכו בחלקן, כאשר הריאיון לערוץ אל-מוסתקבל היה שידור חי. אל-חרירי לא נראה בשיאו, אולם אפשר להבין זאת לנוכח הנסיבות.
המראיינת הוכיחה כי אין מדובר בהקלטה ונראה בסופו של דבר שאל-חרירי דיבר מדם לבו. הוא הבטיח שכבר ביומיים או השלושה הקרובים הוא ישוב ללבנון כדי להגיש את ההתפטרות באופן רשמי. מעבר לכך, רק חזרתו לביירות תצליח באמת להפריך סופית את התיאוריות השונות כי הוא מוחזק במעצר או נחקר בריאד בדבר פרשות השחיתות בערב סעודיה.
השורה התחתונה של הפרשה וכל מה שמתרחש בזירה הסורית-לבנונית-סעודית-תימנית, היא התחדדותם של המחנות במזרח התיכון. הפיצול בין הסונים לשיעים כבר מזמן לא היה חד וברור כל כך. היעלמותו של ארגון "המדינה האסלאמית" דאעש מהזירה מעלימה את האינטרס המשותף לסעודים והאיראנים, ומותירה תהום שלא ניתן לגשר עליו. מדובר בפער דתי בסיסי, מחלוקת של כ-1,400 שנה, שצצה וביתר שאת בימנו אנו.
לכך מצטרף גם מארג של אינטרסים כלכליים ופוליטיים, שנאמד במיליארדי דולרים, דרך ההשקעות של בית המלוכה הסעודי בכל רחבי המזרח התיכון ועד ההשקעות של משטר האייתוללות המושחת ומשמרות המהפכה. בנוסף לכך, לטהראן יש אינטרס לייצר כאוס בכל מדינה סונית שכנה, באופן שיסייע לה לבסס את מעמדה באזור.
לעת עתה, ההצגה בלבנון ובזירה כולה נשמרת בגבולות המוכרים והידועים. ערב הסעודית זימנה פגישת חירום של הליגה הערבית כדי לדון ב"תוקפנות האיראנית", כאילו הדיון הזה ישנה במשהו את הפעולות של טהראן. הסעודים מבינים באופן ברור יותר כיום את מידת מעורבותם של האיראנים ושל חיזבאללה במלחמה המתנהלת נגד החות'ים בתימן. אמצעי הלחימה המתקדמים ושיטות הלחימה אינם מותירים ספק שידה של טהראן במעל.
השאלה שנותרה כעת פתוחה בפני ריאד היא כיצד להגיב ולפעול על ירי של טיל בליסטי לעבר נמל התעופה הבינלאומי. אם היא תסתפק בנאומים רהבתניים או שמא בפעולות בשטח, ובכלל זה פעולות צבאיות.
פרשת אל-חרירי יכולה גם להשליך באופן דרמטי על המציאות בגבול הצפון, אולם נראה שהסבירות של הסלמה מול חיזבאללה בגלל ההתפטרות של אל-חרירי עדיין נמוכה יחסית. נראה שבשלב זה, ההסכם הרוסי-אמריקני-ירדני בדבר הרחקת המליציות השיעיות וחיזבאללה מהגבול בגולן הוא כאב ראש גדול יותר. נוכחות של שליחי משמרות המהפכה וחיזבאללה כחמישה ק"מ מהגבול, בוודאי שלא תסייע לייצב את המצב בגבול עם סוריה או לשמר את השקט מול חיזבאללה.