פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעון ללא ריבון: תיק שרה-שירה מעיד על לקחי העבר שלא נלמדו

      התנגדות הפרקליטות למחיקת שמה של נתניהו מהתביעה מעידה על שינוי מבורך, ואולם, חטאי הפרקליטות בתיקי מני נפתלי וגיא אליהו לא נלמדו - ואיש לא טרח לשנות את מדיניות ההעסקה במעון. הפרקליטות במחדליה עודדה את שרה להמשיך במנהגיה, ועדיין אין כל פיקוח על הנעשה בבלפור

      מסרונים בפרשת שרה נתניהו, אוקטובר 2017 (עיבוד תמונה)
      הפרקליטות התרשלה, ואפשרה המשך מציאות העסקה זהה במעון (צילום: אי-פי)

      השופט אייל אברהמי, נשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לא יחליט היום (ראשון), אלא רק בהמשך השבוע, אם להיענות לבקשת שרה נתניהו למחוק אותה מתביעת עובדת מעונה לשעבר, שירה רבן, נגדה ונגד אחרים במעון. יחליט אברהמי כפי שיחליט, צפוי שהצד המאוכזב לא ישלים עם התוצאה. יבואו ערעורים לבית הדין הארצי, וכן הלאה, לבג"ץ.

      במרוצת הדיון המקדמי בשבוע שעבר תהה אברהמי, בשאלה מדהימה שהפנה לעורך דינה של רבן, אורן גרוס, מה אכפת לה מי תממן את הפיצוי שייפסק לה, אם תזכה בתביעתה – נתניהו או המדינה. רוצה לומר, העיקר הכסף. לא חשוב אם בנטל יישא כל אחד ממשלמי המסים, כולל אברהמי ורבן, או נתניהו לבדה.

      לנתניהו יקר - גם, ולא רק - שמה הטוב. הוא ייפגע בבית הדין אם יוכחו סיפורי רבן, או לחילופין ישוקם אם יופרכו, בין שתמשיך להוביל את רשימת הנתבעים ובין אם לא. לארנקה, לעומת זאת, ההבדל גדול; אם רבן תזכה, אולי לא תקבל את מלוא רבע המיליון לערך שדרשה, אבל שרה עלולה לסבול, בלשונם הצחה של המשפטנים שאינם תמיד צחים, מפגיעה ממונית.

      זו, כידוע, מכה אנושה במשפחת נתניהו. בריאיון ל"עובדה", טען עו"ד יעקב וינרוט כי נכונות לשלם החזר הוצאות שהושתו על המדינה שלא כדין - כטענת היועץ המשפטי לממשלה בכתב החשדות נגד שרה, בתיק המעונות - היתה מונעת הפיכת התחשבנות פעוטה לתיק פלילי.

      עו"ד יעקב וינרוט לאולפן וואלה (יותם רונן)
      פגיעה ממונית במשפחת נתניהו, יודע גם הוא, היא פגיעה אנושה. עו"ד וינרוט (צילום: יותם רונן)

      לפי גרסה זו, הוא המליץ על כך, אך נתקל בסירוב תקיף. רק שלוש בעיות מחלישות את עוצמת הגרסה; ראשית, יתכן שזו היתה עמדתו, אך לא עמדת התביעה, ואין להניח שהיה מושג הסדר; שנית, אמנם פרשת מחזור הבקבוקים היוותה תקדים לגישת וינרוט, שם החתים עו"ד דוד שמרון את שרה על המחאה בסך 4,000 שקלים, פיצוי למדינה על ארבע שנות נטילת פיקדון בקבוקים, ושלום על ישראל. אבל לא הרי 4,000 כהרי 400 אלף, ולא הרי טענה מיתממת ליסוד נפשי של אי-ידיעה כהצגת דפוס שיטתי.

      שלישית, בפרשת המעונות העבירה הנחשדת היא מרמה בשותפות עם חשוד אחר, עזרא סיידוף. לא יתכן לפטור את שרה ולהאשים את סיידוף. ויתור לשניהם גם יחד, רק מפני שהכסף הוחזר, פירושו עידוד עבריינים לגנוב. לכל היותר, אם ייתפסו – יחזירו.

      פעולה עוינת בשטח ללא ריבון

      אם שרה נתניהו מאמינה שמחיקתה כנתבעת מתיק רבן, בעוד התביעה ממשיכה להתנהל נגד המדינה והחברה הקבלנית שהעסיקה את המנקה, תציל אותה ממסירת המחאה נוספת, יש לה לכאורה סיבה לכך. זאת היתה עמדת הפרקליטות בתיקים הקודמים, תיקי מני נפתלי וגיא אליהו. שם אמרה המדינה, בנדיבותה, שהיא ולא שרה תשלם את מאות אלפי השקלים שפסקה הנשיאה הקודמת של בית הדין, דיתה פרוז'ינין. לרוב, עובדי מדינה אינם מחויבים לשאת אישית בתשלום פיצויים, בתיקים כאלה. שרה קיבלה מהפרקליטות מעמד בפועל, משמע פטור של עובדת מדינה, אף שנקבע כי התעמרותה בתובעים הגיעה כדי ההעסקה הפוגענית שהנחילה למדינה הפסד משפטי וממוני.

      בתיק רבן של בית תינוקות נרשמה תפנית בעמדת הפרקליטות. שוב אינה מתבזה ומתייצבת לצד נתניהו. נציגת הפרקליטות, עו"ד מגי קריטנשטיין, התנגדה למחיקת שרה והבחינה בין הקומה השנייה של המעון, שם על פי שרה לבדה יישק דבר - לבין קומת הכניסה, המוקדשת לעבודה ולאירוח. זה פתח להטלת אחריות אישית על גבירת המעון. אחד הנימוקים: ההליך המקביל המתנהל במשטרה, בעקבות הגשת התלונה הפלילית של שירה נגד שרה.

      שינוי מבורך זה בעמדת הפרקליטות ישפיע על תיק רבן, אך אינו מכפר על חטאי הפרקליטות בתיקי נפתלי ואליהו, שהתנהלו אף הם בבית הדין לעבודה, בעוד המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי מטפלים בצד הפלילי של אותם אירועים, בעקבות תלונת נפתלי ליאח"ה ודוח מבקר המדינה. הפרקליטות תקפה אז את נפתלי, הגנה על שרה, חלקה על הבסיס המשפטי לקביעת ההעסקה הפוגענית ופטרה את שרה מתשלום הפיצוי.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו חוגג יום הולדת בלשכתו 25 באוקטובר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , חיים צח / לע"מ)
      מי הריבון במעון? בני הזוג נתניהו (צילום: חיים צח, לע"מ)

      בנוסף, הפרקליטות הזדהתה עם דרישתה המאוחרת של נתניהו – בניגוד לעמדתה בעת הדיון ושוב עכשיו, בתיק רבן – להצטרף כצד לתיק, כדי לחקור עדים ולהזים טענות כלפיה. הפרקליטות גם התרשלה ולא הנחתה את עובדי מעון נתניהו, בעקבות פסיקות בתי הדין לעבודה, שאושררו בבג"ץ, כיצד לנהוג מכאן ואילך, ולא הורתה לפקח על הנעשה בבלפור.

      בכך עודדה הפרקליטות את שרה להמשיך במנהגיה הידועים, שתוארו עוד בתיק המוביל אבנר עמדי, בעדינות קיצונית, כהקפדה קנאית על נקיון (בעדויות שרה ובנימין נתניהו) וכהשלטת טרור (בעדות סיידוף). הפרקליטות לא וידאה שמועמדות לעבודה במעון נתניהו תוזהרנה מפני הצפוי להן. בכך, שמה מכשול בפני הזקוקות לפרנסה. חמור מכך, הפרקליטות נמנעה מפתיחה בחקירה פלילית נגד שרה, בחשדות לעדות שקר בתיק נפתלי ולתקיפת העובדת אתי חיים.

      במחדל זה, לפי סיפורה הדומה של שירה רבן, למעט מימוש התנועה המאיימת כלפיה עד כדי מעבר מהפחדה במלל ובשפת גוף לפגיעה גופנית, היתה הפרקליטות לשותפת באחריות לסיכון העובדות. סיפורי רבן בכללם מוכחשים על ידי משפחת נתניהו. מידת אמיתותם תתברר כאשר פרטיהם יועלו בתצהירים, עדויות וחקירות נגדיות בבית הדין.

      בכל יחידת מגורים אחרת בישראל, אילו התחוללו בה זוועות סדרתיות, היתה הפרקליטות מבקשת משופט צו הרחקה נגד הדיירת המתעמרת. מדוע לא בבלפור? והיכן בעל הבית? כשמתוך עזה או סוריה מתעופף טיל או רחפן, בנימין נתניהו מכריז חגיגית שהאחריות נגזרת מהריבונות. מי ששולט רשמית בשטח, אחראי למתרחש בו וישלם על מעשיו ומחדליו, גם אם הפעולה העוינת לישראל בוצעה מתחת לאפו ובניגוד לרצונו. מי ריבון ואחראי בבית ראש הממשלה?