פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיקולי ביטחון? נתניהו עזר למילצ'ן - ולא פעל למען מנכ"ל התעשייה האווירית

      בחקירותיו טען ראש הממשלה כי פעל מול הממשל האמריקני למען ארנון מילצ'ן לא בשל ידידותם, אלא בשל פעילותו למען ביטחון המדינה. הנימוק אינו תואם את אופן פעילותו למען מנכ"ל תע"א, יוסי וייס, שכניסתו לארה"ב נאסרת מתחילת העשור

      על רקע חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעיף החשד להענקת תמורה למיטיבו ארנון מילצ'ן, בדמות שידול עקבי (ומוצלח) של הממשל האמריקני להסדיר לו אשרת שהיה בארה"ב, מתברר כי נימוקי נתניהו לפעולתו, כי הדבר נדרש בשל תרומתו הבטחונית של מילצ'ן, אינם תואמים את המציאות השוררת בסוגיית האשרות. הדוגמה הבולטת ביותר: מנכ"ל התעשיה האווירית, אל"מ במיל' יוסי וייס, מסורב כניסה לארה"ב מאז תחילת העשור ואינו זוכה מנתניהו ליחס דומה לזה שהרעיף נתניהו על מילצ'ן.

      נתניהו אמר, כידוע, ש"מותר לקבל מתנות מחברים", גם בסכומים הגדולים של שווי הסיגרים והשמפניות שסיפק מילצ'ן לפי הזמנת בני הזוג נתניהו, ולכאורה היה ביכולתו להמשיך אותו קו הגיון ולטעון שסייע למילצ'ן בתוקף ידידותם. ואולם, אם חוקרי המשטרה, בעקבותיהם הפרקליטות ולבסוף בית המשפט יקבעו שיחסי מילצ'ן-נתניהו לא התבססו על חברות גרידא, אלא על מתן ותמורה - במילה אחרת, שוחד - כי אז עלולה אשרת מילצ'ן לתרום להפללת נתניהו. לכן נימק נתניהו את פניותיו לבכירי ממשל אובמה ובכללם שר החוץ ג'ון קרי והשגריר הקודם בתל אביב דן שפירו בפעילותו של מילצ'ן למען ביטחון ישראל.

      ארנון מילצ'ן ובנימין נתניהו (לשכת העיתונות הממשלתית , AP,)
      נימק את פניותיו לממשל אובמה בתרומתו של מילצ'ן לביטחון ישראל. נתניהו ומילצ'ן (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      בשנות ה-80' נחשפה מעורבות חברה בבעלות מילצ'ן בהעברת מתגים מיוחדים ("קרייטרונים") בתחום הגרעין ללשכה לקשרי מדע (לק"ם) במשרד הביטחון. מילצ'ן התפאר לימים ברקע ביטחוני ובסיוע לקהילת המודיעין. קשריו עם בכיר המוסד יוסי כהן מכאן ועם נתניהו מכאן סייעו לכהן לטפס במידרג המוסד, עד לראשותו. משיקולי מיסוי נמנע מילצ'ן, המתגורר זה שנים בארה"ב, כמו גם בבריטניה ובישראל, מקבלת אזרחות אמריקנית והסתפק בהארכת אשרת השהיה שלו, אך בשנים האחרונות נתקל בעניין זה במחסום בלתי-עביר, עד להתערבות נתניהו.

      כדי להוכיח שהשתדלותו למען מילצ'ן לא חרגה מהשורה ואף לא נבעה מידידותם, אזכר נתניהו כי פעל גם להסדיר בקשריו בחו"ל השתלת כבד לראש המוסד לשעבר מאיר דגן, למרות יריבותם. בשני המקרים, לפי נתניהו, המניע היה רצון טבעי וממלכתי לגמול למי שתרמו לביטחון המדינה.

      מאיר דגן, עצרת בכיכר רבין. 7 במרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      רצון טבעי וממלכתי לגמול למי שתרם לביטחון המדינה. מאיר דגן (צילום: ראובן קסטרו)

      נתניהו בחר לנקוב במקרה הרפואי, מציל החיים, של דגן, ולא בטיפול מקביל לזה של מילצ'ן בסירובי אשרות אמריקניות לבכירים במערכת הביטחון. המסקנה היא שנתניהו לא טרח - בכלל או באותה עיקשות ופנייה לצמרת - לסייע למסורבים האחרים.

      עמידרור ביקש, נתניהו לא התערב

      בעקבות שורת פרשיות של חשדות - מאומתים או מופרכים - כי פקידים במשרד הביטחון ומנהלים בתעשיות הביטחוניות מערימים על איסור העברת ידע, טכנולוגיה וציוד אמריקנים לסין ולמדינות אחרות, מכביד הממשל האמריקני על כניסת בכירי הביטחון לארה"ב. ככל שהדרג רם יותר, גדולה גם ההכבדה. אשרות הכניסה מוארכות לשנה בלבד ובכל פעם על מבקש האשרה להתייצב בשגרירות ולעבור מחדש את מסלול הטפסים והתיעוד הביומטרי. דרישה זו חלה גם על ישראלים המועסקים בשלוחות המקומיות של תאגידים ביטחוניים אמריקאים, פועלים לייצא לצה"ל ציוד אמריקאי ומוכרים היטב לפנטגון מתקופות שירות בנספחות הצבאית בוושינגטון. מאמציהם של אישים עתירי-קשרים אלה לריכוך ההתנגדות במימשל להעניק להם אשרות רב-שנתיות לא הועילו.

      מקרה וייס קשה עוד יותר: הוא מסורב כניסה לארה"ב לחלוטין. וייס, ששירת עשרות שנים בחיל-הים ובמפעלים ביטחוניים מסווגים של התעשיה האווירית והתמחה בפיתוח אמצעי-לחימה, נחשד בקשרים עם מדען טילים וחלל אמריקני, סטיוארט נוזט, שנעצר ב-2009 בידי האף-בי-איי במבצע עוקץ, הורשע בכוונת ריגול ונדון בעיסקת טיעון ל-13 שנות מאסר. סוכן האף-בי-איי, שהתחזה לאיש המוסד, פיתה את נוזט למכור לישראל מידע סודי בתחומי הלוויינות, המשגרים והגרעין. מגעים קודמים של נוזט עם ישראלים וביניהם וייס, שהובילו את האף-בי-איי לרקום את התוכנית ללכידת המדען, לא הבשילו לכדי אישומים, אך היה בהם די לאיסור כניסות נוספות לארה"ב.

      יוסי וייס – מנכ"ל התעשייה האווירית (יח"צ , דוברות התעשייה האווירית)
      מסורב כניסה לארה"ב לחלוטין, ולא זכה לישועה. וייס (צילום: דוברות התעשייה האווירית)

      וייס התמנה למנכ"ל התעשייה האווירית ב-2012, למרות האיסור, המפריע לעבודתו בשוק האמריקאי החשוב. בדיעבד, כשנודע הסירוב האמריקאי, נטען כלפי ועדת האיתור ומועצת המנהלים של תע"א שהתרשלו בהליך המינוי. בחמש השנים האחרונות ניסה וייס, ללא הצלחה, להסיר את רוע הגזירה. האלוף במילואים יעקב עמידרור, בהיותו ראש המטה לביטחון לאומי, פנה בעניין זה לשגריר שפירו וביקש ממנו להשתדל למען וייס אצל הממונים עליו בוושינגטון. עמידרור הקפיד שלא לערב בסוגייה את מקביליו במועצה לביטחון לאומי במימשל אובמה, כדי שלא לסבך אותם בחיכוך עקר עם האפ-בי-איי. נתניהו לא היה מעורב במהלכי עמידרור והסירוב עומד בעינו. משרדו של וייס נמנע השבוע מכל תגובה על שאלות בנושא זה.

      שלשום התבקש נתניהו להשיב לשאלות וואלה! NEWS בעניין וייס, המסורב כניסה לארה"ב למרות - ואולי בגלל - פעילותו למען ביטחון ישראל. נתניהו נשאל אם על רקע השתדלותו אצל בכירי ממשל אובמה למען מילצ'ן, שנומקה בפעילות מילצ'ן בשירות הלק"ם, טרח גם למען וייס, ואם אכן טרח, מדוע לא הצליח, אף שממשל טראמפ נחשב בעיניו ידידותי יותר מקודמו. דובר ראש הממשלה מסר כי נתניהו "פנה מספר פעמים לגורמי ממשל אחרים בעניינם של מספר ישראלים, יוצאי מערכות ביטחוניות. מטבע הדברים לא נוכל לפרסם".