הוא עבר עינויים קשים בשבי אכזרי וסובל מנזקים משמעותיים , אך בו ברגדאל רחוק מלהיות גיבור במולדתו. הסמל האמריקני, שהוחזק במשך חמש שנים בשבי טליבאן באפגניסטן, עמד בפני מאסר עולם - לא מידת הרחמים שהיה אפשר לצפות כלפי חייל שהוחזק תקופה ארוכה בידי ארגון קיצוני ואכזרי.
אבל ברגדאל לא נתפס במהלך קרב או שמירה או סיור שגרתי. יליד סאן ואלי, איידהו, נטש את עמדת השמירה שלו ב-30 ביוני 2009 ונפל כמו מתנה משמיים לידי רשת חקאני, הפועלת תחת טליבאן. הסיבות לנטישה שלו נותרו לוט בערפל גם כיום, אך הבריחה שלו מהמוצב גרמה לפציעתם של כמה מעמיתיו לנשק, שהוזנקו לחפש אותו במשך ימים ארוכים במטרה לאסוף מודיעין על מקום הימצאותו.
ברגדאל, בן 31 כיום, שירת ברגימנט החי"ר ה-501, שנפרס במזרח אפגניסטן. הוא תואר על ידי חבריו ליחידה כאדם שאהב להתבודד, והתרועע יותר עם החיילים האפגנים ששירתו יחד עמם. הסימנים המטרימים כבר היו שם - ברגדאל הודח שלוש שנים קודם לכן ממשמר החופים, בשל בעיות פסיכולוגיות.
הוא למד פשטו, השפה המקומית, ובמקום להתחבר לחיילים האחרים, הוא העדיף ללמוד את מפות האזור בערב חג ההודיה. "הוא לא רצה לגרום צרות, הוא היה ממוקד והתנהג היטב", סיפר חברו ליחידה ג'ייסון פריי, אחרי שברגדאל נפל בשבי.
ברגדאל, לטענתו, רצה למשוך תשומת לב ל"כישלונות בשרשרת הפיקוד" ביחידתו, ולכן נקט את המעשה הפזיז וחסר האחריות, שימשיך לרדוף אותו ואת חבריו לנשק עד עצם היום הזה.
ברגדאל מועבר על ידי אנשי טליבאן לקראת שחרורו
בעסקה שנויה במחלוקת, שוחחר ברדגאל במאי 2014, במסגרת עסקה בין ממשלו של ברק אובמה לטליבאן, בתיווכה של קטאר. בתמורה לעריק, שוחררו חמישה אסירים אפגנים שהוחזוק בגואנטנמו, כחלק ממאמציו של הנשיא הקודם לרוקן את מתקן המעצר שהכתים את תדמיתה של ארצות הברית בשל העינויים שעברו העצירים והחזקתם ללא משפט.
לברגדאל לא ציפתה קבלת פנים חגיגית עם שובו לארצות הברית, להיפך. פולטיקאים וכלי תקשורת מהימין השתלחו באובמה בשל המחיר הרב שלדבריהם שולם עבור מי שערק משורות הצבא - ואף לכאורה סייע לאויב. זמן קצר לאחר השלמת העסקה, פרסמה רשת "פוקס ניוז" דיווח סנסציוני, שהתבסס על "מסמכים סודיים" שהגיעו לידה והראו כי החייל למעשה התאסלם בשבי והפך לחלק משורות המוג'האדין.
הופעתו של אביו, בוב ברגדאל, עם זקן עבות בטקס השלמת העסקה בבית הלבן הרגיזה עוד יותר את חוגי הימין, במיוחד כשהוא העז לומר בערבית - "בשם אללה הרחמן והרחום" בפתח דברי התודה שלו. האב המיוסר סיפר כי ניסה להבין את האסלאם בזמן שהות בנו בשבי, ולא המיר את דתו.
גורמי צבא הפריכו את השמועות על "חציית הקווים" של ברגדאל, אך גורלו של הסמל נחרץ בקרב רבים. הוא בוגד, שיש להוקיע, כשאחד, דונלד טראמפ, המליץ להוציאו להורג. "אתם יודעים, כמו בימים ההם, בינג, בונג. כשהיינו חזקים", אמר במהלך קמפיין הבחירות בשנה שעברה, המועמד הרפובליקני דאז. טראמפ לא הרפה מברגאדל, שאותו כינה "זבל בוגדני", והרבה לקשר את שחרורו אל המדיניות החלשה, בעיניו, של אובמה.
גם דוח שחיברה ועדת המודיעין של בית הנבחרים, הנשלטת בידי הרפובליקנים, היה ביקורתי כלפי העסקה. "חמשת העצירים לשעבר השתתפו בפעילות עוינת והם נגד האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית - בדומה למה שעשו לפני מעצרם", נכתב.
"לעולם לא תוכל לשכנע את מי שרוצה לתלות אותי"
ברגדאל היה משוכנע שדבריו של מי שעתה משמש המפקד העליון של צבא ארצות הברית חרצו את גורלו במשפט שהתנהל בבסיס פורט ברג שבקרוליינה הצפונית.
"אנחנו עשויים לחזור גם לבתי משפט שדה ולמעשי לינץ' שהשיגו את מה שהם רצו", הוא אמר בריאיון שצולם בשנה שעברה ושודר ברשת ABC. "אותם אנשים שרוצים לתלות אותי - לעולם לא תוכל לשכנע אותם".
אבל לצוות ההגנה שלו היה קו ברור - הוא אכן שגה, אך לא הייתה לו כוונה לגרום זנק לאיש, ויתרה מכך, הוא סבל כבר אז ממחלות נפשיות. הטראומה של שבי, הם גרסו, היא עונש חמור מספיק. מאסר ממושך רק יחריף את מצבו. "אני הזאב הבודד של הכלום הקטלני", כתב פעם ברגדאל, בן למשפחה
מאז שובו לארצות הברית במאי 2014, נותר ברגדאל בשירות צבאי, בתפקיד פקידותי בבסיס פורט סאם יוסטון, סן אנטוניו. הוא המתין להתגבשות ההליכים נגדו, ואלו האשימו אותו בעריקה ובהתנהלות לא הולמת מול האויב. בחודש שעבר הוא הודה בכך, בניסיון לזכות ברחמים מצד בית המשפט. העונש המירבי על עבירות אלו הוא מאסר עולם, והתביעה הצבאית דרשה לא פחות מ-14 שנה על החייל המצולק.
בתביעה לא התנערו מהסבל שחווה ברגדאל במהלך שהותו בשבי, אך לשיטתם, הוא היה מודע להשלכות מעשיו והנזק שהוא סבל נגרם מבחירותיו שלו. "כל הפגיעות בתיק הזה מקורן בהחלטתו. לסמל ברגדאל אין מונופול על הכאב בתיק הזה", אמר התובע.
עדי התביעה היו עמיתיו לנשק של ברגדאל, שנפצעו במהלך החיפושים אחריו, בלב אזור עוין. אחד מהם היה סמל מארק אלן, שנורה בראשו חודש לאחר חטיפתו של ברגדאל. הכוח שאסף מידע על מקום הימצאו של החטוף ספג אש כבדה, שהותירה את אלן משותק, ללא יכולת לדבר או ללכת.
"הוא לא יכול לגשת אליה או לדבר עמה", סיפרה בקול רועד אשתו שנון אלן במהלך עדות התביעה שלה, שבה תיארה כיצד בעלה, המרותק לכיסא גלגלים, מתקשה לתקשר עם בתו, שהייתה תינוקת כשנפצע וכיום בת תשע. "לעולם לא הייתה לו הזדמנות לשחק ולדבר עמה".
הסבל שלו תואר גם על ידי חברו לנשק ג'ייסון ווטרס, שפירט את הרגע שבו נפגע אלן. "ראיתי איך ענן של דם יוצא מהצד של הראש שלו", אמר וולטרס, שסיפר כי אלן ניסה לדבר בקשר כשספג פגיעה בראשו. "אמרתי לו להחזיק מעמד".
בתוך כלוב, ללא מים ומזון
מול המצג של התביעה, שבו תואר ברגדאל כנבל, בהגנה ביקשו להראות את ברגדאל כאיש אידיאליסט, שמעולם לא היה צריך להיות בשדה הקרב ולא רצה לפגוע באיש.
כדי להכין את הקרקע לזכות ברחמים מצד השופט, הצהיר ברגדאל בפתח טיעוני ההגנה כי הוא מתנצל מעומק לבו. "עשיתי טעות איומה. לומר סליחה זה לא מספיק", אמר הסמל, שעבר לספר את התלאות שחווה במשך חמש שנות השבי.
הוא תיאר כיצד חוטפיו נעלו אותו בכלוב, שבו בקושי היה יכול לעמוד, לאחר שהצליח להימלט לזמן קצר. הוא קיבל מעט מזון, מים ושעות שינה והוכרח לצפות בסרטונים של עריפות ראשים. "היו אלו שנים של דבר פרט למחשבה שהאדם הבא שייכנס דרך הדלת היא מי שיוציא אותך להורג", אמר ברגדאל, שהדגיש כי הוא מודע לכך שמילותיו לא יעלימו את הכאב של מי שנפצע בזמן החיפושים אחריו.
לצד הנזקים הגופניים שחווה בשבי, מומחים אחרים מטעם ההגנה תיארו את ברגדאל כצעיר אידיאליסטי ותמים, שהיה מוכן להפר את החוקים כדי לעשות את מה בעיניו היה הנכון ביותר. "הוא היה צעיר אידיאליסטי, שלא תמיד סיפר לכולם על התכניות שלו", העיד ד"ר צ'ארלס מורגן ה-3, שבדק את ברגדאל והזהיר - מצבו הנפשי, שלו היה חלק בהחלטתו לנטוש את עמדתו, יחמיר אם יישלח לכלא.
הוא מנה את הבעיות הרבות שמהן סבל, שחלקן עוד היו קיימות בטרם התגייס - הפרעה פוסט-טראומטית, כמו גם הפרעה דו-קוטבית, הגורמת לחרדה, להתנהגות אקסצנטרית ולמגלומניה. אלו השפיעו על החלטותיו לנטוש את המוצב - והשבי, כך קבע הרופא, החמיר אותן.
אבל להגנה היה עוד קלף חשוב, שייתכן שהכריע את התוצאה הסופית. דבריו הבוטים של טראמפ, שליכדו את הימין הקיצוני סביב הטענה כי ברגדאל הוא בוגד שיש להוציאו להורג, הועלו על ידי סניגוריו של הסמל במהלך המשפט. הם טענו כי הוא שיבש את החקירה, ובעוד השופט טען כי הוא לא הושפע מהערותיו "הפוגעניות" של הנשיא, הוא אמר כי הוא ישקול אותן כגורם מקל.
וכך היה. בהחלטה שהפתיעה ואכזבה רבים, קבע השופט, קולונל ג'פרי ננס, ביום שישי שעבר כי ברגדאל לא יישלח לכלא, אלא רק יודח מהצבא, כפי שביקשה ההגנה. השחרור ימנע מברגדאל את ההטבות המוענקות ליוצאי צבא ולמי שנפצע בשירות, שלהן הוא זקוק לנוכח מצבו הרפואי, אך השנים הקשות בכלא פסחו עליו. למורת רוחו של טראמפ, שהפגין את חוסר שביעות רצונו ממערכת המשפט הצבאית, וכן גם מצד החיילים שנפצעו בעקבות ההרפתקה חסרת האחריות והמסוכנת של ברגדאל.
"ההחלטה לגבי סמל ברגדאל היא בושה מוחלטת למדינה שלנו ולצבא שלנו", השתלח טראמפ לאחר ההחלטה, שעדיין זקוקה לאישור בית המשפט לערעורים כדי להיכנס לתוקף. הנשיא, שהבטיח להשיב את "הכבוד האבוד" של צבא ארצות הברית - שלדבריו נשחק תחת הנשיא הקודם - ככל הנראה לא היה מסתפק גם בעונש המאסר.
וברגדאל עצמו? "בו רוצה לעבור הלאה ולהתחיל את חייו מחדש", סיכמו סנגוריו אחרי החלטת השופט, שכך או כך, היה מואשם על ידי אחד הצדדים בכניעה ללחצי הצד השני.
