קשה לומר שהתפטרותו של ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, מפתיעה, ובוודאי לא ההצהרות שלו בדבר מעורבות איראן בנעשה בשטח לבנון באמצעות חיזבאללה. כבר לפני שנים, הפכה לבנון למדינה בחסות איראן, שנשלטת על ידי טהראן באמצעות ארגון הטרור החזק ביותר במזרח התיכון. איראן, יחד עם סוריה של בשאר אל-אסד וחיזבאללה, עמדו לכאורה מאחורי חיסולו של אביו של סעד, רפיק אל-חרירי, בפברואר 2005, כמה חודשים בלבד לאחר שעזב את תפקידו כראש ממשלה. ממש כמו בנו.
האלמנט היחיד המפתיע בפרשה הזו הוא הסכמתו של אל-חרירי להתמנות לפני פחות משנה לתפקיד שממנו התפטר היום. קשה להבין מה בדיוק עבר במוחו של אל-חרירי, כשבדצמבר האחרון הסכים לבקשת הנשיא שמגבה את חיזבאללה, מישל עאון, לקחת על עצמו את משימת הרכבת הממשלה. חרירי הבן ידע היטב מי עומד מאחורי הרצח של אביו וידע גם שחייו בסכנה אם לא יעשה את מה שדורש ממנו חיזבאללה. הוא גם הבין שהארגון השיעי שולט במדינה בכל מישור כמעט והמחנה שבראשותו, 14 במרץ, הופך למיעוט נרדף בתוך מערכת שתלויה כולה בחסדי האיראנים. ובכל זאת, בדצמבר 2016, נכנס לתפקיד ראש הממשלה.
מה בדיוק גרם לסעד אל-חרירי להתפטר דווקא עכשיו? לא ברור לגמרי. ערוץ אל-ערביה הסעודי, דיווח כי בימים האחרונים סוכלה מזימה להתנקש בחייו. על פי הדיווח, החשש מכוונה לחסלו האיץ בו לעזוב כבר אתמול את ביירות ולעבור למולדתו, ערב הסעודית. במסיבת העיתונאים שכינס בריאד יצא למתקפה חריפה נגד איראן וחיזבאללה והאשימם בהתערבות בוטה בענייני לבנון והשתלטות בכוח על המדינה. הטענות בדבר התוכנית לחסלו או בדבר מעורבות איראנית, הוכחשו, כצפוי, על ידי טהראן. אף אחד לא ציפה באמת שאיראן תודה במעל ובהשתלטות על המדינה. אולם במציאות הלבנונית הנוכחית, הדבר האחרון שיכול להפתיע הוא אם אכן תכנן חיזבאללה עוד חיסול פוליטי מבית מדרשו, כפי שכבר עשה לפני 12 שנים עם אביו של אל-חרירי.
ב-11 החודשים האחרונים, הפך אל-חרירי לעלה התאנה של חיזבאללה בלבנון. כאחד מראשי המתנגדים של הארגון, דווקא היותו ראש הממשלה הוכיחה לכאורה שלבנון שומרת על עצמאותה אל מול איראן. כעת, עלה התאנה הזה סיים את תפקידו ולבנון נותרת כפי שהייתה, אך ללא תחפושת פרו-איראנית או פרו-סורית, וחיזבאללה הוא ששולט בנעשה בה ביד רמה. הנשיא נחשב למינוי של טהראן וחיזבאללה, הצבא הלבנוני פועל כעת בשיתוף פעולה מלא ותיאום עם חיזבאללה והארגון השיעי עושה במדינה ככל העולה על רוחו.
ייתכן גם שלסעודים יש תרומה משמעותית בהחלטתו של אל-חרירי הבן להתפטר. ריאד לא אהבה, בלשון המעטה, את החלטתו לקחת את תפקיד ראש הממשלה. ייתכן מאוד שהמידע סביב הכוונה לחיסולו של חרירי הבן, אמיתי או לא, הגיע מכיוון ריאד. ואולי - גם מכיוונן של כמה קהילות מודיעין מערביות.
חיזבאללה לא צפוי לשנות את פניו בעקבות ההתפטרות הזו, אולי להיפך: הארגון כבר מזמן איבד את מחסום הבושה סביב ההשפעה האיראנית עליו ואינו מסתיר את העובדה שהוא מקבל תמיכה פיננסית והוראות מטהראן. הבעיה היחידה שעמה צפוי להתמודד חיזבאללה היא עתידית, במקרה של הסלמה מחודשת בין ישראל ולבנון. ללא אף "עלה תאנה", ישראל צפויה ליהנות מלא מעט לגיטימציה בינלאומית לנהל לחימה בלתי מתפשרת מול מי שנתפס כיום כארגון הטרור החזק ביותר במזרח התיכון, כאלה שגורמים לאנשי דאעש, להראות כמו חבורה של ילדי צופים.
