בצהרי יום רביעי הגיע אל נמל התעופה בן גוריון צעיר בשנות ה-20 לחייו בטיסה מאוקראינה. לאחר שאסף את כבודתו והתקדם אל עבר המוכסים, התבקש להניח את המזוודה שברשותו בעמדת השיקוף. בבדיקה הבחין הבודק הביטחוני בבירור בחפיסות סיגריות שהיו פזורות בין ובתוך הבגדים שבמזוודה. כשנפתחה המזוודה נמצאו 17 פקטים וחפיסות סיגריות בשווי אלפי שקלים, אשר הוסתרו בעיקר בשרוולי חולצות ובכיסי מכנסי ג'ינס.
בתום הבדיקה הוחרמו הסיגריות והצעיר נדרש לשלם מסים וקנס בסכום של כ-5,000 שקלים. אלא שהצעיר עזב את האולם מבלי לשלם את הקנס, שאותו ספק אם אי פעם ישלם, בשל היותו תייר. מבדיקת דרכונו עלה כי נכנס לישראל עם אשרת סטודנט.
"יש תיירים שמאמינים כי הברחה של סיגריות תכסה את הוצאות הנופש. יש בלדרים מקצוענים שעובדים על הקווים ממזרח אירופה לישראל ויש את התייר הישראלי שמתפתה לנוכח המחיר הזול במזרח אירופה ומעמיס עוד כמה פרטים מעבר למותר", אמר אחד המוכסים בנמל.
"אומן היא אחד המקורות המובילים בהברחת סיגריות לישראל. מחיר קופסת סיגריות באומן הוא שקלים בודדים בעוד מחירה בארץ מגיע ל-40 שקלים. הפער לעיתים הוא פי עשרה ויותר", אמר ניצב משנה בדימוס גדי אשד אשר נשכר לאחרונה על ידי אחת מחברות הטבק העולמיות במטרה לחבר דוח על השוק השחור של הטבק בישראל, ולנסות להבין את תופעת ההברחות אליה. על פי הדוח שחיבר אשד, היקף הנזק הנגרם לממשלה באופן ישיר מהברחות הסיגריות עומד על 1.5-2 מיליארד שקלים בשנה.
הראל, עובד מכס בנתב"ג סיפר על היקף התופעה. "הברחות הסיגריות דרך האוויר היא תופעה שהולכת וגוברת ואנחנו מזהים אותה. אנו רואים ניסיונות הברחה בטיסות המגיעות ממדינות מזרח אירופה למדינות חבר העמים לשעבר. בחלק מהמקרים המבריחים מחביאים את החפיסות בדופן כפולה או בתוך הבגדים כאשר הם מפזרים קולבים, מלחיות וכפיות בניסיון לנסות ולשבש את עבודת מכונת השיקוף. הם לא מבינים כי הדבר לא משפיע על יכולת הגילוי שלנו", אמר. על פי אנשי המכס היעדים המרכזיים של ההברחות מהאוויר הם אומן, פולין וגאורגיה.
נתב"ג הוא לא הנתיב היחיד או המרכזי של הברחת הטבק לישראל. בלב ואדי ערה, על קו התפר, שוכנת העיר ברטעה. מחצית העיר בשטח הרשות הפלסטינית ומחציתה בשטח ישראל. אומנם גדר ההפרדה שוכנת ממזרח לשני חלקי העיר אבל זה לא מפריע לאזרחים הישראלים עם תעודת הזהות הכחולה והאזרחים הפלסטינים עם התעודה הכתומה לנהל דו-קיום של תעשיית טבק.
בשנים האחרונות יותר ויותר שטחים חקלאיים ברשות הופכים בחודשי הקיץ לשטחי גידול של טבק והמגדלים מקפידים על איכות הגידולים. בשל חוקי המכס המס הוא רק על הטבק ולא על המארזים, נייר הגלגול או הפילטר. הטבק הגדל בשטחים נקצר בסוף הקיץ וכפרים שלמים בשטחי הרשות הופכים למפעלים לייצור וגלגול סיגריות כאשר הנייר והפילטרים מיובאים ללא כל בעיה ובאופן חופשי. התוצאה - הסיגריות מייצור מקומי מועברות לברטעה ומשם הן מופצות על ידי סוכנים לרחבי הארץ.
במרפדיה של עלי בצד הפלסטיני של העיר ניתן לראות איך מיוצרות חפיסות הסיגריות כשבכל שנייה וחצי מיוצרת סגריה. ריפוד מכוניות הוא אומנם הייעוד המרכזי של העסק אבל במרפדיה עסוקים בגלגול סיגריות. "חפיסה שנקנית כאן בארבעה שקלים נמכרת לבעלי הפיצוציות בתל אביב בשמונה שקלים", סיפר עלי, והוסיף כי בקיץ האחרון נטלו חלק במלאכת ייצור הסיגריות בכפר ילדים, נשים וזקנים.
הדוח שחיבר אשד מטריד את חברות הטבק. הן מבינות כעת כיצד הן נקלעו למצב שבו מצד אחד יש גידול בכמות המעשנים אך מצד שני ישנה ירידה בהיקף המכירות. השאלה עכשיו היא מתי גם קופת האוצר תרגיש את התנודות בהכנסות ממסי הטבק.
