פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מגיעים לכיכר לזכור את מורשת רבין - ולהתייצב נגד השנאה

      ברצח ראש הממשלה לפני 22 שנים גרם הרוצח לחטא הגדול ביותר שניתן לעשות, וב-4 בנובמבר יגיעו רבים לכיכר למחות על היעדרו של רבין מההנהגה. לצד זאת, שעת הרצון במוצאי שבת צריכה להוות התנגדות ברורה לפלגנות ולרצח

      יצחק רבין (AP , Jerome Delay)
      הרצח לקח את ההתנגדות למקום שממנו אין חזרה. רבין (צילום: AP)

      בחודש שעבר, בעשרת ימי תשובה ובחודש הסליחות שקדם לו, מנינו שוב ושוב את עוונותינו - "עווינו", "פשענו", "דיברנו דופי" וכיוצא באלו. שלל חטאים שבין אדם לחברו, אך ברשימה לא הופיעה המילה "רצחנו".

      לפני 22 שנים נרצח בכיכר מרכזית בתל אביב ראש ממשלה. יצחק רבין לא עמד במרכזו של קונצנזוס פוליטי ומדיני, אך הוא כיהן כראש ממשלתנו והוביל קו מדיני וביטחוני לפי אמונתו והבנתו, שנשענו על תמיכה ציבורית. הוא היה גם שר, שגריר בארצות הברית, לוחם רב-זכויות וקצין שהגיע לפסגת הפירמידה כרמטכ"ל. רבין היה אדם שהוביל את צה"ל ומדינת ישראל להישגים המופלאים במלחמת ששת הימים, והיה גם בעל ללאה, אב לדליה ויובל, סב לנכדיו ואח לרחל הגלילית. הרוצח של רבין לקח את ההתנגדות הפנאטית שלו – ושל מלמדיו ומעצבי אמונתו והתנהלותו הקטלנית – אל הקצה. אל מקום ממנו לא ניתן לחזור אחורה.

      מחלוקת, בכל נושא, היא מהותה של חברה פתוחה ודמוקרטית, מגוונת ותוססת, כזו המגדירה עצמה תאוות חיים ומחפשת דרכים להיטיב עם עצמה ועם דורותיה הבאים. הרוצח שלל מרבין, בשלושה כדורים, את זכותו לחלוק על יריביו ועם הפוסעים בדרכים שונות משלו. הוא גזל ממנו – ומאיתנו – את הזכות הבסיסית הזו.

      עצרת זיכרון לרצח יצחק רבין, תל אביב. 5 בנובמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      עצרת הזיכרון לציון רצח רבין, תל אביב, בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      החברה שלנו צעירה יחסית, ובמתכונתה המדינית עדיין בת פחות מ-70 שנה. היא שסועה כמעט בכל תחום ונושא מהותי, ולקחי הרצח הזה חייבים ללמד אותנו כי ויכוח, חילוקי דעות ודרכים שונות חיוניים לקיומנו החברתי והפוליטי. עם זאת, הקיצוניות לא יכולה להיות כלי במאבקים, ופסילת הזולת, הוקעת האחר והוצאה מן הציבור לא יכולות לקבל מקום. זהו השיעור המהותי ביותר שאנו חייבים לשוב, לשנן, ללמד ולהטמיע בבית, במערכת החינוך, בתנועות הנוער, בצבא ובאף באקדמיה.

      בשם זאת אנחנו מגיעים לכיכר במוצאי השבת ב-4 בנובמבר. לזכור את רבין, מפקד ומנהיג, למחות בנוכחותנו על העדרו הכפוי מצמרת ההנהגה ומכל מקום אחר בו מסתובבים אנשים חיים. החברים בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" רואים ברבין מגדלור של מנהיגות ויושר דרך וכמוהו, והם הקדישו את מרבית שנותיהם לעשייה ברבדי הביטחון השונים. לכיכר מוזמנים תומכים ומתנגדים, אנשים מכל הזרמים החברתיים והפוליטיים, מבוגרים וצעירים, וכל אדם שזוכר שאין מחילה לחטא שחוטא אדם לחברו. מוצאי השבת הקרובים הם שעת רצון, וה"יחד" שלנו חייב להקרין ולסמן באופן ברור – חילוקי דעות וויכוחים – כן; פלגנות מוקיעה ורצח – לא. אנחנו לא תמימים, אבל הכרה שני עם אחד אנחנו, חרף המחלוקות, חייבת לגבור על יצרי העוינות ושנאת האחים.

      אנו סבורים כי בצד תביעתנו מנבחרינו להוות סמל ודוגמה בהתנהלותם ובעשייתם, כך נכון שנעשה אנו, כולנו, ב-4 בנובמבר. ההתייצבות יחדיו תראה לילדינו, כמו גם לאויבינו, שעם אחד ניצב כאן, מגוון ותוסס בדעותיו ובאורחותיו, אך מאוחד בהכרתו הבסיסית - זו מדינתנו, זו החברה שלנו, ויחד נתרום חלקנו לחיזוקן.

      תת-אלוף (במיל') רון כתרי, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", המפיקה במשותף עם תנועת "דרכנו" את העצרת לציון 22 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין בכיכר רבין שבתל אביב.