לבית המרקחת בעיירה קרמיט בווירג'יניה המערבית, בה מתגוררים 406 איש בלבד, הוזמנו במשך שנתיים מספר בלתי נתפס של תשעה מיליון משככי כאבים אופיאטיים מסוג הידרוקודון, אך איש לא דיווח על מכירה בהיקפים חריגים של התרופות החזקות.
כיום תובעים התושבים את חברות ההפצה וגם את בית המרקחת המקומי על כך שהציפו את העיירה במשככי כאבים. לפי כתב התביעה שפורסם בעיתון "מטרו ניוז" במדינת וירג'יניה המערבית, בין השנים 2007 ל-2012 נמכרו 423 מיליון מנות של משככי כאבים ל-1.8 מיליון התושבים במדינה שהניבו למוכרים רווחים של 17 מיליארד דולר.
הרוחות בגבעת הקפיטול סערו בשבוע שעבר, כשהתברר כמה קטלני הוא השילוב בין הכסף הגדול של תעשיית התרופות, התרומות הפוליטיות לחברי הקונגרס, גרם להעלמת עין ממושכת ממגפת ההתמכרות למשככי כאבים בארצות הברית. הכוונה היא למיליוני אנשים בארצות הברית, בעיקר בארבע מדינות: אוהיו, קנטאקי, וירג'יניה המערבית וניו המפשייר. לפי דוח של שירותי בריאות הנפש האמריקניים, שפורסם ברשת CNN, 11.5 מיליון אמריקנים "עשו שימוש לרעה" בשנת 2016 בתרופות המרשם הללו.
מספר בלתי נתפס של 200 אלף בני אדם מתו ב-20 השנים האחרונות בארצות הברית כתוצאה ממנות יתר של אופיאטים, והקונגרס לא רק שלא עשה בעניין דבר, אלא אף העביר בשנת 2016 חוק שרק הקל על המכירה והקשה על הרגולציה. לפי החוק הנוכחי, בפעם הבאה שהעיירה קרמיט תוצף במיליוני כדורים, לסוכנות למלחמה בסמים לא תהיה סמכות של ממש לפעול.
תחקיר משותף של התכנית "60 דקות" והעיתון "וושינגטון פוסט" חשף בשבוע שעבר כיצד חברות ההפצה שאחראיות לקנות את התרופות מן היצרניות ולשווק אותן למרפאות ברחבי ארצות הברית התעלמו מן החוקים המחייבים דיווח על עלייה חשודה במכירות של משככי כאבים. החברות אף המשיכו לשווק תרופות גם ל-"מרפאות כאב" מפוקפקות שנפתחו בכבישים מהירים לצד תחנות דלק, ואפשרו לרכוש בקלות מרשמי רופא לתרופות החזקות והממכרות.
חברות התרופות: "התמכרות היא דבר נדיר"
ג'ו רנאזיסי עמד בראש המחלקה שאחראית על הרגולציה של חברות התרופות במנהל לאכיפת הסמים (DEA). הוא ניסה להילחם במגפה המציפה את הרחובות באמריקה. אך ככל שהוא הגביר את מאמציו, כך הלכו וקוצצו סמכויותיו. ממחלקה של 600 איש הוא נותר אחראי על צוות של תשעה אנשים בלבד, והחליט להתפטר.
בראיון ל-"60 דקות" הפנה רנאזיסי את האצבע לשלושת מפיצי התרופות הגדולים בארצות הברית: AmerisourceBergen, Cardinal Health ו- McKesso. שלושת התאגידים הללו שולטים ב-85%-90% מהפצת התרופות בארצות הברית. "זו תעשיה שמאפשרת למיליוני כדורים להגיע לאנשים שלא צריכים אותם", אמר.
בסוף שנות ה-90, משככי כאבים אופיאטים כמו אוקסיקודון והידרוקודון הפכו נפוצים מאוד בארצות הברית. חברות התרופות שהתייצבו לשימועים בקונגרס הבטיחו כי התרופות בטוחות לשימוש וכי התמכרות כתוצאה מן השימוש בהן היא נדירה. "זה גרם לכל מגפת הקראק להיראות כמו כלום. אלה לא היו ילדים שמוכרים קראק בפינות רחוב, אלא מקצוענים. הם פשוט היו סוחרי סמים בחלוקי מעבדה", אמר רנאזיסי.
בניסיון להילחם בחברות ההפצה, הטילה בשנת 2013 הרשות למלחמה בסמים קנסות בסכום מצטבר של כ-300 מיליון דולר על חברות ההפצה. זה מה שנתן את האות למלחמת הנגד אשר קיצצה לחלוטין את כנפיהם של חוקרי ה-DEA. ג'ים גילדוף, שחקר את מכירת הכדורים במחוז מינגו בווירג'יניה המערבית, שבתחומו נמצאת העיירה קרמיט, סיפר לתכנית כי מנהליו החלו להערים קשיים. "בזבזתי שנה על התיק הזה, וזה אף פעם לא היה טוב מספיק. כל פעם הם רצו משהו, והשגתי את זה, וזה עדיין לא היה טוב. בשלב הזה ברור לך שהם פשוט לא רוצים את התיק", אמר.
אחרי ששומרי הסף הוזזו הצידה, הדרך להאיץ את מכירות התרופות התקצרה, ובשנת 2014 הציג טום מרינו, חבר קונגרס מפנסילבניה, חוק שנועד להבטיח כי למטופלים תהיה גישה לתרופות המרשם שהם צריכים. בפועל, החוק מנע מה-DEA להקפיא הפצה חשודה של תרופות מרשם. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", מרינו קיבל תרומות לקמפיין הבחירות שלו בסך 100 אלף דולר מגופים המזוהים עם תעשיית התרופות.
מסמך של משרד המשפטים משנת 2015 קבע כי החוק יכול לגרום ל"עליה של שימוש לרעה, ולהשלכות על בריאות ובטיחות הציבור". בשנתיים בהן נידונה החקיקה, נחשף בתחקיר, השקיעו חברות התרופות וחברות ההפצה למעלה מ-100 מיליון דולר בפעילות שדלנים (לוביסטים) למען החוק.
במרץ שעבר, עבר החוק פה אחד ללא התנגדות בבית הנבחרים או בסנאט. שבוע לאחר מכן, הנשיא דאז ברק אובמה חתם עליו. לפי נתונים שחשף העיתון הבריטי "גרדיאן", 90% מחברי בית הנבחרים קיבלו תרומות מחברות התרופות, וכך גם 97 מתוך מאה הסנאטורים. עוד דווח בעיתון כי תעשיית התרופות השקיעה בעשור האחרון יותר מ-2.5 מיליארד דולר בפעילות לוביסטים ובתרומות לפוליטיקאים - יותר מכל תעשייה אחרת.
"אני לא מבין למה לקונגרס להעביר חוק שלוקח מאתנו את הסמכויות שלנו בעיצומה של מגפת סמים המשתוללת גם במחוזות כמו זה שייצג מרינו", אמר רנאזיסי. "למה הם שותפים לחקיקה כשאנשים בחצר שלהם מתים מסמים שבאים מאותם האנשים שעליהם הם מגנים? תעשיית התרופות, היצרנים, החנויות וההפצה, יש להם השפעה על הקונגרס שלא נראתה".
בחודש אפריל, חצי שנה לפני שידור התחקיר, הודיע טראמפ על כוונתו למנות את טום מרינו לראש תחום הפיקוח על תרופות בארצות הברית. ביממה שאחרי שידור התחקיר, במסיבת עיתונאים לצד מנהיג הרפובליקנים בסנאט מיץ' מקונל, כבר אמר הנשיא כי צפה בתחקיר ויבחן את ממצאיו. הוא הוסיף, במידה לא מבוטלת של צדק, כי תעשיית התרופות "תורמת כמויות אדירות של כסף. אני לא יודע, מיץ', אולי גם לך". ביום שלמחרת הודיע טראמפ בטוויטר כי "טום מרינו הודיע לי שהוא מושך את שמו מתפקיד המפקח על התרופות".
כעת נשואות העיניים בוושינגטון לבית הלבן, והשאלה היא אם הנשיא, שדיבר רבות במהלך הקמפיין על מגפת הסמים, יכריז על מצב חירום לאומי בנושא. הוא אמר כי ימסור הודעה בנושא השבוע, והציפייה היא שיקדם את ביטול החוק שהקל על הפצת משככי הכאבים. זה צפוי להיות שלב ראשון והכרחי במאבק של ארצות הברית נגד ההתמכרות למשככי הכאב האופיאטים.