מחסור בכוח אדם של שירות המבחן במשרד הרווחה מביא לעיכובים בהגשת תסקירי מעצר, באופן שמותיר עצורים רבים במעצר ממושך ולעתים מיותר, למרות שעומדת להם חזקת החפות כך עולה מדוח של הסנגוריה הציבורית לסיכום שנת 2016. העיכוב במתן תסקירי המעצר שולח למעשה את העצורים לדיונים בהארכת מעצרם ולהחזקה בו שלא לצורך.
עוד עולה מהדוח כי קיימת דחייה שגרתית של דיוני מעצר לצורך הגשת תסקיר שירות המבחן לבית המשפט. הדחייה, עלולה להימשך כשלושה עד ארבעה שבועות ולעיתים אף למעלה מכך. מצב זה גורם להארכת תקופת המעצר של נאשמים, שבדיעבד עשוי להתברר כי יש לשחררם, אולם בשל סיבות בירוקרטיות מוחזקים במעצר ארוך ומיותר.
"מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות, שהיא זכות חוקתית ראשונה במעלה", נכתב בדוח על התנהלות שירות המבחן של משרד הרווחה. "כשמדובר במי שנעצרו לראשונה או בבעלי מוגבלות נפשיות או שכליות, ולא רק עבורם, חוויית המעצר עלולה ליצור מצוקה נפשית חריפה ואף בלתי הפיכה. לכך נלווית פגיעה בזכויות נוספות ובהן הזכות לכבוד, לחופש התנועה ולחופש העיסוק".
באופן זה נוצר מצב שהחלטות בתי המשפט המורות על הגשת תסקירי מעצר במועדים סבירים נקובים, אינן מתבצעות על ידי שירות המבחן. בשירות מבקשים פעמים רבות דחיות לצורך הגשת התסקירים. עומס העבודה שמוטל על הקצינים משפיע לעיתים גם על איכות התסקירים ופוגע ביכולתם לבדוק לעומק חלופות אפשריות, ולהביא בפני בית המשפט תמונה מלאה ויסודית אודות העצור.
את ההשלכות של התנהלות שירות המבחן ניתן לראות בהחלטות בתי המשפט שאינם חוסכים בביקורת חריפה על העיכובים בתסקירים. מאותן החלטות משתקף מצב עגום של פגיעות חמורות בזכויות חוקתיות של עצורים.
כך למשל מתחה השופטת שלומית דותן בפברואר 2015 ביקורת חריפה על בקשת דחייה של שירות המבחן. "העובדה ששירות המבחן איננו מסוגל להגיש תסקירי מעצר בתוך פרק זמן סביר הופכת יותר ויותר לבלתי נסבלת", ציינה השופטת. "היא גם מביאה לכך, שבית המשפט יאלץ לקבל החלטות בלא תסקירים במקרים מתרבים והולכים. המתנה של שבועות לתסקיר מעצר היא בלתי סבירה בעליל. בהחלטות שהציג לעיוני בא כוחו של המשיב נכלל גם מקרה שבו תסקיר מעצר לא הוגש גם בחלוף כחודש ימים מיום שבית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר".
ביקורת דומה עלתה גם מהחלטת השופטת קלמפנר-נבון בבית משפט השלום בחיפה בחודש נובמבר 2014: "שירות המבחן, על אף הוראות אשר ניתנו לו בידי בית המשפט, לא הגיש את התסקיר במועד אשר נקבע להיום והעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לפיה לא יינתן התסקיר עד ליום 11.12.2014, שכן לטענתם מספר הפניות לשירות המבחן עולה בהרבה על כוח האדם העומד לרשותם ולפיכך, לא יוכלו להגיש את התסקיר במועד שנקבע בידי בית המשפט".
גם בבית משפט השלום עכו, דחה השופט בכר בקשת דחייה מצד שירות המבחן לאור הפגיעה הקשה בנאשם והורה על שחרורו בתנאים מגבילים. "אני סבור שאם בית המשפט ייעתר לבקשה, יהיה בכך משום פגיעה בזכויות היסוד של המשיב שההליך המשפטי בעניינו יישמע מוקדם ככל הניתן וביעילות הראויה", כתב השופט.
מהחלטות אלו והחלטות נוספות, עולה כי בהיעדר אפשרות לקבלת תסקיר מעצר תוך זמן סביר, בוחנים חלק מבתי המשפט חלופות מעצר גם בהעדר חוות הדעת המקצועית של שירות המבחן, אך הדבר נעשה רק לאחר פרק זמן בלתי סביר, ומביא לפגיעה בזכויות נאשמים. בסניגוריה הציבורית מסבירים כי במקרים רבים מסרבים בתי המשפט לבחון את החלופה המוצעת והם ממשיכים להיות במעצר.
בסניגוריה הציבורית המייצגים רבים מהנפגעים טוענים כי "יש צורך דחוף למצוא פתרונות מערכתיים, שיספקו מענה לפגיעה המתמשכת בזכויות העצורים כתוצאה ממצב עגום זה. למשרד הרווחה ולשירות המבחן חייב להיות תפקיד מרכזי בפתרון הבעיה, ומחובתם לנקוט לאלתר צעדים העומדים לרשותם לשם צמצום זמן ההכנה של תסקירי המעצר ומניעת הפגיעה בזכויות העצורים. ככלל, כדי שלא תיפגע הזכות לחירות במידה העולה על הנדרש, סבורה הסניגוריה הציבורית שיש להגיש תסקירי מעצר בתוך פרק זמן שלא יעלה על שבוע מהחלטת בית המשפט".
בעקבות הטענות הללו, בינואר 2016 נשלח מכתב מפורט מנכ"ל משרד הרווחה והנהלת שירות המבחן למבוגרים, בתגובתם נמסר כי נעשים מאמצים מערכתיים רבים לקצר את משך הזמן להגשת תסקיר לשבועיים ימים, ואף הוסכם כי לגבי חלק מן העצורים ראוי לעשות מאמץ מיוחד להגשת תסקיר בפרק זמן קצר מכך. זאת, תוך מתן תיעדוף לאוכלוסיות מיוחדות כגון בעלי לקויות נפשיות, פיזיות ושכליות, עצורים ללא עבר פלילי, וכן לכאלה בעלי סיכויי שחרורם גבוהים. למרות השיחות עם משרד הרווחה, מדיווח עדכני של מנהלי מחלקות המעצרים בסניגוריה הציבורית, עולה כי משך הזמן להגשת תסקירי מעצר עומד עדיין על שלושה עד ארבעה שבועות.