פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון זיכה נאשם באונס קטינה - משום שחוקריו הטעו אותו

      צוות שופטים בראשות הנשיאה חיות זיכה את הנאשם לאחר שחוקריו הטעו אותו ואמרו כי אין הבדל בין קיום יחסי מין עם קטינה מעל גיל 16 לקטינה שגילה נמוך מכך. "פגיעה ממשית בזכות החשוד להימנע מהפללה עצמית"

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      הנאשם זוכה מחמת הספק. בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      בית המשפט העליון זיכה אתמול (ראשון) נאשם בתיק אונס חמור, לאחר שהתברר כי החוקרים במשטרה הטעו אותו וגרמו לו לחשוב כי אין הבדל בין קיום יחסי מין עם קטינה מעל גיל 16, לקטינה שגילה נמוך מכך. השופטת אסתר חיות, שתמונה בקרוב להיות נשיאת בית המשפט העליון, אמרה כי התנהלות המשטרה גרמה ל"פגיעה ממשית בזכות העומדת לחשוד להימנע מהפללה עצמית", ובפסק דין שאליו הצטרפו השופטים יצחק עמית ומני מזוז, זיכתה את הנאשם מחמת הספק.

      לפני כארבע שנים הוגש נגד הנאשם, נהג הסעות, כתב אישום חמור במיוחד. לפי הנטען אז, בין השנים 2008-2009, הוא ביצע שורה של עבירות מין בילדה שגילה נמוך מ-12 שנסעה באוטובוס שבו הסיע תלמידים לבית ספר. לפי המתואר הוא אנס אותה כמה פעמים, איים עליה שלא תספר על כך לאיש, ביצע בה מעשה סדום ועבירות נוספות ואף הורה לה לצלם סרטונים פורנוגרפיים. הנאשם הודה בקיום יחסי מין עמה, אולם טען כי מדובר ביחסים שבוצעו בהסכמה וכשהמתלוננת בתיק הייתה מעל גיל 16 – דבר המותר לפי חוק. הוא טען כי לא ידע את גילה האמיתי והכחיש כי הפעיל עליה כוח או איים עליה.

      אסתר חיות נשיאת בתי המשפט החדשה (אתר רשמי , אתר הרשות השופטת)
      "פגיעה ממשית בזכויות הנאשם". השופטת חיות

      בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו, אולם הרשיע אותו בעבירה של הדחה בחקירה, לאחר שהנאשם ביקש מהמתלוננת לחזור בה מהטענות נגדו במהלך עימות שנערך בין השניים. פסק הדין התקבל למרות שנקבע כי הנאשם שיקר בעדותו.

      למרות הזיכוי, קבע בית המשפט כממצא עובדתי, שהנאשם כן קיים יחסי מין עם המתלוננת כשהייתה מתחת לגיל 16, דבר המאפשר להאשימו בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה. לאור כך הגישה הפרקליטות ערעור על הזיכוי, ובו טענה כי למרות שכתב האישום לא ייחס לנאשם את העבירה הזו, היה על בית המשפט המחוזי בירושלים לעשות שימוש בסמכותו ולהרשיעו בה, לאור העובדה כי היא הוכחה.

      אלא שהרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון שינה אתמול את הקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי וקבע כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה. זאת, בין היתר בשל העובדה כי מתמליל חקירתו כפי שהוצג בידי המשטרה הושמטו קטעים קריטיים, ולאחר שהתברר כי חוקריו הטעו אותו וגרמו לו לחשוב שסוגיית גילה של הקטינה אינה מהותית. בין היתר ציטטה השופטת חיות קטעים מעדותו של הנאשם, בהם ניתן לראות גם את השיח בין החוקרים.

      מתוך תמליל החקירה

      חוקר 1: התיק הוא תיק אונס, ואתה צריך לשכנע אותנו כי התיק הוא יחסים מיניים בהסכמת שני הצדדים.

      הנאשם: יש ראיות.

      חוקר 1: זה שאני אומר לך כי אתה והילדה הזאת לא שנה אחת אתה שוכב איתה... ואני [...] אוכיח לך למה.

      נאשם: הרי אני אומר לך שלא שנה.

      חוקר 1: גם לא שנתיים.

      נאשם: לא.

      חוקר 1: ואני אוכיח לך.

      חוקר 2: לא מעניין אותי בת 16, בת 17.. בת 18 [...] אונס... אונס אתה אומר שזה לא אונס, בסדר?

      נאשם: או.קיי.

      חוקר 2: כאשר... לא אונס בהסכמה... סיימנו [...] אם הייתה בת 14 או 15 או 16 בשבילנו זה אותו דבר.

      חוקרת: זה זה.

      חוקר 2: אין אונס.

      נאשם: נכון.

      חוקר 2: אבל אנחנו רוצים לדעת את האמת מההתחלה עד הסוף.

      נאשם: הרי אני מספר לך את האמת.

      חוקר 2: מאה אחוז... אבל אנחנו יודעים חוץ מהדברים האלה כי העניין הוא לא השנה הזאת, גם השנה שעברה וגם השנה שהייתה לפניה.

      נאשם: לא.

      חוקר 2: לא מעניין אותי, זה לא משנה לי.

      נאשם: בסדר.

      חוקר 2: אבל אנחנו יודעים שזה לא...

      חוקר 1: לא מעניין [...] אבל אני לא יכול לצאת לבית משפט עם עדות של 70-80 אחוז [...]

      נאשם: הרי העניין שהיא הייתה קטנה ולא מבינה דבר, וכאשר היא גדלה והבינה את הנושא אז קרה הדבר הזה, רק...

      חוקר 1: וואלק יא דוד שלי הבנו.

      חוקר 2: אנחנו יודעים, אם היא הייתה בת 14 או 15 או 16 זה אותו הדבר מבחינתנו, זה אותו הדבר.

      המשטרה השמיטה קטעים מהותיים מתמליל החקירה

      "כבר נפסק כי מאבק אפקטיבי ונחוש בפשיעה מחייב את חוקרי המשטרה לעשות שימוש בתחבולות שונות שהן בבחינת 'הכרח בל יגונה'", כתבה השופטת חיות בפסק דינה. "ואולם ישנן תחבולות, ואף זאת כבר נפסק, שאינן הוגנות ואינן לגיטימיות ועל כן אם נעשה בהן שימוש הן עלולות להביא לפסילת הודאה שמסר חשוד".

      השופטת חיות הוסיפה כי התנהלות החוקרים בתיק, יצרה "רושם מטעה באשר למצב החוקי, אשר יש בה כדי לנטרל את ההגנות שאותן מיועדת האזהרה לספק". היא הוסיפה כי "ניתן להיווכח כי מרגע שהמשיב סבר, בעקבות דברי החוקרים, כי די לו בטענה שהיחסים היו בהסכמה על מנת להדוף את האישום הפלילי וכי לגילה של המתלוננת אין משמעות בהקשר זה, הוא היה נכון להסכים להערכה לפיה היחסים נמשכו כשנתיים טרם החקירה ולא שנה בלבד כפי שטען תחילה".

      פסק הדין כלל גם התייחסות לעובדה שמתמליל חקירתו של הנאשם, כפי שהיה בידי המשטרה, הושמטו קטעים מהותיים, דבר שגרם לכך שבית המשפט העליון הסתמך על תמליל שסופק על ידי ההגנה.

      מתוך התמליל (המילים המודגשות הושמטו מהתמליל שהגישה המשטרה)

      חוקרת: מישהי אוהבת אותך, לא יודע באיזה כיתה היא?

      משיב: לא יודע.

      חוקרת: 11.5.

      נאשם: לא, בכלל לא. לא, לא.

      חוקרת: אז 12 וחצי.

      משיב: לא...

      חוקר: אז לפני שנתיים וחצי.

      משיב: אני כבר מודה בכל מה שקרה. [...]

      חוקר: בגלל שאני רוצה לרשום, מתי התחלת איתה ביחסי המין?

      משיב: שנתיים וחצי לפי החישוב שלה.

      מני מזוז בטקס לציון יובל ללשכת עורכי הדין, פברואר 2011 (עומר מירון)
      "לזכות אלף חוטאים יותר טוב מהרוג זכאי אחד". מזוז (צילום: עומר מירון)

      המדינה ניסתה להוכיח את טענותיה בין היתר בהסתמך על התאריך שהופיע על הסרטים הפורנוגרפיים שצילמה המתלוננת בהנחייתו של הנאשם – תאריך שאם יתקבל כאותנטי יוכיח שהמתלוננת הייתה מתחת לגיל 16. אלא שגם כאן, נפסק כי לא ניתן להוכיח את גילה של המתלוננת בעת ביצוע המעשים – וזאת משום שלא ניתן להסתמך על התאריך שמופיע בסרטונים כתאריך המקור שבו נוצרו.

      בית המשפט העליון ציין כי הסתמך על עמדת המומחה שסיפקה ההגנה שקבע כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהתאריך שמופיע על הסרטונים זהה לתאריך יצירתם, וזאת לאחר שהמדינה לא סיפקה עד מומחה מטעמה. השופטים חיות, עמית ומזוז זיכו את הנאשם מעבירת בעילה אסורה בהסכמה. השופט מזוז התייחס בפסק דינו למורכבות הזיכוי, וציטט את דברי הרמב"ם שכתב: "לזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד".

      עו"ד אריאל עטרי, סנגורו של הנאשם, מסר בתגובה: "הנאשם עמד בסכנת הרשעה בכ-160 עבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. הפרכנו את כל טענות הפרקליטות ולפיכך הנאשם זוכה באופן מוחלט. מצערת העובדה שהפרקליטות המשיכה לרדוף את הנאשם החף מפשע גם לאחר שזוכה וגם כשברור היה לה שחקירתו הייתה פסולה ושנקטו כלפיו בתרגילי חקירה שאין להם מקום במערכת משפט במדינה דמוקרטית".

      "כך גם מצערת העובדה שנציגי המדינה ערכו תמליל לאחת החקירות שממנו השמיטו דווקא את החלקים שמחייבים את זיכוי הנאשם. לצערי, רבים מדי המקרים בהם הדבר קורה. בית המשפט העליון שלח לפרקליטות ולמשטרה מסר לא מתפשר לפיו המטרה אינה מקדשת את האמצעים".