וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפריימריס של הפריימריס האמיתיים בעבודה

18.11.2002 / 13:12

זהות המנצח בהתמודדות מחר (יום ג') על כהונת יו"ר מפלגת העבודה זניחה בכל האמור להרכב הממשלה הבאה. לסקרים – שקרנים בני שקרנים שכמותם – אמנם בעיית אמינות לא קלה, אולם אפילו הם לא יצליחו לשנות את עובדת היסוד של הבחירות: ראש הממשלה הבא יבוא משורות הליכוד. השאלות המעניינות באמת בבחירות הנוכחיות נוגעות לממדי המפלגות הסקטוריאליות: שינוי וש"ס במיוחד, ובמידה פחותה של עניין שאלת גורלה של 'עם אחד' והאפשרות העוקצנית של הצטרפות 'עלה ירוק' לחישובים הפרלמנטריים בכנסת הבאה.

בהנחה שהימין בראשות הליכוד ומפלגות הימין והעולים ישלבו ידיים, כדי להציג גוש ימני משמעותי שיהווה את חוט השדרה של הממשלה הבאה, שאלת המפלגה השלישית בגודלה – ש"ס אם שינוי, תהיה בעלת אופי מכריע לגבי סדר היום של אותה ממשלה. שרון – המנצח המשוער בפריימריס בליכוד – יעדיף בוודאי לחבור לש"ס (שילוב ש"ס וטומי לפיד באותה קריית ממשלה אינו נראה ריאלי) ויותיר באופוזיציה את מפלגת העבודה, מר"צ, המפלגות הערביות ושינוי. אופוזיציה בעלת אוריינטציה חילונית מובהקת.

למרות שסדר היום של כל אחת מהמפלגות המיועדות לאופוזיציה שונה בתכלית, הזיהוי שלהן עם המגזר החילוני בלתי נמנע. גם אם נוציא את המפלגות הערביות מהרשימה – שכן סדר היום שלהן (לפחות עד שוך האינתיפאדה) ימשיך להיות מדיני – ניוותר עם גוש שעשוי להגיע עד ל 40 חברי כנסת שעיקר פעולתו תהיה לחרוץ לשון כלעומת שרון וממשלתו ולהקים קולות של תלמידי חכמים.

ההתנהלות באזור בשנתיים הקרובות תוציא, קרוב לוודאי, את גורל הסכסוך מידיה של ישראל ותעביר אותו לבעליו האמיתיים ממילא: נשיא ארה"ב. מצב זה יהפוך גם את סדר היום המדיני-בטחוני של מרבית המפלגות – בוודאי באופוזיציה – ללא רלבנטי. קריאות שבר, או תרועות הסכמה מהספסלים האחוריים בכנסת, אינן מגיעות כמעט לאוזני הציבור, מפאת חוסר העניין של התקשורת ושל אותו ציבור. ניסיון של מי מהעומדים בראש האופוזיציה (והדעת נותנת כי יהיה מדובר ביו"ר מפלגת העבודה) להשתתף בפולמוס זה ייראה כמגוחך ובעיקר – עקר. בפני הגוש החילוני באופוזיציה יעמדו, אם כן, שני סדרי יום אלטרנטיביים: חילוני וחברתי.

מדובר בשני נושאים שמיד עם תום הקמפיין של ברק לבחירות 99' סולקו מסדר היום הציבורי לטובת חזרה למים הרותחים – אך המוכרים והמגוננים במידת מה – של העניין המדיני-בטחוני. כמעט ארבע שנים לאחר מכן, עתידה ליפול ביד ראש האופוזיציה ההזדמנות להציב את עצמו בראש מחנה שינסה להוביל עניין ציבורי אחר. הפעם, לא כברירת מחדל, אלא תוך הפנמה כי נושא זה יהיה האחד והיחיד שעשוי בבוא השעה להופכו לרלבנטי ואולי אף להחזירו לשלטון בראש אותו גוש שהתגבש לצדו באופוזיציה.

הבחירות לראשות מפלגת העבודה, אם כן, צריכות להתנהל תוך הבנה של מציאות חדשה זו ובהערכת המועמדים על פי פוטנציאל כישוריהם ויכולתם לעמוד בראש גוש חילוני-חברתי, קרוב לוודאי למשך 4 שנים מלאות. מבחינה זו, נדמה כי בנימין בן אליעזר הוא הפחות מתאים מבין השלושה לעמוד בראש העבודה והאופוזיציה העתידית, ולו משום שיצר זיהוי מוחלט בינו לבין הנושא הביטחוני-מדיני. רמון ומצנע, גם הם התבטאו בעיקר בנושאים מדיניים, אך להם עומדת זכות אי הישיבה בממשלה והיעדר זיהוי חד משמעי עם נושא זה. מבחינה זו, נדמה כי הם מתאימים יותר מבנימין בן אליעזר לעמוד בראש התנועה. אולם גם הם יתקשו לשכנע את הציבור בדבר שכנועם הפנימי שלהם עצמם במהלך שיתבקשו להוביל.

נדמה כי מפלגת העבודה, לאחר שתבחר את נציגיה לכנסת ואת ראש התנועה, תצטרך לאחר הבחירות לשוב אל תרגולת הפריימריס המוכרת לה כל-כך בשנים האחרונות ולבחור ראש חדש לתנועה. ראש שיעמיד בקדקוד סולם העדיפויות שלו עניינים שעד היום היו בבחינת מס שפתיים שמוכרחים לשלם. אם מפלגת העבודה חפצה חיים ואולי גם שלטון בבוא מן הימים, יפה יעשו בוחריה אם יצביעו מחר עבור המועמד הטוב ביותר לשבת בראש אופוזיציה חילונית-חברתית, תוך הבנה שמנהיג אמיתי המעונין לעסוק בתחומים אלה בכל לבו לא נמצא כיום בשורות המפלגה. מוטב להתחיל ולחפש אחריו, כבר עכשיו. ריחם של הפריימריס הבאים, כבר עומד באוויר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully