רגע לפני הפיצוץ: המסע הממושך של טראמפ באסיה לעצירת צפון קוריאה

בימים אלה לא צריך להיות במקום כלשהו כדי לנהל קרבות דיפלומטיים, מדיניים או צבאיים. נשיא ארצות הברית יכול לנהל עימותים עם מנהיג קוריאה הצפונית או יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט ממיטתו, והוא אכן עושה זאת. כמו מנהיגים אחרים בעולם, טראמפ אפילו לא צריך לזמן שגריר כמו פעם, אלא יכול להודיע על אי שביעות רצונו ברשתות החברתיות. גם מלחמה, כידוע בימים אלה, ניתן לנהל מבונקר ביבשת אחת בעודך שולח חיילים – או מל"טים, וירוסים וכל שאר כלי הנשק שדמיונו היוצר של האדם משכלל – להילחם במדינה אחרת ביבשת אחרת.

המשבר עם קוריאה הצפונית, המלווה אותנו כבר חודשים ארוכים בווריאציה הנוכחית שלו, שלה קדמה מתיחות בת 20 שנה ויותר, לא מחייב כלל ממד גיאוגרפי, או מפגשים פנים אל פנים בין היריבים. המשבר הזה הוא תולדה של תפיסת עולם של המשטר בפיונגיאנג, הרואה בנשק גרעיני ערובה לקיומו והישרדותו, ויש לו ממדים גיאוגרפיים, היסטוריים, אידיאולוגיים ומה לא. סביר להניח שבצורה זו או אחרת הוא יימשך, יחריף, וידעך.

לוח הזמנים בימים ובשבועות הקרובים מעניין, שכן שורת אירועים מתוכננים מראש בשחקניות הראשיות במשבר יכול לטרוף את הקלפים מחדש.

בסין נפתח אמש קונגרס המפלגה הקומוניסטית, וב-25 בחודש יוכרז ההרכב החדש של הנהגת המדינה. ביפן ייערכו בחירות כלליות ב-22 בחודש. טראמפ ייצא למסע באזור, מסעו הראשון לאסיה, והארוך ביותר מחוץ לארצות הברית עד כה, ויבקר ביפן, בקוריאה הדרומית ובסין. משם הוא ימשיך לשני מפגשים חשובים – פסגת מנהיגי ארגון אפאק ב-10 בנובמבר בווייטנאם, ופסגת מנהיגי מדינות מזרח אסיה בפיליפינים ב-13 בחודש.

לכל אחד מהאירועים האלה יש בראש ובראשונה משמעות מקומית: קונגרס המפלגה הקומוניסטית הסינית הוא המקום שבו תכריז המפלגה על סדר היום המדיני והכלכלי של המעצמה. יהיו הרבה מילים חגיגיות, הרבה מס שפתיים לקומוניזם ולמאואיזם שאיש למעשה אינו מאמין בהם עוד וצפויות גם הצהרות על מדיניות החוץ. עד כמה אסרטיבית סין עומדת להיות? האם היא תמשיך בקו של הקמת בסיסים, של העמקת ההשקעות הכלכליות, ובכך הגברת עוצמתה אל יעדים חדשים בגוש היבשתי העצום של אסיה אירופה אפריקה? ולצורך מאמר זה – מה תעשה ההנהגה החדשה-ישנה עם הבעיה הצפון קוריאנית, כשימים ספורים לאחר ההכרזה על ההנהגה הבאה, יגיע לביקור טראמפ?

יפן נמצאת כעת בקו הראשון של החזית הקוריאנית. הניסויים של קים ג'ונג און עוברים מעל לראשה, פשוטו כמשמעו. וראש ממשלת יפן שינזו אבה קרא לבחירות בזק. הוא רוצה להמשיך בקו הכלכלי המצליח שלו, ובעיקר מעוניין בגיבוי מהעם לקו המדיני והצבאי התקיף.

מטרתו של אבה היא להפסיק את הפציפיזם היפני המסורתי, ולהביא לכך שארצו תוכל להגן על עצמה מפני תוקפנות. יפן נמצאת בשכונה קשוחה – לא רק צפון קוריאה, גם סין הזוכרת עוולות עבר וגם רוסיה, כולן שכנותיה, וכולן סבלו במאה האחרונה מהמיליטריזם היפני. כולן גם מנסות לשנות את הסדר העולמי הקיים, שכלליו מוטים לטובת המערב ובנות בריתו – בהן יפן עצמה. הבחירות ביפן יהיו על הכלכלה, נקודת חוזק של אבה, אבל הוא גם מפגין קו נוקשה מול פיונגיאנג, וייתכן שהוא מעוניין בקו נוקשה עוד יותר.

אחרי שסין ויפן יידעו מי ינהיג אותן, יגיע לאזור הנשיא טראמפ. הביקור הראשון שלו באסיה, אם לא מחשיבים את הביקור ישראל, ייערך בשלוש המדינות הרלוונטיות ביותר למשבר, פרט לקוריאה הצפונית כמובן, ולא במקרה. טראמפ יצטרך לשכנע את יפן ואת קוריאה הדרומית שארצות הברית תמשיך לתמוך בהן מול האיום מקוריאה הצפונית, כי הן לא לגמרי משוכנעות בכך. הן שמעו את הנשיא טראמפ מדבר פעם אחר פעם נגד סיאול וטוקיו על שהן חוסות תחת המטריה האמריקנית ומתחרות בה בו בזמן.

גם בסין ידבר טראמפ לא מעט על כלכלה. המתחרה הגדולה ביותר של ארצות הברית, שאליה עברו התעשיות האמריקניות היא סין. כיום היא בית החרושת של העולם, ולא אמריקה. טראמפ רוצה לשנות זאת, והוא גם רוצה שסין תפעיל לחץ על בת חסותה הסוררת. סין מוכנה לעשות זאת עד גבול מסוים, מכיוון שהדבר תואם גם את האינטרס שלה. היא לא תהיה מוכנה להפלת המשטר הצפון קוריאני, כי זה נוגד את האינטרס שלה. בין שני הקטבים האלה יש מרחב גדול מאד לדיפלומטיה ולמשא ומתן. האם טראמפ יתפשר על כלכלה למען ריסון קוריאה הצפונית או להפך? זו שאלה לא פשוטה. כזכור, הוא יישא וייתן עם הנושאים והנותנים הקשוחים והמתוחכמים בעולם.

משם ימשיך לפסגת אפאק, שם ייפגש שוב עם אותם המנהיגים ורבים אחרים, שהחשוב שבהם והרלוונטי ביותר למשבר הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. עוד שחקן פוקר מעולה ואסטרטג משובח, שלא ייתן שום דבר בחינם. לרוסיה יש אינטרסים משלה, ואם ארצות הברית מעוניינת ברצונו הטוב של פוטין יש על מה לדבר – חוק מגניצקי האמריקני הפוגע במקורבי המשטר הרוסי, נכסי הנדל"ן הרוסיים שהוחרמו בארצות הברית, הבנות לגבי כל מיני מקומות בעולם ובהם אוקראינה, למשל. תמיד יש פיונים שניתן להקריב במשחק השח/פוקר העולמי הזה.

חלק ניכר מהאישים האלה, ודאי המדינות שעליהן דיברנו כאן, ימשיך לאירוע הצפוף האחרון בסדרה – פסגת מנהיגי מדינות מזרח אסיה. גם כאן הצהרות כלכליות לרוב, גם כאן הצהרות מדיניות שידברו על פיתרון סכסוכים בדרכי שלום והצורך לפתור קונפליקטים בדיפלומטיה תוך מניעת הפצת נשק השמדה המוני - כל הביטויים המשמעותיים שהשאלה הגדולה לגביהן היא האם מאחורי הדיבור השקט יש אלה גדולה, ובעיקר האם יש נכונות להשתמש באלה הגדולה, שתשכנע את הצד השני.

שלושה שבועות, ביקור נשיאותי, בחירות בזק, קונגרס מפלגתי ושני מפגשי פסגה המוניים. לו"ז צפוף שבסופו אולי נבין יותר את הכיוון שאליו מתפתח המשבר הקוריאני, או את פתרונו, הזמני או הקבוע.