פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מבצע ששינה את הכללים": הסיפור מאחורי ההשתלטות על קארין איי

      בספרו החדש מתאר תא"ל במיל' עמוס גלבוע איך אחרי חודשים של איסוף מודיעין ותכנון קפדני, בשעת לילה בינואר 2002 יצא מבצע "תיבת נוח" לדרך, לצד חשש כבד. השתלטות לוחמי הקומנדו על אניית הנשק, כ-500 ק"מ מחופי ישראל, הסתיימה תוך דקות וללא נפגעים

      ספינת הנשק קארין-איי שנתפסה בחופי ישראל ב-2002 (GettyImages)
      קארין איי (צילום: גטיאימג'ס)

      בעשור האחרון מנהל צה"ל מלחמת צללים שתכליתה לפגוע ביכולות האויב ולדחות את המלחמה הבאה. מרבית המבצעים כוללים פגיעה קטלנית בצירי הברחות נשק שמובילה איראן עבור ארגוני הטרור במזרח התיכון, וביניהם חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי. רוב המבצעים שניהל צה"ל לא נחשפו לעיני הציבור.

      בספרו של תת-אלוף (במיל') עמוס גלבוע "דרמה בים האדום" על תפיסת אניית הנשק קארין איי נחשף הסיפור המלא של המבצע, שהפך לבסיס מבצעי עבור המבצעים הנועזים שיבואו אחריו.

      גלבוע שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן מספר כיצד הצליח המודיעין לאתר את קארין איי מבין אלפי ספינות בים. כיצד התנהל תהליך קבלת ההחלטות עד לרגע ההשתלטות ומה היה ההישג העיקרי של המבצע.

      תחילת הפרשה במאי 2001. חיל הים עצר את ספינת הדיג "סנטוריני" בים התיכון, מול חופי העיר הלבנונית צור. צוות הספינה פעל להבריח אמצעי לחימה מלבנון לרצועת עזה. אנשי הצוות נעצרו ובחדרי החקירות הניבו מודיעין יקר ערך.

      ספינת הנשק קארין-איי שנתפסה בחופי ישראל ב-2002 (GettyImages)
      הנשק על הספינה

      המודיעין הישראלי נחשף לרשת הברחות שבראשן עמדו שלושה גורמים: פואד שובכי, ראש הנהלת הכספים של מנגנון הביטחון הכללי הפלסטיני, חבר במועצה המהפכנית של פתח, איש אמונו ויד ימינו של יו"ר הרשות הפלסטינית באותם ימים יאסר ערפאת. תחתיו היה פתחי ראזם, סגן ראש המשטרה הימית הפלסטינית, אחראי בעבר על אבטחתו של ערפאת ומנהל בפועל של רשת התחמשות וההברחות. ועאדל מערבי, קצין המבצעים של הרשת.

      ככל שהחקירה התקדמה התברר כי מדובר ברשת חובקת עולם הכוללת חברות קש וסייענים רבים. כך למעשה התפתח אחד האתגרים המורכבים עבור קהילת המודיעין בישראל. עוד התברר בחקירה כי בחיזבאללה פעל חאג' באסם כמתאם שיתוף הפעולה המבצעי עם הפלסטינים כשברקע כוונה איראנית מובהקת שנמשכת עד היום: להעתיק את המודל הלבנוני לרצועת עזה ולהקים בגבול הישראלי מוצב קדמי איראני נוסף.

      "את האנייה צריך ליירט"

      באוגוסט 2001 כבר התברר כי איראן עורכת ניסויים בציוד תת ימי, בשיתוף היחידה הימית של חיזבאללה. מאוחר יותר התגלה כי מדובר במכלי ציפה בהם אוחסנו אמצעי הלחימה בקארין איי. ההערכות של אמ"ן היו כי "סנטוריני" היא רק אחת מספינות רבות שיגיעו עם נשק רב לאזור. האתגר היה עצום, לחפש אחר כלי שיט אחד בלב ים מלא באלפי ספינות.

      הספר מתאר השתלשלות דרמטית של קצה חוט מודיעיני על ספינת נשק בים האדום. מלאכת מחשבת של הרכבת רסיסי מידע עולה שלב ב-1 בינואר 2002. צוות סיירי אוויר של חיל האוויר הישראלי מאתר את קארין איי כ-460 ק"מ מאילת. המידע עובד בחיל הים ולאחר הערכת מצב קבעו הגורמים שתוך יומיים תגיע הספינה אל המרחב שמדרום למצרי טיראן, בו הקומנדו הימי יוכל להשתלט על הספינה.

      אך גלבוע חושף בספר בהוצאת המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) כי תחזית מזג האוויר לא בישרה טובות. גלים בגובה של שלושה עד ארבעה מטרים יקשו מאוד על ביצוע המשימה. גם רצף מעקב אחר הספינה הוגדר רגיש בפני עצמו. פעילות ערה של מטוסי חיל האוויר עלולה לעורר חשד.

      ספינת הנשק קארין-איי שנתפסה בחופי ישראל ב-2002 (GettyImages)
      הנשק שנתפס על הספינה (צילום: גטיאימג'ס)

      חיל הים נערך למבצע ההשתלטות המורכב רחוק מאוד מחופי ישראל. למרות הזיהוי הראשוני של האנייה ליווה חשש את הפיקוד הבכיר בצה"ל. לא היה מידע ממוקד על אמצעי הלחימה האישיים שעומדים לרשות צוות האנייה ובקומנדו הימי נערכו להשתלטות תחת אש.

      מה שהכתיב את התכנית המבצעית היה מזג האוויר וקצב התקדמות האנייה. לפי הערכת המצב בחיל הים שקדמה למבצע היה ברור שטווח הפעולה - 500 ק"מ מישראל בים האדום - יהפוך כל הסתבכות לקטסטרופה. לבסוף הוחלט להקדים את ההשתלטות ללילה שבין רביעי לחמישי, ולא בחמישי אחר הצהריים כפי שתוכנן תחילה. זאת, כדי לנצל חלון מזג אוויר נוח לפעולה לפני פרוץ הסערה בים. במקום מארב ימי בטווח של כ-93 ק"מ מחופי ישראל הוחלט להפליג למרחק של כ-259 ק"מ מדרום למצרים. הפשיטה תכלול השתלשלות לוחמים ממסוקים אל הסיפון ועלייה במקביל מכלי שיט.

      ספינת הנשק קארין-איי שנתפסה בחופי ישראל ב-2002 (GettyImages)
      הנשק שנתפס על הספינה (צילום: גטיאימג'ס)

      בשלב מאוחר הקשה הרמטכ"ל דאז שאול מופז על אנשי חיל הים ושאל: "כמה ודאות יש לגבי האנייה שהיא אכן קארין איי?". 99%, השיבו בחיל הים. מופז ביקש 100%. הוא חשש שמבצע מורכב מאוד של השתלטות חיל הים על ספינה הרחק מחופי ישראל יסתבך. אחרי שקיבל תשובה מדויקת שאל מופז לגבי מידת דיוק המודיעין שיש אמצעי לחימה על האנייה. 85% השיבו לו. "אל תתלו אותי אם לא תמצאו אמצעי לחימה, אבל את האנייה צריך ליירט", אמר אחד קציני המודיעין הבכירים של חיל הים, שמאוחר יותר קיבל מדליה יוקרתית מארצות הברית על פועלו במבצע.

      אגף המודיעין הדגיש כי קיימת הערכה של 100% שיש אמצעי לחימה על הספינה ויתרה מזאת: נשק איכותי. מופז גם חשש מדליפת מידע מודיעיני שיסכל את המבצע שלקראתו הוכשר באופן חריג מטוס לשמש חפ"ק קדמי, עליו יהיה הרמטכ"ל בזמן ההשתלטות.

      בעקבות הלחץ שהפעיל מופז הצליחו סיירי האוויר לצלם כתובת על דופן האנייה: "קארין איי", ואנחת רווחה נשמעה בצמרת חיל הים והמטכ"ל. "זאת הפצצה של 500 טון על ראשו של ערפאת", אמר מופז כשהוא מביט בתמונות תוך כדי שהוא נערך לגלים המדיניים כשתתפוצץ הפרשה, וכשיגלו שערפאת שיקר במצח נחושה לאמריקנים שידו לא מעורבת בטרור.

      "הממשל האמריקני שם איקס על ערפאת"

      תכנון המבצע התקדם ובחיל האוויר הבהירו כי טווח הפעולה מחוץ לקשת המבצעים של מסוקי הינשוף ויידרש תדלוק מעל הים, מהלך מורכב מאוד. ביטול הטיסה משמעותו שלוחמי הקומנדו לא יוכלו להשתלט על כלי השיט מהאוויר אלא רק מהים והיקף כוח הקומנדו פוחת משמעותית. אחרי דיון פיקודי של חיל האוויר הוחלט לאשר את המבצע האווירי למרות המרחק.

      ב-3 בינואר 2002 סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר יצא מבצע "תיבת נוח" לדרך. שם הקוד "הארי פוטר" ניתן בקשר ולוחמי הקומנדו הימי השתלשלו לסיפון והשתלטו על האנייה. תוך דקות הסתיים מבצע ההשתלטות, אך אז החלה דרמה שונה לחלוטין. הרמטכ"ל לא שומע ברשת הקשר של שם הקוד "ממתקים" (שם הקוד לאמצעי לחימה). לוחמי שייטת 13 סרקו את בטן האנייה ואיתרו רק שקי אורז. הלב של המפקדים צנח, הפיקוד הבכיר שריחף במטוס שכונה "עטרה" מעל הכוחות בלב ים התמלא חרדה.

      קארין A - חומרים שלא פורסמו על המבצע ששינה את כללי המשחק (מערכת וואלה! NEWS)
      (מתוך ספרו של עמוס גלבוע "דרמה בים האדום")

      מפקדי חיל הים החליטו לרכז את החשודים לקבוצות באנייה ולפתוח בחקירות כדי לגלות היכן מסתירים את אמצעי הלחימה. אחד הנחקרים, רב החובל של האנייה הוביל את הלוחמים לאחד המחסנים והצביע על ערימת צעצועים בגובה של כארבעה מטרים. שם, מתחת לערימת הענק אותרו 83 מכלי ציפה מלאים באמצעי לחימה. אותם מכלים פותחו על ידי איראן ואנשי פתח היו אמורים להטיל אותם אל חופי עזה לידי ארגוני הטרור.

      "יש ממתקים", דיווחו מפקדי חיל הים לרמטכ"ל. טילי סאגר, טילי כתף, מטולים ללא רתע לטווח של 20 ק"מ (טווח שהכניס לראשונה לקשת האיומים את העיר אשקלון), מרגמות 120 מ"מ, טון וחצי של חומר נפץ פלסטי ואמצעי לחימה נוספים. המבצע הסתיים בלי אף ירייה וללא פצוע אחד.

      "המבצע הזה שינה את כללי המשחק בכל מה שקשור להתמודדות עם הרשות הפלסטינית ובפרט עם ארגוני הטרור בעזה", מסביר גלבוע. "לא רק שישראל הצליחה להוכיח את מעורבותו של ערפאת בטרור, היא הצליחה לשכנע את האמריקנים. ממצאים נוספים שאותרו במבצע 'חומת מגן' עזרו להשלים את הפאזל נגדו. עד אז ערפאת הכחיש כל קשר לפרשה אך המידע המודיעיני שהוצג גם בפני אמריקנים קבע אחרת".

      קארין A - חומרים שלא פורסמו על המבצע ששינה את כללי המשחק (מערכת וואלה! NEWS)
      (מתוך ספרו של עמוס גלבוע "דרמה בים האדום")

      גלבוע הדגיש כי צה"ל הוציא אל הפועל מבצעים הרבה יותר נועזים, כמו חיסול אבו ג'יהאד, אביב נעורים ואנטבה, אך הייחודיות שלו מעבר למעטפת הביצועים בים והאוויר היה שהמבצע הביא להישג מדיני חסר תקדים, "שינוי החשיבה בבית הלבן היה מהלך ברמה האסטרטגית העליונה. בעקבות המבצע הממשל האמריקני שם איקס על ערפאת ואמר לכל העולם: 'אנחנו גמרנו עם ערפאת'", אמר גלבוע.

      "הם פנו לפלסטינים ואמרו להם שימנו מנהיג אחר. ערפאת שקרן. הוא שיקר במצח נחושה את נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. ביד אחת דיבר על שלום וביד שנייה הניע טרור נגד ישראל", הוסיף. בספר רומז גלבוע כי הרשות הפלסטינית בתקופתו של ערפאת הבטיחה לאיראנים להקים בסיס ביהודה ושומרון תמורת המשך הברחות אמצעי הלחימה.

      קארין A - חומרים שלא פורסמו על המבצע ששינה את כללי המשחק (מערכת וואלה! NEWS)