השרים יאשרו: מינויים פוליטיים נוספים במיליוני שקלים בשנה

הממשלה צפויה לאשר בישיבתה הקרובה מחר (ראשון) תוספת של מינוי פוליטי בכיר לכל אחד משרי הממשלה, במסגרת אישור המלצות צוות שקד-לוין לשינוי שיטות המינויים הבכירים בשירות המדינה. לפי ההצעה, בכל משרד ממשלתי שבו למעלה מ-150 עובדים תתווסף משרת אמון של משנה למנכ"ל, שתאפשר לשרים למנות מקורבים לדרג השני בחשיבותו במשרד. שכרו של המשנה למנכ"ל יהיה 90% משכר מנכ"ל משרד ממשלתי. בשלב ראשון ימונו ככל הנראה רק 13 משנים חדשים, כך שהתקציב למימון המהלך מוערך בכ-26 מיליון שקלים בשנה.

ועדת שקד-לוין בעניין מינויי בכירים בשירות המדינה הוקמה בשנה שעברה, על רקע תלונות חוזרות ונשנות של שרים על חוסר יכולת לממש מדיניות במשרדיהם כתוצאה מקשיים במינויי בכירים, ובתמיכה ברורה של ראש הממשלה. "דונלד טראמפ ממנה 4,000 איש לתפקידים בלי ועדות איתור ובלי בירוקרטיה", אמר נתניהו בנושא בשנה שעברה. "בישראל אי אפשר למנות אפילו כמה מאות. צריך לשנות את השיטה".

בשל כך, בחודשים האחרונים גיבשה הוועדה, בה ישבו גם השרים יואב גלנט, יובל שטייניץ ואריה דרעי, מתווה לשינוי שיטת המינויים שכולל את הוספת משרת המשנה למנכ"ל כמשרת אמון הפטורה ממכרז וכן שינוי בהרכב ועדות האיתור הממנות עשרות תפקידים בכירים נוספים בשירות המדינה באופן שיגדיל את כוחו של מנכ"לי המשרדים – שממונים על ידי הדרג הפוליטי.

ההצעה להוספת משרת משנה אושרה לפני כשבועיים בוועדת השירות של נציבות שירות המדינה, זאת למרות התנגדות נחרצת של ממלא מקום נציב שירות המדינה, אהוד פראוור, כמו גם של קודמו בתפקיד, משה דיין. בעקבות ההתנגדויות הוכנסו מספר הסתייגויות להצעה, כמו החמרת תנאי הסף הנדרשים לתפקיד והגבלת הסמכויות של המשנה הפוליטי כך שלא יהיה ממונה ישיר על עובדי מדינה ולא יעסוק בנושאים בתחום עבודתם של "שומרי הסף" במשרדים הממשלתיים כמו היועץ המשפטי, החשב ומבקר הפנים, או בענייני כוח אדם ומינויים. המשנה החדש ימונה ויהיה כפוף למנכ"ל המשרד, במקום איוש באמצעות מכרז וייכלל כמשרת אמון בלשכת המנכ"ל ולא כמשרה בכירה.

למרות כל אלו, המתווה החדש, במסגרתו תפקידי המנכ"ל והמשנה ייחשבו כמינויים פוליטיים, עורר ביקורת חריפה בתנועה לאיכות השלטון שטענה כי הוא יפתח פתח לפגיעה בעקרונות שלטון החוק והמינהל התקין. ביקורת נמתחה גם במכון הישראלי לדמוקרטיה שהודיע כי מדובר ב"פיגוע משילותי שיפגע בסטנדרטים המקצועיים בשירות המדינה ויפתח פתח למעשי שחיתות". במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו אתמול כי קבלת שתי ההצעות "יביאו לפוליטיזציה של שירות המדינה, זאת חרף מחקרים שמצביעים על כך שמינויים לא מקצועיים פוגעים באפקטיביות השירות הציבורי"

בחוות הדעת המשפטית שצורפה להחלטת הממשלה צוינו מספר קשיים משפטיים. כך לדוגמה, בחוות הדעת נכתב כי "יש הרחבה בעייתית" של מספר המשרות הפטורות ממכרז באופן שמאיים לשחוק את אופיו של שירות המדינה כשירות מקצועי ממלכתי או פוליטי מעבר למינוי. חוות הדעת המשפטית מעלה קשיים משפטיים שעשויים להיווצר עם צמצום ועדות האיתור והדלת מספר המשרות הפטורות ממכרז עם זאת נקבע כי "אין מניעה משפטית" לקבל את ההצעות.