מחבל מזן אחר: הפלסטינים שמנסים לזכות בתהילת עולם במותם

נמר מחמוד ג'מל, שהרג שלושה בהר אדר, לא היה שטוף שנאה מהסתה ברשתות החברתיות, אלא פעל מנסיבות אישיות במטרה להשיג שמץ של כבוד. התופעה, שאותה קשה לעצור, לא תיעלם בקרוב, אך בניגוד להצהרות חמאס, קשה לומר ש"אינתיפאדת הבודדים" חיה ובועטת

צילום: צלמי וואלה!NEWS וסרטוני גולשים, עריכה: שניר דבוש

ההודעה שפרסם השב"כ שעות קצרות לאחר הפיגוע, הציגה באור מגוחך משהו את ההצהרות של הפוליטיקאים שמיהרו להאשים את הרשות הפלסטינית והעומד בראשה אבו מאזן באחריות לרצח שלושה ישראלים בהר אדר.

על פי הודעת השב"כ, למחבל נמר מחמוד ג'מל, 37, אב לארבעה ילדים, היו בעיות אישיות ומשפחתיות "משמעותיות, בכלל זה בעיה של אלימות במשפחה. עוד עלה כי אשתו של המפגע ברחה לירדן לפני מספר שבועות והשאירה אותו עם ילדיו". כך שאין מדובר בעוד צעיר פלסטיני שסופג שנאה והסתה בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, כמו המאות שהכרנו בשנתיים האחרונות, אלא מחבל מזן אחר, מבוגר יותר, אב לילדים שעבר משבר אישי קשה ובסופו של דבר "התפוצץ" באמצעות פיגוע.

עוד באותו נושא

"הפיגוע היה מטר מהבית שלנו": תושבי הר אדר מזועזעים מאירוע הירי

לכתבה המלאה
לא עוד צעיר פלסטיני ספוג שנאה. המחבל נמר מחמוד ג'מל

זה אינו המקרה הראשון, וכנראה לא האחרון, שבו נסיבות אישיות קשות מביאות פלסטינים לעשות פיגועים. זה קרה באינתיפאדה השנייה, וזה נמשך גם בשנים האחרונות. מתיחות בין בן לאביו, בין אישה לבעלה, בין בת להוריה, גורמים פעמים רבות לאנשים הללו לעשות מעשים קיצוניים - אולי בין היתר בניסיון לזכות בשמץ של "תהילת עולם". זאת באמצעות פיגוע שיביא את החברה הסובבת אותם, ובכלל זה את אותם בני משפחה שהיו מסוכסכים עמם, להוקירם ולהעירכם.

זה אולי נשמע כמו פסיכולוגיה בגרוש, אולם זו המציאות. גם ההודעה ששלח המחבל לאשתו שברחה לירדן, יכולה להעיד עד כמה לנושא האישי הייתה הפעם משמעות בקבלת ההחלטות של המגע. "תשתפי הודעה זו כשתתעוררי כדי שהמצפון שלך יירגע", הוא כתב לאשתו באמצעות המסנג'ר. "אני נשבע באללה כי אום בהאא אשתי הייתה אישה ואם טובה. אני זה שהייתי רע ענה בגלל הקנאה הטיפשית שלי".

יוסף עותמאן, סולומון גברייה ואור אריש (צילום: דוברות המשטרה והשואגים לימין)
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

בסופו של דבר המניע של אותו מחבל - אישי, לאומני, דתי, הוא פחות רלוונטי. ועדיין, הפוליטיקאים מכל הצדדים מנסים כבר להפיק מהסוגיה הזו רווח - בעוד שרים בישראל טוענים שמדובר ברקע דתי לאירוע כדי לייצר זיקה לכאורה בין ישראל לאירופה, בחמאס מאמצים תזה דומה, כדי להוכיח שאכן "אינתיפאדת הבודדים", חיה ונושמת. קשה בשלב זה, שנתיים לאחר תחילתה, לתאר את התופעה הזו כ"אינתיפאדה". מדובר יותר במקרים בודדים, שאינם צפויים להיעלם בקרוב. מדיניות "ניהול הסכסוך", הוכיחה עצמה לא פעם בשנים האחרונות ודווקא הצליחה לייצר סטטוס קוו מסוג מסוים. אך יש לקחת בחשבון שבמסגרת הסטטוס קוו הזה, המציאות הנוכחית שבה מתבצע מדי פעם בפעם פיגוע, אינה צפויה להיעלם.

ומה לגבי ההסתה של הרשות הפלסטינית? היא נמשכת ותימשך גם בקרוב. וכמו שההסתה הזו נמשכת, גם הפעולות שהרשות מבצעת למנוע פיגועים, נמשכות. אפילו לאחר שהכריזה הרשות על עצירת התיאום הביטחוני, המנגנונים הפלסטינים עושים לא מעט כדי למנוע פגיעה באזרחים ואפילו בחיילים ישראלים.

עמדת הבידוק בהר אדר אחרי הירי (צילום: רוני כנפו)
פועלים פלסטינים מרוכזים בהר אדר לאחר הפיגוע (צילום: פסגת המעדכנים)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully