יום השלום הבינלאומי יצוין השנה בימי החג של ראש שנה. החג, כפי שנוכחתי לדעת בתפקידי האחרון בישראל לפני עשר שנים, הוא זמן לא רק למשפחה, לאוכל טוב ולמסורת, אלא גם שער לתקופה של הרהור עצמי ומחויבות לחיים ולעתיד. לנוכח תהליך כזה של התבוננות פנימית המתחיל בימים אלה עבור ישראלים ויהודים רבים ברחבי העולם, חשבתי לעצמי: מדוע לא להרהר גם בשלום?
רבים מסבירים מדוע לא יוכל להיכון פה שלום. אלה שאומרים מדוע השלום אפשרי, מעטים מהם בהרבה. למרות זאת, האיחוד האירופי נוטה להסכים עם הקבוצה השנייה. לא מתוך אידיאליזם או נאיביות, אלא מתוך ניסיון. האיחוד שלנו נולד לאחר סכסוך בין מדינותיו, האלים ביותר בתולדות האנושות, ומתוך זוועות השואה. על בסיס האמונה שתמיד יש מקום לשלום ולמחילה, שאפילו סכסוכים נצחיים לכאורה יכולים לבוא על פתרונם, הגענו להסכמים, פתחנו גבולות, התחייבנו לערכים משותפים ולמטבע משותף, ובנינו ביחד שגשוג לאזרחינו. כל אלה, דברים שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני 70 שנה.
28 החברות באיחוד האירופי, תמימות דעים בתמיכתן בפתרון שתי המדינות. עמדותנו לא השתנו. מחויבותנו לפתרון שתי מדינות שיושג במשא ומתן, כדרך המציאותית והמעשית היחידה להשגת שלום מתמשך בין ישראלים לפלסטינים, איתנה כתמיד. אלה אולי בדיוק הדברים שצפיתם שאומר, אך כפי שמובילתנו, שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, אמרה רק לפני כשבועיים, אפשר להיות גם אפקטיבי וגם צפוי. אין סתירה בין השניים. להחזיק בראייה אסטרטגית של הדברים פירושו לפעמים גם להיות עקשן.
בשל נוכחותו ומעורבותו המשמעותיות של האיחוד האירופי בשטח, בתחום הסיוע הכספי אך לא רק בו, אנחנו רוצים להיות אפקטיביים ככל שניתן בבואנו לתמוך ביעד שלנו: פתרון של שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום וביטחון. הרציונל מאחורי כל מעשינו בשטח תמיד היה, וימשיך להיות, התקדמות לעבר פתרון שתי המדינות.
שלושה מארבעה אזרחים ישראלים נולדו אחרי יוני 1967. בצד הפלסטיני, המספר גדול עוד יותר: קרוב ל-90% נולדו מאז. אנחנו חיים בציפייה מתמדת שהדור הבא יביא את הגאולה, שהוא יהיה דור אידילי שלא יחוש שנאה או כעס, על אף החיים בתנאי טרור או דיכוי או גרוע מכך. לפני שבעים שנה גברים ונשים אירופיים ,שגם עברו את זוועות המלחמה, גילו שהם יכלו להיות הדור הזה.
לכל הישראלים והפלסטינים הסבורים כי 50 שנה אחרי 1967 הבשילה העת לעשות שלום, המסר שלי הוא שהאיחוד האירופי אתכם. הסכמים מתחילים במנהיגים, אבל שלום מתחיל בבני אדם.
חלק ממחויבותו של האיחוד האירופי לבנות שלום בא לידי ביטוי מעשי בין השאר במעורבותו בחברה האזרחית משני צדי המתרס. במילותיו של אלברט אינשטיין: "על שלום לא ניתן לשמור בכוח, אלא מכוח הבנה". מעורבות זו היא צעד מהותי לעבר שלום מתמשך ובר-קיימא. יוזמת השלום של האיחוד האירופי מתמקדת בהיבט זה של תהליך השלום. היא מבקשת לחזק את החברה האזרחית בצד הישראלי ובצד הפלסטיני, להעצים את אותם אנשים שחפצים לחיות בדו-קיום ובשלום ולפעול למען סיום הסכסוך.
העבודה הזאת עבודה מלאת השראה הנעשית על ידי אנשים אמיתיים בשטח, מלמדת אותנו כי שלום הוא מאמץ משותף. בואו נפשיל שרוולים, נשלב ידיים ונפעל למען עתיד של שלום. הבה נבטיח שכל שנה תהיה מתוקה. שנה טובה ומתוקה.
עמנואל?ה ז'ופר?ה הוא השגריר המיועד של האיחוד האירופי למדינת ישראל