מאת: ד"ר יוסי אברהם
הרבה התלבטויות שעולות במפגשי הייעוץ שלי, קשורות לכללים, לשבירת כללים, או לפחד משבירת כללים. יש כללים של כיצד מחנכים ילדים, מתי ואיך עושים סקס, כיצד מתייחסים לשכנים, למי לא מוכרים מכונית משומשת, ממי מבקשים תוספת למשכורת, וכו' וכו'. יש גם ספרות מעניינת על כללי חיזור, והרקע הזה ישמש אותי כדוגמה, באמצעותה נבהיר את ה"כללים בחיים".
לדוגמה: "הוא רוצה שנפגש אצלו בבית, ואני עדיין לא ממש מכירה אותו"; "היא נחמדה, אבל אומרת בפרוש שבשלב כל כך מוקדם לאחר גרושיה היא רוצה להכיר כמה גברים, וזה לא בשבילי".
בשני המקרים, מדובר בצורך בשליטה במצב, מה שמסתייע ע"י אימוץ כלל: היא צריכה משהוא מוצק בענייני קצב התפתחות היחסים (שלא תהיה האצה שהיא אינה שולטת בכך) והוא צריך משהוא מוצק בענייני קצב דעיכת היחסים (שלא תהיה נטישה שלה, שהוא אינו שולט בכך).
לגבי שבירת כללים, ההתלבטויות קשות עוד יותר: הרבה פעמים פונים אלי לייעוץ עם סיפור שרווי רגשות אשם, בנוסח כזה או אחר. למשל: "אני בחיים לא מגיעה למיטה בפגישה הראשונה, ועכשיו, כשעשיתי את זה איתו, אני ממש לא יודעת מה לומר על עצמי". אצל גברים יש נוסח די שכיח של: "קבענו שנצא, והיא ביטלה והבריזה בדקה האחרונה, כשהכל היה מוכן. אף פעם לא נתתי שדבר כזה יקרה, והפעם שתקתי. אני לא יודע איך אני ממשיך ככה".
שבירת הכללים אצל נשים נתפסת אצלן פעמים רבות כמו "היסחפות". אצל הגברים היא, לרוב, "ויתור" או "כניעה". וגם כאן השליטה, לא במצב, אלא בדימוי העצמי היא המנגינה.
בענייני החיזור, יש המון כללים שאנחנו מאמצים: היכן להיפגש, והיכן לא; עם מי לצאת ועם מי לא; מה כן ומה לא בפגישה הראשונה, וכו' וכו'. את דעתי בעניין הכללים, בכלל, לא רק בנושאי החיזור, אביא בצורת משל על כלי רכב, נהיגה, והגעה למחוז חפצך. אז נתחיל: ברור לנו שאופניים שונים ממכונית, ולכן יש דברים שהם "כן" או "לא" , שאפשר לצפות מרכיבה על אופניים ויש "כן" או "לא" אפשריים לנהיגת מכונית. ובמילים אחרות, טוב שכל אחד/ת ידע מי הוא/היא באופן בסיסי וידע מה באופן בולט וברור לא מתאים לו/ה. כללי "כן" ו"לא" בסיסיים בחיזור יכולים להיות, למשל: אני כן/לא נפגש עם מי שהוא/היא נשואים; אני כן/לא חד/דו מיני; וכו'. אבל, לאחר שעברנו את התחלת הדרך, עם כללים שמסייעים לנו, כדאי לעיין מחדש בהצמדות שלנו אל הכללים המוכרים והחביבים. לאחר התחלה, ובדרך המשל, כשאנו כבר בדרך למחוז חפצנו, תהיה זו שטות אם ניצמד לנוסחת פעילות שמוכתבת עפ"י כללים. בדיוק כמו שבדרך מחיפה לת"א לא נקבע מראש מתי להשתמש בהילוך ראשון או חמישי, או מתי לנהוג במהירות 50 או 90 קמ"ש.
כך גם בדרכנו במערכות השונות בחיים (עסקים, חינוך, יחסים אישיים): צריך לסמוך על יכולתנו לקבל החלטות, דהיינו להתנתק מהכללים. עורכי הדין מביננו יגחכו, הפולניות ירימו גבה, אבל ואני בשלי.
לא לסקס מהדייט הראשון!... בעצם כן
17.11.2002 / 9:41