פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסטודנטית ששמה סוף לבידוק הביטחוני באוטובוסים על רקע אתני

      תלמידה בבית הספר לרפואה בי-ם עוכבה לטענתה לבדיקה רק בגלל החיג'אב שלבשה. בעקבות תלונתה, שונו נהלי הבדיקה, והמאבטחים הונחו שלא לערוך חיפוש על בסיס מוצא הנבדק. "אין מדובר באירוע חריג אלא במציאות חיים יומיומית של אזרחים ערבים", נכתב בתלונה

      סטודנטיות פלסטיניות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת קודס. 2014 (AP)
      סטודנטיות ערביות לרפואה (צילום אילוסטרציה: אי-פי)

      חברות אבטחת האוטובוסים בירושלים, הפועלות תחת סמכות משרד התחבורה, שינו לאחרונה את נהליהן בעקבות תלונה סטודנטית ערביה, שבה נטען טענה כי נערך עליה חיפוש והיא עוכבה ללא סיבה ממשית, מלבד העובדה שלבשה חיג'אב. בעקבות האירוע ומקרים נוספים שונו הנהלים למאבטחים, ונקבע כי "לא ניתן לערוך חיפוש לבן מיעוטים רק בגלל שהוא בן מיעוטים".

      המקרה התרחש לפני כשלושה חודשים. התובעת, סטודנטית לרפואה באוניברסיטה העברית המתגוררת מחוץ לירושלים, לבשה את מדי העבודה של המרכז הרפואי בו היא עובדת, וכן חיג'אב, בהתאם למנהגה כאישה מוסלמית. היא עלתה על קו אגד בתוך ירושלים בדרך למקום עבודתה, אולם בדרך הבחינו בה מאבטחים באוטובוס.

      "ראיתי שיש מאבטח באחת התחנות שקלט אותי. הוא עלה במהירות לאוטובוס, אמר בוקר טוב וביקש תעודה מזהה. ממש רציתי לדעת למה הוא פנה דווקא אלי, למרות שהאוטובוס היה מפוצץ אנשים", סיפרה הנוסעת בתחקיר שנערך במשרדי היחידה לאבטחת התחבורה הציבורית בירושלים במשרד התחבורה. "הוא צחק ולא אמר כלום".

      עוד בוואלה! NEWS:
      לפני נחיתת נתניהו: מכתב עם חומר חשוד נשלח לקונסוליה בניו יורק
      ראש אכ"א לשעבר: המלחמות בין שמאל וימין – האיום הגדול ביותר
      פעולות החייאה בשני נערים שטבעו בנהר הירדן; מצבם אנוש ולא יציב

      השקת מערך האבטחה בתחבורה הציבורית בירושלים, חניון אגד תלפיות. 13 בדצמבר 2015 (נועם מושקוביץ)
      מאבטחי אוטובוסים בירושלים (צילום אילוסטרציה: נועם מושקוביץ)

      הנוסעת הראתה למאבטח את התעודה, אולם לאחר שביקש שתמסור לו אותה וסירבה, התפתחו ביניהם חילופי דברים. בעקבותיהם, ביקש המאבטח לערוך חיפוש בתיקה של הנוסעת לאחר שזו תרד מהאוטובוס. היא סירבה וביקשה לערוך את החיפוש באוטובוס, כדי שלא תאחר למקום עבודתה, אולם משום שלא הסכימה למסור את התעודה ועל רקע חילופי דברים קשים בינה לבין המאבטחים, היא הסכימה לרדת, ושם נערך חיפוש בתיקה. לדבריה, כשביקשה להתקשר למעסיקתה כדי לדווח על האיחור הצפוי, תפס אחד המאבטחים בכוח את ידה, לקח את הפלאפון והכניס אותו לתיק. לאחר שיחת הטלפון וסיום החיפוש, הורשתה הנוסעת להמשיך בדרכה.

      בעקבות תלונה שהוגשה למשרד התחבורה נערך תחקיר ובו נשמעו גרסת הנוסעת מול גרסאות המאבטחים, שטענו כי פעלו מתוקף סמכותם ובהתאם למצב.
      "התובעת תטען כי פעולות אלה בוצעו תוך חריגה מסמכות, וכי האירועים האמורים גרמו לפגיעה קשה בחופש התנועה והאוטונומיה שלה, ואף לתחושת השפלה קשה ולפגיעה חמורה בכבודה ובזכותה לשוויון", נכתב בתביעה שהוגשה בשם התובעת על ידי הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית.

      המאבטחים הודו בתחקיר כי הנוסעת "לא הייתה חשודה כמתאבדת", בהתייחסם לצורך לחפש בתיקה. "הדרך שבה החזיקה את התיק ביחד עם המבט, עלתה מחשבה שאולי יש לה שם משהו. כמובן שכשעוברות הדקות והיא לא שולחת יד לתיק, החשד יורד", אמר אחד מהם.

      פלסטינים מחברון נופשים בחוף הים בהרצליה. אוגוסט 2016 (ראובן קסטרו)
      נשים ערביות עוטות חיג'ב (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      הנוסעת הראתה למאבטח את התעודה, אולם לאחר שביקש שתמסור לו אותה וסירבה, התפתחו ביניהם חילופי דברים. בעקבותיהם, ביקש המאבטח לערוך חיפוש בתיקה של הנוסעת לאחר שזו תרד מהאוטובוס. התובעת סירבה וביקשה לערוך את החיפוש באוטובוס, כדי שלא תאחר למקום עבודתה, אולם בעקבות העובדה כי לא הסכימה למסור את התעודה ועל רקע חילופי דברים קשים בינה לבין המאבטחים, היא הסכימה לרדת, ושם נערך חיפוש בתיקה. לדבריה, כשביקשה להתקשר למעסיקתה כדי לדווח על האיחור הצפוי, תפס אחד המאבטחים בכוח את ידה, לקח את הפלאפון והכניס אותו לתיק. לאחר שיחת הטלפון וסיום החיפוש, הורשתה הנוסעת להמשיך בדרכה. בעקבות תלונה שהוגשה למשרד התחבורה נערך תחקיר ובו נשמעו גרסת הנוסעת מול גרסאות המאבטחים, שטענו כי פעלו מתוקף סמכותם ובהתאם למצב.

      "התובעת תטען כי פעולות אלה בוצעו תוך חריגה מסמכות, וכי האירועים האמורים גרמו לפגיעה קשה בחופש התנועה והאוטונומיה שלה, ואף לתחושת השפלה קשה ולפגיעה חמורה בכבודה ובזכותה לשוויון", נכתב בתביעה שהוגשה בשם התובעת על ידי הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית.

      המאבטחים הודו בתחקיר כי הנוסעת "לא הייתה חשודה כמתאבדת", בהתייחסם לצורך לחפש בתיקה. "הדרך שבה החזיקה את התיק ביחד עם המבט, עלתה מחשבה שאולי יש לה שם משהו. כמובן שכשעוברות הדקות והיא לא שולחת יד לתיק, החשד יורד", אמר אחד מהם.

      אוטובוסים של חברה אגד, תחנה מרכזית תל אביב. אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "הפצנו שינוי בהנחיות ויש שינוי מהותי בשטח" (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      מדברי עורך התחקיר עלה, שגם הוא לא פירש את הסיטואציה כסכנה ביטחונית. "זה נראה כמו משחק אגו בינו לבינה. סיפור שמתמקד יותר בתיעוד (בזיהוי – א.ס.) ולא בתיק. אם הבעיה הייתה בתיק, הייתי עושה חיפוש בכוח". התחקיר נמשך ברוח זו כשמסקנת אחד מעורכי התחקיר הייתה: "ללא קשר לנושא האגו, המאבטח פעל בצורה חוקית".

      בנוסף, מהתחקיר עלה כי לא מדובר במקרה יחיד, וכי בחברות האבטחה מודעים לבעיה הנוגעת לעבודה בעיר כמו ירושלים, שבה מצד אחד חיה ועובדת אוכלוסיה ערבית גדולה, לצד מציאות של פיגועי טרור, וכי בעקבת כמה מקרים דומים, הוחלט לשנות את נהלי הבידוק.

      "הפצנו שינוי בהנחיות ויש שינוי מהותי בשטח", אמר דני שנער, מנהל אגף בכיר חירום, סייבר ואבטחה של משרד התחבורה. "אני בצד שלה משום שאלו ההשקפות של כל מערך האבטחה. הוצאנו מסמך שאומר שאסור למאבטח לפנות לבן מיעוטים רק בגלל היותו בן מיעוטים, זה לא נחשב לסימן מחשיד. אם היא רועדת, אם היא צועקת 'אללה הוא אכבר' זה כבר משהו אחר".

      "המאבטחים חרגו מסמכותם על פי החוק במקרה זה"

      ממשרד התחבורה נמסר בתגובה:"מאחר והנושא עומד ותלוי בבית המשפט, אנו מנועים מלהגיב בנושא".

      עו"ד ענבר פלד מהקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית, שייצגה את הנוסעת, מסרה בתגובה: "חשוב להבהיר כי המאבטחים כאן חרגו מסמכותם על פי החוק. התובעת הייתה היחידה באוטובוס שנדרשה להזדהות, ואף על פי שהזדהתה – הורידו אותה המאבטחים מהאוטובוס, ערכו עליה חיפוש והופעל נגדה כוח. לצערנו, אין מדובר באירוע חריג אלא במציאות חיים יומיומית של אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, שמהווים מושא לתיוג אתני תכוף ולפגיעה בזכויות אדם על רקע מוצאם. התחקיר שביצע משרד התחבורה היה חלקי ואנחנו שוללים את מסקנותיו".