אם בת 37 שאיבדה את בתה לפני שבע שנים בהיותה בת יומיים, הגישה לאחרונה תביעה נגד בית החולים הדסה הר הצופים על רשלנות רפואית בסך 2.5 מיליון שקל. לפני כשבע שנים, א', תושבת ירושלים, הגיעה בשבוע ה-23 להריונה השלישי לבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים כשהיא סובלת מצירים מוקדמים ולחצים בפלג גופה התחתון שהיוו סימנים ללידה מוקדמת. א' עדכנה את הרופאים כי נכנסה בעבר פעמיים להריון אך שתיהן הסתיימו בלידה מוקדמת ללא עובר חי. בהריון השני נגרם מות העובר בשל הימצאות חיידק בגופה.
מ-א' נלקחה תרבית שתן שהצביעה על הימצאות חיידק בשלפוחית השתן שככל הנראה הוביל לזיהום בגופה והיא טופלה באנטיביוטיקה. לאחר חמישה ימי אשפוז היא הועברה לבית החולים הדסה הר הצופים. אלא ששם הטיפול האנטיביוטי היה חלקי ולא רציף ובשלב מסוים אף הופסק כליל, ללא כל סיבה רפואית או דרישה כזו. זאת, למרות שתרבית השתן הראתה עדיין על הימצאות חיידק, דבר שעל פי חוות דעתו של מומחה גרם לחדירת הזיהום לרחם ולפגיעה בעובר.
שבוע לאחר מכן, קיבלה א' זריקת צ'לסטון, סטרואידים שנועדו להבשלת ריאות העובר, הניתנים רק במקרים בהם יש סכנה ממשית ללידה מוקדמת משבוע 34. במשך שלושה שבועות נותרה א' מאושפזת בסיכון גבוה במחלקת יולדות כאשר החיידק לא עזב את גופה והטיפול האנטיביוטי שניתן לה לא נמשך. בשבוע ה-28 להריונה חשה ירידת מים שתוארה בדוח האשפוז כלא תקינה, ואז הוחלט לחדש את מתן האנטיביוטיקה.
פחות מ-24 שעות לאחר מכן הובהלה א' לניתוח קיסרי דחוף, תחת הרדמה כללית. היא ילדה תינוקת במשקל קילו אחד בלבד, אך עם סימני דופק תקינים. אולם, זמן קצר אחר כך החלה התינוקת לסבול ממצוקה נשימתית. תרבית דם שנלקחה ממנה הצביעה על זיהום והיא נלקחה לטיפול נשימתי ואנטיביוטי ביחידה לטיפול נמרץ יילודים, בפגייה. ב 23 באוגוסט 2010, כאשר א' עדיין סובלת מחום גבוה כתוצאה מהחיידק שבו לקתה מתה בתה בגיל יומיים בלבד.
בית החולים: "לומדים את הטענות ונגיב בבית המשפט"
בשבע השנים שחלפו, א' הצליחה להיכנס להיריון תקין ללא כל זיהום מאז וילדה שני ילדים בריאים, אך לדבריה, היא לוקה בדיכאון קליני מתמשך. באחרונה הגישה תביעה נגד בית החולים על רשלנות רפואית ועל מות בתה הבכורה, באמצעות עו"ד שי ניסן גבאי.
ד"ר רמי מאור, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, קבע בחוות דעתו בנושא כי "זיהומים ודלקות בדרכי השתן בזמן הריון יכולים לגרום נזקים בלתי הפיכים כגון פגיעה בכליות, ולהביא לצירים מוקדמים ולידות מוקדמות, וכן לפגוע בעובר במקרה שהזיהום חודר לחלל הרחם".
"הצוות הרפואי שטיפל בתובעת חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בכך שהפסיק את הכיסוי האנטיביוטי שהיה צריך להינתן ממועד תחילת האשפוז ועד הלידה, ועל אחת כמה וכמה כאשר התקבלה תרבית שתן חיובית. אילו הייתה היולדת מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה לאחר תרבית השתן החיובית, התפתחות הזיהום הייתה נמנעת וההיריון היה נמשך," הוסיף.
מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל בהדסה, אנו לומדים את הטענות ונגיב כמקובל בבית המשפט".