אם עד לפני מספר ימים השאלה לגבי השר יובל שטייניץ הייתה האם הוא ימצא את עצמו בחדרי החקירות בפרשת הצוללות, הרי שעכשיו המצב השתנה. השאלה שנותרה תלויה באוויר היא האם הוא יזומן לעדות "פתוחה" שתוכל להפוך בן רגע לחקירה באזהרה אם המידע שימסור יחייב זאת, או שמראש יוחלט לזמנו לחקירה באזהרה.
אגב, אין חובה על החוקרים למסור לנחקר מראש לאיזה סוג עדות הוא מגיע. ההחלטה בעניין סוג החקירה אליה יוזמן שטייניץ תתקבל לאחר שהחוקרים ילמדו את הראיות הנאספות בימים אלה ממש, במהלך חקירות עוזריו ומקורביו של השר, שחלקם מצוי במעצר. בהקשר זה, ניתן להעריך כי ההחלטה תתקבל בימים הקרובים ממש.
אין ספק שעד המדינה בפרשת הצוללות, מיקי גנור, הציג מערכת שלמה של קשרים, חלקם מושחתים, בימים הממושכים שבהם ישב מול חוקרי המשטרה וחשף בפניהם כיצד פעלה השיטה. אפשר לדמות את מיקי גנור לאדם שניהל בריכה מלאה במזומנים, ממנה יצאו צינורות דרכם זרם כסף רב למקומות שונים, הכל במטרה לשפר את סיכוייה של החברה הגרמנית אותה ייצג לזכות במכרז לאספקת צוללות לחיל הים, ואולי אף במכרזים הנוגעים לאבטחת אסדות הגז לחופי הים התיכון. על הדרך תפחו כיסיהם של אלה שגנור סבר שיוכלו לסייע לו.
לפחות לגבי צינור אחד קיבלו דברי עד המדינה חיזוק משמעותי ביותר, כשיועץ התקשורת צחי ליבר הודה בכך שסייע בהעברת כסף מגנור לדוד שרן, ששימש בעבר בתפקיד מנהל לשכתו של ראש הממשלה. דומה אם כן, שלאחר שמספר לא מבוטל של יועציו ומקורביו מצויים בחקירה, שאלת זימונו של שטייניץ להעיד בפרשה כבר אינה השאלה הנכונה. הוא יזומן, כיוון שאי אפשר אחרת.
שטייניץ היה בין מקבלי ההחלטות בנושאים הנחקרים כעת. בין עוזריו ומקורביו יש מי שחשודים בקבלת שוחד. המשטרה תהייה חייבת לעמת את שטייניץ עם הראיות שאספה, ולברר האם מישהו מהחשודים ביקש ממנו לסייע לחברת "טיסנקרופ" אותה ייצג גנור בישראל. בכל מקרה הוא יישאל האם הוא מבין בדיעבד שפעולות מסוימות שביצעו מקורביו נעשו מתוך מטרה לסייע לאותה חברה. המשטרה חייבת לתחקר כל מי שיכול לחזק או להפריך את החשדות המופנים כלפי מי שנחקרים כיום בפרשה. עד כאן הדברים פשוטים, ואם הם יסתכמו בכך יוזמן שטייניץ רק לעדות "פתוחה", ולא לחקירה באזהרה.
לא ידוע נכון לרגע זה, האם מי מהנחקרים העלה חשדות לפלילים ביחס לשר שטייניץ, אלא שגם אם איש מהם לא האשים אותו בדבר, עדיין, וזו הערכה בלבד, הוא ייחקר בסופו של יום בחקירה באזהרה. החוקרים יהיו חייבים לעמת אותו עם החשדות למעשים פליליים המיוחסים למקורביו. הם ירצו לברר, למשל, אם השר חשד במניעיהם לנוכח קשריהם עם גנור או לנוכח התנהלותם בכל הנוגע לעסקת הצוללות.
אם כך היה, והוא נמנע מלברר את חשדו ייתכן שהוא עצמו עבר עבירה, והנה לנו סיבה טובה דיה לחקירה באזהרה. מובן שמכאן להגשת כתב אישום המרחק רב. רב מאוד. לעתים חקירה באזהרה אפילו מיטיבה עם הנחקר. חקירה כזו מעמידה אותו בדיוק על זכויותיו ועל החשדות אליהם הוא צריך להתייחס ולנסות להפריך.
איש לא יחלוק על כך שבפרשיית הצוללות חובתה של המשטרה לנהל חקירה מקיפה ויסודית ולא להותיר אבן על אבן. אחרי הכל מדובר בחשדות למעשי שחיתות חמורים בנושאים שבליבת הביטחון הלאומי, מקום בו כולנו רוצים להאמין שלא אינטרסים זרים מדברים בו. גיוס עד המדינה מתגלה אט אט כצעד שיחשוף שחיתויות עמוקות. הגילויים יגרמו לכולנו תחושות קשות, אך רק ניקיון מוחלט של השחיתות שתיחשף ישקם בסופו של יום את אמון הציבור בבעלי השררה.