לא רק ניחוח אנטישמי: הקריקטורה עלולה לסבך את יאיר נתניהו

- בנו של ראש הממשלה פרסם בפייסבוק קריקטורה שכינה "שרשרת המזון"
- בציור נראים בין היתר המיליארדר סורוס, איש לטאה, דמות שמזכירה ציורי יהודים בתקופה הנאצית
- בהמשך השרשרת, לשיטת נתניהו הבן, נראים אהוד ברק, אלדד יניב ומני נפתלי
- ראש ה-KKK לשעבר, דייויד דיוק, שיתף את הפוסט של נתניהו בהבעת תמיכה
- ברק הגיב: "לממן לו פסיכיאטר במקום מאבטח ונהג"

הקריקטורה שאותה שיתף בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו בחשבון הפייסבוק שלו בסוף השבוע, עוררה – כצפוי – סערה גדולה. תחת הכותרת "שרשרת המזון" נראים שורה של אנשים, החל מאיל ההון היהודי ג'ורג' סורוס, דרך אהוד ברק ועד אלדד יניב, שמנופף בחמגשית מול פניו של מני נפתלי. בשעה שהגינויים על מוטיבים אנטישמיים שקיימים בקריקטורה והוויכוחים סביבה עדיין ניטשים, הפן המשפטי חשוב לא פחות בסוגיה.

ביום שישי הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על כוונתו להגיש כתב אישום נגד שרה נתניהו, בכפוף לשימוע, בפרשת המעונות. אם יוגש כתב אישום, צפוי מני נפתלי ככל הנראה לשמש כאחד מעדי התביעה המרכזיים במשפט, שם הוא ייחקר חקירת שתי וערב, ויוטחו בו טענות רבות במטרה לקעקע את אמינותו. הוא ישיב את שישיב, ובסופו של יום - בית המשפט הוא שיחליט ויפסוק. אלה הם כללי המשחק. אלא שהכללים אוסרים על הטרדת עד מחוץ לכותלי בית המשפט.

בחוק העונשין קיימת עבירה של הטרדת עד. בהתאם לסעיף העבירה, מי שמטריד אדם בנוגע לעדות שאותו אדם מסר בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שהוא עומד למסור בהליך שיפוטי צפוי, דינו עד שלוש שנות מאסר. הסעיף אינו דורש הוכחה שמטרתו של הפרסום הייתה הכשלת העדות הצפויה.

פרסום בפייסבוק יכול להיחשב להטרדה, כפי שהוא יכול להוות הוצאת לשון הרע. בני הזוג נתניהו יודעים זאת ממקור ראשון, הם עצמם הגישו תביעת לשון הרע כנגד העיתונאי יגאל סרנה בשל פוסט שפרסם. הגישו וזכו. בתביעה נטען, כי סרנה פרסם פוסט שקרי ופוגעני בפייסבוק, וכי הוא פעל "באופן מתועב, ציני, שפל, מרושע וחסר עכבות, והכל מתוך מטרתו (המוצהרת כמעט) לנסות ולבייש את התובעים, לשפוך את דמם ולהלבין את פניהם ברבים באמצעות פרסום כזבים מכוערים, שאין בהם ולו שמץ של אמת". כאמור, התביעה התקבלה וסרנה הגיש לאחרונה ערעור על פסק הדין.

אין בחוק הגדרה מוחלטת להתנהגות הנחשבת להטרדה. בקווים כלליים, אפשר לומר שפנייה ישירה או עקיפה לאדם, בדיבור, בשיחות טלפון או בפרסום תוכל להיחשב במקרים מסוימים להטרדה. תלוי כמובן בתוכן או בתדירות. כך גם, כמובן, הפעלת לחץ סביבתי עקיף המתבטא בחקירות סביבו וסביב עברו, בהצגתו בעיני רבים כשקרן, בהעלאת האשמות שיש תיק מלא עם חומר ראיות נגדו ועוד. מקורו של הסעיף ברצון להבטיח את טוהר ההליך השיפוטי, ולמנוע הפעלת לחצים פסולים על עדים. לא נראה שמישהו חושב ברצינות שמני נפתלי ייסוג כעת לאחור מן הדברים שמסר נגד רעיית ראש הממשלה, אך העניין אינו דווקא בנפתלי עצמו, אלא בכל מי ששוקל להתלונן כנגד אדם בעל כוח והשפעה וחושש מהטרדתו מראשית החקירה ולאורך כל ההליך.

האפיק המשפטי אינו תחליף לשיח ציבורי, וראוי לשמור אותו למקרים המתאימים, מקרים חמורים יותר מאשר פוסט פוגעני או לעגני. אלא שהתחושה היא שהרשת לא תשקוט בזמן הקרוב, וראוי לשים לב שהקווים הפליליים לא ייחצו.

נקודה נוספת היא מעמדו של מני נפתלי. לאחרונה ניטש ויכוח אם הוא עד מדינה או לא. מכתב שהוציאה פרקליטות המדינה עושה סדר בדברים, ומבהיר כי נפתלי הגיע למשטרה במטרה למסור תלונה נגד שרה נתניהו. ככל הנראה הוא חשש מאפשרות שאצבע מאשימה תופנה אליו כשותף בעבירות שעליהן עמד לספר. כך או כך, הוא ביקש חסינות מפני הפללה עצמית, כלומר הבטחה שלא יועמד לדין אפילו אם יתברר שהוא עצמו עבר עבירות בפרשת המעונות. הוא קיבל הבטחה כזו לפני שמסר את עדויותיו. במכתב הובהר, שאם יוגש כתב אישום במסגרת הפרשה ובמסגרתו יוזמן אב הבית לשעבר להעיד תהיה לו חסינות מפני הפללה עצמית גם בגין עדותו בבית המשפט.

החוק מחייב להתייחס לעדות כזו כאל עדות עד מדינה, שכדי להתבסס עליה נדרשת ראייה נוספת, חיצונית לעדות, שמחזקת אותה. מובן שגם ההיגיון הבריא מחייב לבחון בזהירות מיוחדת עדות של מי שקיבל הבטחה כלשהי ביחס אליה, כולל הבטחה שלא לעמוד לדין.

אל"מ במיל' עו"ד אשר הלפרין הוא הסניגור הצבאי הראשי לשעבר