וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלימות נגד נוער, כבילת פגועי נפש: הדוח השנתי המטריד של הסניגוריה

10.9.2017 / 8:17

מהדוח השנתי עולה תמונה מדאיגה של שימוש מופרז בכלי המעצר בישראל, אלימות חריפה והשפלות בכלא "אופק" לבני נוער וכבילה ממושכת של עצורים שנשלחו להסתכלות פסיכיאטרית – באופן הפוגע בגופם ובנפשם. וגם בזיכויי עבריינים – אין בשורה

בית סוהר נפחא. שירות בתי הסוהר, אתר רשמי
ישראל עדיין מפגרת במדיניות המעצרים/אתר רשמי, שירות בתי הסוהר

בישראל 2017, חשודים ונאשמים רבים נכלאים ונעצרים בלי סיבה ממשית, לעתים בגלל קנסות כספיים נמוכים מלפני עשר שנים, לפעמים בגלל עבירות פעוטות, ולפעמים, פשוט כי אין להם לאן ללכת - כך עולה מהדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית לשנת 2016, שמתפרסם היום (ראשון). מהדוח עולה כי רשויות אכיפת החוק בישראל ובתי המשפט עושים שימוש חורג ומוגזם בכלי המעצר והמאסר. צעירים סבלו אלימות והשפלה מידי סוהרים בכלא "אופק" לנוער, ובמקרים אחרים נאזקו לכיסא בתחנת משטרה במשך לילה שלם; עצירים נותרים מאחורי סורג ובריח בגלל איחור בהגשת תסקירים ובעלי מוגבלויות נאסרים בגלל העדרן של מסגרות תומכות.

לתמונה העולה מהדוח מצטרפת גם המגמה לפיה משטרת ישראל מגישה כתבי אישום בגין עבירות קלות. אישה שחתכה נייר לגזרים וזרקה את החתיכות על אישה אחרת הואשמה בתקיפה, גבר שניסה לסגור תריס ושבר אותו בטעות בעת שהיה שיכור הואשם בגרימת היזק בזדון לרכוש משום שקודם לכן רב עם אשתו ולמרות רוחות השינוי, כתבי אישום רבים עדיין מוגשים בגין עבירה של החזקת קנאביס במשקל של פחות מגרם.

מנתוני משטרת ישראל המובאים בדוח, עולה כי בשנת 1998 היו בישראל כ-38 אלף מעצרים. מספרם של אלה טיפס באופן הדרגתי והגיע לכ-61 אלף בשנת 2016. "השימוש במעצרים בישראל הלך וגאה עד מאוד בעשורים האחרונים, ונראה כי לעתים קרובות שימוש זה חורג מהמטרות ומהעקרונות שהותוו לכך בחוק ובפסיקה", נכתב בדוח הסניגוריה. מנתוני המשטרה עולה כי גם מספר מעצרי הימים גדל בצורה משמעותית בעשור האחרון, וזאת למרות שביותר מ-50% מתיקי מעצרי הימים (המעצרים המתבצעים במהלך החקירה ולפני הגשת כתב אישום, א"ס) לא מוגשים כתבי אישום.

אקדחים, אזיקים וניידת משטרה. ניר לנדאו, מערכת וואלה!
מספר המעצרים טיפס מ-38 אלף ל-61 אלף בשנה - בתוך פחות מעשור/ניר לנדאו, מערכת וואלה!
השופטת שרה חביב: "אודה ולא אבוש, סביר להניח שאת הלילות הבאים אעביר תוך שאני מתהפכת על משכבי בשל עניינו של הקטין, ומתוך דאגה לו, אך קצרה ידי מלהושיע".

אחד המקרים שמעידים על קלות הדעת שבה מוכנסים אזרחים לבתי סוהר ובתי מעצר, ניתן למצוא במקרה שתואר בדוח כ"אחד הקשים ביותר שטופלו במהלך שנת 2016 על ידי הסניגוריה הציבורית". על ר', בן 28, נגזר בשנת 2006 קנס של אלף שקלים. במשך עשור, הוא לא קיבל כל פנייה בנוגע לתשלום. זמן רב לאחר המקרה, ולאחר שסיים הליך טיפולי מעמיק במסגרת הליך אחר שנוהל נגדו, הוא נאסר למשך יותר משלושה שבועות. "ימי מאסר מיותרים שהיו עשויים לסכן את ההליך השיקומי שבו שולב", נכתב בדוח.

על פי מידע שהועבר לסניגוריה בשנה האחרונה מן המרכז לגביית קנסות, מדי שנה נכלאים מאות אנשים מאחר שלא שילמו קנס שהוטל עליהם בהליך פלילי. כך למשל, בשנת 2016 בלבד נכלאו 481 אנשים בשל אי תשלום קנס שהוטל עליהם. על פי הדוח, בעולם המערבי שולטת המגמה לפיה יש להפחית עד למינימום את המאסרים המוטלים על אדם שלא שילם קנס, אולם ישראל עדיין מפגרת אחריה.

במקרים רבים, דווקא חשודים ונאשמים שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות סובלים ממדיניות זו. כך למשל, במקרים רבים שהגיעו לטיפול הסניגוריה, התברר כי עצורים אשר נשלחו לבדיקה פסיכיאטרית במסגרת הליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם במשך ימים רבים ובתנאים בלתי אנושיים העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי. במקרים רבים אחרים נכבלו עצורים אשר נחשדו או הואשמו בביצוע עבירות קלות יחסית. הכבילה התבצעה בדרך כלל על ידי אנשי שירות בתי הסוהר, ולא על ידי שוטרים ואנשי הצוות הרפואי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

קטינים בבידוד, ללא חלופות מעצר

דוח הסניגוריה כולל ממצאים חמורים ביותר הנוגעים לכלא "אופק", המשמש כבית כלא ובית מעצר לבני נוער עד גיל 21. שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד, שהוכר על ידי האו"ם כבלתי אנושי בשימוש כנגד קטינים ותנאי ההחזקה קשים. במהלך תקופת הבידוד קטינים לא מקבלים חומר קריאה וכתיבה, לא מוצאים לשעת טיול ומנותקים ממשפחותיהם. אולם חמורה מכך היא העובדה כי במהלך השנה האחרונה התקבלו תלונות חמורות על אלימות בכלא אופק. חלק מהתלונות התבטלו, אולם לפי מסקנות הסניגוריה הציבורית הדבר נובע ככל הנראה, בשל הפחד של הקטינים מפני הסוהרים.

כמו כן, עולה כי קיים מחסור בתקנים ואנשי הדרכה, ומחסור במיטות ותקציבים גורמים לכך שקטינים נותרים במעצר, רק משום שאין להם פתרון מוסדי. באחד המקרים החריגים בהקשר זה, נשאר קטין במעצר למעלה מחודש רק משום שחלופות מעצר רלוונטיות לא היו פניות. השופטת שרה חביב התייחסה באופן יוצא דופן בהחלטתה לתסכול שחשה ממצב זה: "אודה ולא אבוש, סביר להניח שאת הלילות הבאים אעביר תוך שאני מתהפכת על משכבי בשל עניינו של הקטין, ומתוך דאגה לו, אך קצרה ידי מלהושיע. נראה כי הגופים האחרים אשר אמונים על שלומם של הקטינים צריכים ליטול יוזמה לידיהם ולעשות מעשה כפי שימצאו לנכון אשר יתכן ויש בו כדי להביא את השינוי הנדרש", כתבה. גם הזמן הארוך הדרוש לשם הגשת תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן (מסמך הממליץ לשחרר עצור לחלופה או להותירו במעצר, בהסתמך על ריאיון ובדיקה שביצע עובד סוציאלי, א"ס) גורם לכך שתקופת המעצר ארוכה מהדרוש, כשהממוצע הוא שלושה עד ארבעה שבועות.

השעות שלאחר מעצרו של אדם עשויות להיות שעות קריטיות. לכן יש חשיבות בכך שהמשטרה תודיע לנאשם על זכותו לייצוג משפטי לפני החקירה, כך שיוכל לקבל סיוע משפטי בהקדם. למרות מגמת השיפור שחלה בתחום זה, הרי שלפי נתוני הסניגוריה רק 44.14% מסך הבקשות שמגישים עצורים לייצוג משפטי לסניגוריה מועברות לפני החקירה.

הצגה של נערים המרצים מאסר בכלא אופק, אפריל 2016. ניב אהרונסון
כלא אופק לנוער/ניב אהרונסון

אחד המאבקים שניהלה הסניגוריה הציבורית בתחום המעצרים והמאסרים הגיע להכרעה בחודש יוני האחרון, כשבית המשפט העליון הורה לחייב את המדינה לדאוג לכך שבתוך שנה וחצי יוקצב שטח מחיה מינימלי לאסיר ועצור יעמוד על ארבעה מ"ר, וזאת לאחר שבמתקני כליאה רבים מדובר במרחב מחיה קטן בהרבה.

מלבד פעילותה הציבורית בתחום זכויות העצורים והאסירים, הסניגוריה הציבורית נחלה מספר הצלחות במהלך השנה האחרונה והשיגה מספר זיכויים משמעותיים. התיק שזכה לפרסום הרב ביותר הוא ככל הנראה התיק שבמסגרתו זוכה חן אילתי שנאשם ברצח אמו. אילתי זוכה פה אחד לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי לא ניתן לתת אמון בעדת התביעה, וכי ניתן להגיע למסקנה הפוכה כי למעשה היא הרוצחת. במהלך התיק ביקר בית המשפט את מחדלי המשטרה והמעבדה לזיהוי פלילי, ולאחר ששהה במעצר במשך 11 חודשים, שוחרר אילתי, שיוצג על ידי עורכות הדין רימונה שלג וסוהאד אג'א.

במקרה יוצא דופן אחר זוכה נאשם בעבירות מין חמורות ביותר – אונס, מעשה סדום ועוד – בנערה בת 16 שהועסקה על ידי כמנקה. בית המשפט מצא כי עדות המתלוננת בעייתית, בין היתר בשל העובדה שבעבר כבר שיקרה שנאנסה לאחר שהרתה. במקרה זה שוחרר הנאשם, שיוצג על ידי עורכי הדין מיכאל עירוני וארנון איתן, לאחר מעצר של שנה וחצי.

למרות הממצאים המטרידים, הרי שבסניגוריה הציבורית מצביעים על מספר שינויים חשובים. תופעת הגידול בכמות המעצרים נבלמה בתקופתו של המפכ"ל רוני אלשיך, אם כי היא עדיין נמצאת הרבה מעל למצופה. שינויים נוספים שמיושמים על ידי רשויות האכיפה והרווחה מובילים אף הם לשיפור במצבם של חשודים ומורשעים בפלילים, אף שעדיין, נותר מקום רב לשיפור.

"לאורך השנים, הסניגוריה הציבורית קראה להתמודדות רציונלית ויעילה יותר עם תופעות של עבריינות ופשיעה. נקיטה בהליכים שיקומיים עדיפה פעמים רבות על כליאה, הן מבחינת הצדק והן מבחינת האינטרס הציבורי שבמניעת עבריינות", אמר הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר. "לאחרונה נראה כי תפיסה זו חלחלה גם לדרג מקבלי ההחלטות, ואנו מקווים שאכן מדובר במגמה שתימשך".

חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי "הדוח השנתי של הסנגוריה מעלה תמונת מצב קשה. בפחות מעשור הוכפלו מספר המעצרים", והוסיפה כי "מדיניות של הענשה וכליאה בתנאים לא שיקומיים אינה פתרון לצעירים ובני נוער שנרצה בבוא היום לשלב בחברה כאזרחים. לאור הממצאים המטרידים אגיש עם תחילת המושב בקשה לדיון דחוף בוועדת חוקה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully