לא צריך הרבה כדי לפרוט על העצבים הרגישים של מדינות מזרח אירופה מפני שכנתם הענקית ממזרח, אך התרגיל הצבאי הגדול שתקיים מחר (חמישי) רוסיה על אדמת בלארוס מעמיד בדריכות שיא אותן ואת נאט"ו, לנוכח פעולותיה של מוסקבה באזור בשנים האחרונות, במיוחד באוקראינה.
"זאפאד (מערב) 17", יתרגל פלישה של מדינה זרה לשטחה של בלארוס, המסתמכת רבות על רוסיה, גם לאחר התפרקות ברית המועצות. התרגיל המתקיים מדי ארבע שנים - בתקופת המלחמה הקרה הוא היה שנתי - ייערך גם במערב רוסיה, וכן במובלעת הרוסית קלינינגרד, שגובלת בפולין ובליטא. הפעם, חוששים בנאט"ו, יהיה זה תרגיל בסדר גדול שלא נראה עשרות שנים וכזה שמטרתו האמיתית היא להותיר כוחות רוסיים בשטחה של המדינה הנשלטת על ידי הדיקטטור האחרון של אירופה.
באופן רשמי, מספר הכוחות בתרגיל, שיחל מחר ויסתיים כעבור שבוע, לא יעלה על 13 אלף איש - רף שמעבר לו מחויבת רוסיה במסגרת אמנות בינלאומיות לאפשר פיקוח של משקיפים זרים - ויחברו למאות כלי טיס, כלי רכב משוריינים וטנקים. מתחת לפני השטח, חוששים במערב, מתכנן הנשיא ולדימיר פוטין להזרים עוד עשרות אלפי חיילים, שיפוצלו לכמה קבוצות, ואלו יעבו את החזית המערבית עם נאט"ו באופן רדום.
במינסק הבהירו כי כל החיילים הרוסים ישובו לארצם לאחר תום התרגיל, וגם במוסקבה דחו בתוקף את ההערכות במערב. למרות זאת, קשה להאשים את מי שמתקשה להאמין לקרמלין לנוכח התנהלותו בשנים האחרונות. בגרמניה, למשל, סבורים כי רוסיה מתכננת לשלוח מאה אלף חיילים.
מיקומה של בלארוס הוא חיוני עבור האינטרסים הרוסיים - היא גובלת בפולין במערב, בליטא ולטביה בצפון ובאוקראינה בדרום. אחרי ההפיכה בקייב ב-2014, שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' ומוסקבה איבדה ממשלת לווין חשובה, נתקפו אותן המדינות בחרדה שמא הן יהיו המטרה הבאה ברשימת החיסול של פוטין, שסיפח את חצי האי קרים והתסיס התקוממות של בדלנים פרו-רוסים במזרח אוקראינה.
למזלן, ההבדל המשמעותי בינן לבין אוקראינה הוא חברותן בנאט"ו, שמחויבת לספק הגנה קולקטיבית לכל חברות הברית והבהירה זאת אחרי תקופה של חוסר ודאות. בשנה האחרונה, עקרון היסוד שמלווה את מערב אירופה וצפון אמריקה מאז סוף מלחמת העולם השנייה ואחראי להרתעת ברית המועצות נשחק במידה מסוימת, בעקבות דבריו של דונלד טראמפ.
בתור המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, הרבה להגיד טראמפ כי נאט"ו "מיושנת" ודרש מחברותיה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות שלהן כדי לשאת בנטל. גם כשנבחר לנשיא, התבטא בנושא בצורה סותרת, וגרם לחריקות בברית הצבאית החזקה ביותר בעולם. ואולם, בחודשים האחרונים התקוות של הקרמלין להתפוררות נאט"ו נגוזו, עם העמקת החקירה של קשרי הממשל לגורמים רוסיים וסבב סנקציות חדשות שהובילו לתגובות שרשרת מצד מוסקבה ו-וושינגטון - האחרונה שבהן סגירת נציגויות רוסיות על אדמת ארצות הברית.
ולכן, התבהלה מפני הרפתקה רוסית נוספת, שתצא לדרך מבלארוס, נשמעת מעט מוגזמת. המדינות הבלטיות ופולין אינן בלארוס וגיאורגיה, ופוטין בוחר היטב את מהלכיו הצבאיים. על אף השדרוג שעבר צבא רוסיה בשנים האחרונות, וטבילות האש שעברו אותם כלים חדשים באוקראינה ובסוריה, מערכה על אדמת חברת נאט"ו היא התאבדות של ממש.
הגם שטרם הכריז על ריצתו הצפויה לכהונה נוספת בשנה הבאה, פוטין הוא חפץ שלטון ומלחמה כוללת ודאי לא תסייע לו לשקם את הכלכלה שניזוקה קשות מאז צניחת מחירי הנפט והסנקציות של המערב - אך זה אומר שהוא אינו יכול לבסס את השפעתו במדינות שאינן חברות בנאט"ו, כמו בלארוס.
בלארוס מנסה לאזן בין השפעה רוסית לקשרים עם המערב
משטרו של אלכסנדר לוקשנקו, שבדומה לפוטין התחנך בקג"ב ויודע היטב כיצד לדכא את מתנגדיו בדרכים שונות, מאזן בין היותו תחת השפעה רוסית ברורה לבין קשריו עם המערב. אלו אף השתפרו בשנים האחרונות, עם מתן חירויות פוליטיות מסוימות וסירובו המהדהד מנגד לאפשר הקמת בסיס רוסי בשטחה של בלארוס. לוקשנקו נתקף פאניקה אחרי הכאוס שחוללה רוסיה באוקראינה, וחשש מגורל דומה, ובאיחוד האירופי ניצלו זאת כדי לפתות אותו.
סנקציות הוסרו, אנשי אופוזיציה נכנסו לפרלמנט לראשונה זה שנים ובלארוס ביטלה ויזות לשורת מדינות אירופיות, למורת רוחה של רוסיה. בהתנהגות אופיינית, הענישה מוסקבה את בלארוס בצמצום אספקת הנפט שלה ולוקשנקו אף האשים את שירותי הביטחון של רוסיה בניסיון לפגוע במעמדו בעקבות פעולות לאורך גבול המדינות - שהיה אמור להישאר על הנייר בלבד במסגרת הסכם ישן בין שתי המדינות.
למרות הניסיון להפגין עצמאות, התלות הכלכלית עשתה את שלה והיחסים בין המדינות שבו למסלולם התקין, לפחות על הנייר, בתוך שבועות ספורים. לוקשנקו נפגש עם פוטין ויישר עמו את ההדורים, והרטוריקה המתלהמת מצד שתי השכנות דעכה. "רוסיה הלבנה", כפי שמכונה בלארוס, היא אחת המדינות החשובות ביותר עבור תחום השפעתה של רוסיה במזרח אירופה וקשה לראות כיצד פוטין מוותר עליה - כפי שלא עבר בשתיקה על ניסיונותיהן של גיאורגיה ושל אוקראינה לחמוק ממנו.
ברוסיה ניסו להבטיח לנאט"ו, שבעצמה מקיימת תרגיל גדול בימים אלו, דווקא על אדמת אוקראינה, כי מדובר אך ורק בתרגיל למטרות הגנה - שאינו מאיים על שום מדינה אחרת ונועד לשפר את ביטחונה של בלארוס.
חרף המלים המרגיעות, הלקסיקון שבו משתמשת רוסיה בשנים האחרונות אינו תואם את זה של המערב, מסקנה שהובילה את שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, להכריז בפומבי כי מוסקבה משקרת לגבי מספר החיילים שישתתפו בתרגיל והעמידה אותם על מאה אלף.
ממשלתה של אנגלה מרקל מובילה את הקו התקיף של האיחוד האירופי נגד רוסיה מאז סיפוח חצי האי קרים, וחוסר האמון בין הצדדים בלט גם במפגש בין מרקל לפוטין במוסקבה מוקדם יותר השנה.
"קשה להאמין שעמיתיה מנאט"ו, שרים מוכשרים מממשלתה או פקודיה העבירו לה מידע שגוי", זעמה התגובה הצפויה של משרד ההגנה הרוסי על הערכותיה של שרת ההגנה הגרמנית. מחר יתחלפו ההערכות בקביעות מבוססות יותר של לווייני נאט"ו, שיעקבו בעצבנות אחרי התמרונים הצבאיים, שמא שוב יפעל פוטין בניגוד לכל הציפיות.